ראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "אנחנו לא מנסים לצוד עורכי דין"
עו"ד פול לנדס הגן על התיקון המוצע לחוק שיחייב עורכי דין לדווח על הלבנות הון של לקוחותיהם בכנס שנערך אתמול. "לא רוצים שמשרדי עוה"ד יהיו מקלטי מס"
"לא יצאנו למלחמה עם עורכי הדין ואנחנו לא מנסים לצוד אותם. אנחנו רוצים רק חברה טובה יותר עם פחות פשיעה ולא רוצים שעורכי דין ייקחו חלק בפשיעה חמורה", כך התייחס אתמול ראש הרשות לאיסור הלבנת הון עו"ד פול לנדס להצעה החדשה לתיקון חוק איסור הלבנת הון.
לנדס אמר את הדברים בכנס שעסק באיסור הלבנת הון ונערך על ידי המכון להשתלמות של הלשכה. התיקון, המחיל על עורכי דין חובות דיווח על פעולות פיננסיות של לקוחותיהם (ראו מסגרת), אושר בשבוע שעבר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת הכנתו לקריאה ראשונה.
אתמול עמד התיקון במוקד פאנל שבו השתתפו פרט ללנדס עצמו גם פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) עו"ד אלה רובינק, יו"ר ועדת האתיקה בלשכה, עו"ד דרור ארד־איילון והסנגורית עו"ד יעל גרוסמן, שארגנה את הכנס ושימשה כרכזת האקדמית שלו.
"נעשה הכל כדי לעצור את החוק"
זמן קצר לפני פתיחתו של הפאנל, נדרש ראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי לשאת דברי ברכה. ברזילי לא התאפק ואמר דברים קשים נגד התיקון: "החוק רומס ברגל גסה את זכויות האזרח, דברים שחונכנו עליהם. למעשה, מפשיטים את האזרח מהזכויות הלגיטימיות שיש לו".
ברזילי טען כי הכוונות העומדות מאחורי החוק הן אולי טובות ("הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות"), אבל המימוש רע מאוד. לדבריו, הלשכה "תנסה לעצור את התיקון בכל הכוח. לא ניתן לו יד. אמנם ההצעה עברה בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה, אבל הדרך עד שתיכנס לתוקף היא עדיין ארוכה. אתמול כינסנו את הוועד המרכזי לישיבה בהולה בנושא התיקון. נעשה הכל כדי למגר את התהליך המסוכן הזה".
בתגובה לדברים אמר לנדס כי הרשות מנסה שלא להילחם עם עורכי הדין: "אנחנו מנסים להגיע איתם להסכמות, כפי שעשינו עם אחרים. נמשיך לדבר איתם ולנסות להגיע להבנות. התיקון לא גורם לפגיעה בזכויות, אלא להפך. אנחנו מנסים לצרף את עורכי הדין לגופים פיננסיים נוספים שהחובות ממילא חלות עליהם, והכוונה היא שלא ייעשה בהם שימוש לצרכים של הלבנת הון ומימון טרור".
לדברי לנדס, הצורך בתיקון נובע מהתעוררות המודעות בעולם להלבנת הון. "אנחנו לא רוצים להיות במצב שמסמנים אותנו, שאנחנו מקלט מס, שאנחנו מדינה שמלבינים בה הון. עשינו את המינימום שבמינימום כדי לעמוד בסטנדרטים האלה. אם לא נקבל את התיקון, משרדו של עורך הדין יהפוך לעיר מקלט, ושם הוא יוכל לבצע פעולות של הלבנת הון ויהיה מוגן על ידי חומות סיניות. זה מצב שהוא בלתי נסבל".
לנדס הוסיף: "בחו"ל אומרים לי 'יש לכם הרבה עורכי דין'. לעורך הדין לא צריכה להיות שום בעיה לעשות את זה. כפי שיועצי המס הסכימו שהחובות יחולו עליהם, כפי שאנחנו מידברים עם רואי החשבון, אני מצפה מעורכי הדין שיגלו אחריות חברתית ויסכימו על הטלת חובות, מינימליות ביותר ובאופן מידתי. בכל אירופה כבר החילו את התיקון על עורכי דין, ולפני שאנחנו מגיעים למצב שבו יהיו בארץ 150 אלף עורכי דין, מצפים מאיתנו לעשות את אותו דבר".
גרוסמן ביקשה להגיב על דבריו של לנדס ולהבהיר: "הנושא הבינלאומי הוא מאוד ברור, אבל כל לשכה צריכה לעשות את השיקולים שלה".
גם ארד־איילון התייחס לדברים ואמר: "השאלה העיקרית היא מה נכון בהגנה שאנחנו רוצים לתת ללקוחות שלנו. אנחנו מזמן לא צריכים להסביר למה חשוב שתהיה רגולציה של הלבנת הון, אבל צריך להבחין בין זה לבין רגולציית אקסטרים. רגולציה כזאת רוצה להעצים את עצמה, ה'אקסטרים' הזה מסוכן, במיוחד כשהוא נהיה שלטוני, ממוסד ושיטתי".
ארד־איילון העלה נקודה מעניינת: "איפה הפיקוח? של מיהו? הוא של המוסדות שדורשים את העמקת הביקורת. אבל איפה הביקורת על האכיפה עצמה? אין פיקוח אמיתי על הכוחות האמיתיים שנצברים אצלם, ואנחנו יודעים שבתי המשפט מהווים הגנה חלשה מאוד על זכויות הפרט כשאלה נפגעות".
ארד־איילון גם עמד על ההבדל שבין הטלת חובות דיווח על יועצי מס ורואי חשבון לעומת עורכי דין: לרואה החשבון יש יחסי אמון עם רשויות המס. אין לו חיסיון כי הוא שליח של המדינה. עורך דין הוא אחר. זה מקצוע שביסודו נותן כלים משפטיים למי שאין לו כוח כדי להתמודד עם העוצמה השלטונית. לקוח מתייעץ עם עורך דין כאילו הוא נמצא בדיון עם עצמו, ובדיון כזה אין למדינה מקום. עורך הדין הוא מקור מידע אדיר שרשויות האכיפה רוצות להגיע אליו ולכן ניתן לו חיסיון חזק".
"מודל החיסיון שניתן לעו"ד צריך להשתנות"
לעומת ארד־איילון, רובינק הביעה בפאנל תמיכה בתיקון: "הצעת החוק היא מידתית בצורה בלתי רגילה. ממילא היא מדברת על פעולות פיננסיות שהן לא חסויות וסודיות. סודיות וחיסיון נועדו למצב שבו עורך הדין מייצג את הלקוח בבית המשפט. החיסיון הוא יציר המאה ה־18 וכיום אנחנו במאה ה־21. כשאנחנו מדברים על עורך דין שלא נמצא בליבת המקצוע, שהוא לא הפה של הלקוח בבית המשפט, המודל צריך להיות שונה. אני לא רואה בכל הדרישות של הדיווח שינוי בפן התרבותי של המקצוע. אנחנו חייבים לשלב ידיים יחד עם המגזר הפיננסי כדי להיאבק בנושא של הלבנת הון. אנחנו לא נמצאים לפני 100 שנה".
לדברי רובינק, "כיום אם עורך דין מקים תאגיד שמטרתו היא מימון טרור, בעצם התהליך הזה, כשהוא מודע להקמה, הוא מספק כלי נשק לעבריין. אני לא רואה הבדל מוסרי בין נתינת כלי נשק לבין הקמת אותו תאגיד".
לנדס הגיב לדברים וחשף כי עוד טרם חקיקת החוק, כבר מגיעים לרשות דיווחים יזומים מעורכי דין שונים: "מדי חודש אנחנו מקבלים דיווחים של בערך חמישה עורכי דין שאומרים לנו: 'אנחנו לא מרגישים נוח עם פעולה שביצענו'. אנחנו גם מקבלים דיווחים של גופים פיננסיים שבהם נאמר שעורכי דין מעורבים בפעולות, שיש חשד לגביהן. אם עורך דין חושד במשהו - שלא יבצע את הפעולה הנדרשת ממנו. זה מה שאנחנו רוצים. בואו נחזיר לעורכי הדין את התפקיד החברתי הזה שלהם".
לנדס הוסיף: "עורך דין יכול לומר ללקוח חדש שלו שחלות עליו הגבלות ולהחתים אותו על טופס שבו ייאמר לו: 'דע לך שאני כפוף לחובות, ושאני לא רוצה להיות שותף לעבירה'. זה לא חלומות באספמיה, זה קיים היום בבנקים".
גרוסמן התרעמה על הדברים וענתה ללנדס: "אולי עבר זמן מאז שהיית עורך דין פרטי, אבל יש הבדל בין ערימת הדפים שאתה מקבל בבנקים ומעולם לא קורא, לבין חוזה שעו"ד מחתים עליו לקוח שלפיו הוא לא רוצה להיות שותף לעבירה".
לנדס הוסיף כי בכל הקשור למגעים עם לשכת עורכי הדין: "הרשות הציעה 18 הצעות פשרה, והלשכה הציעה 0 הצעות". רובינק סיימה את דבריה ואמרה: "אין מנוס מלהטיל חובות דיווח משום שמטרתנו היא לעקוב אחרי תנודת הכספים הגדולה והתאגידים שמסתירים את תנועת הכספים, ועלינו לשנס מותניים כי אם לא נעשה זאת, אני לא יודעת לאן תגיע המערכת המוניטרית".
"משחקים בחתול ועכבר עם העבריינים"
קצת לפני הפאנל, נשא דברים המפקח על הבנקים דודו זקן שהתייחס לצורך להדק את הרגולציה על העברות הכספים המתבצעות במערכת הבנקאית. "ניתן לדמות את המערכת הבנקאית כצינור להעברת כספים, ולכן הסקטור הזה חשוף יותר לניסיונות להלבנת הון. אנו חוששים שינצלו אותו לרעה ורואים בזה סיכון ממשי".
זקן הוסיף: "זה משחק של חתול ועכבר. ככל שהאכיפה מתחזקת, יש מי שמוצא פרצות. חשוב שאנחנו נהיה החוליה החזקה, שיהיה קשה לנצל לצורך הלבנת הון ומימון טירור". זקן הסביר כי הרשות לאיסור הלבנת הון לא צריכה להיות היחידה הנושאת באחריות למניעת התופעה: "האחריות צריכה להתחיל מלמעלה, מהדירקטוריון של הבנקים".
לדברי זקן, בניגוד לישראל רשויות פיקוח אחרות בעולם מכירות בעבירות מס ככאלה המקימות עבירה נוספת של הלבנת הון. גורמים ברשות איסור הלבנת הון חיזקו את דבריו ואמרו כי "יש כוונה לנסות ולקבוע בחוק שגם עבירות מס ייחשבו כעבירות מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון".
