$
בארץ

"הדבר האחרון שהייתי עושה זה חינוך חינם לגיל הרך"

למרות "מחאת העגלות" והדרישה לחינוך חינם מגיל 0, המדינה העלתה שלשום את תעריפי המעונות. דווקא המומחה לחינוך אורן יהי שלום טוען שאין צורך להפוך את החינוך לחינמי

העלאת תעריפי המעונות והמשפחתונים ב־100 שקל שעליה הוכרז שלשום, עלולה להחזיר בקרוב לרחובות את "מחאת העגלות" שהתעוררה בקיץ האחרון. עם מחאת ההורים על יוקר החינוך במדינה, חוזרת גם דרישתם להחיל את חוק חינוך חובה חינם גם על גילאים 3–0.

 

ועדת טרכטנברג, שדנה במצוקות ההורים ובחינוך לגיל הרך, לא התייחסה בהמלצותיה לנושא חינוך החינם. למעשה אמר פרופ' טרכטנברג ל"כלכליסט" כי הדרישה הזאת אינה מציאותית משתי סיבות עיקריות: העלות הגבוהה והמחסור בתשתיות. עלות החלת חוק חינוך חינם בגילאי 3–0 מוערכת בכ־12 מיליארד שקל לשנה. נוסף לכך יש בעיה לוגיסטית חמורה: כיום רב הביקוש למעונות באופן ניכר על ההיצע. בשנת 2010 רק 100 אלף ילדים מתוך 470 אלף ילדים בגילאי 0–3 זכו להירשם למעונות מפוקחים. המלצת הוועדה להרחיב את היצע המעונות ב־60 אלף מקומות נוספים, ושלשום הודיע משרד התמ"ת על הקצאת 200 מיליון שקל לשם כך.

 

מסתבר שהוועדה אינה לבד, ומומחים נוספים בתחום החינוך תומכים בכך שהמדינה לא תממן חינוך חינם מגיל 0: "חינוך חינם זה הדבר הכמעט אחרון שהייתי עושה בתוך סדרה ארוכה של דברים. להתעקש על חינוך חינם זה חוסר הבנה של הבעיה", טוען אורן יהי שלום, מנכ"ל תנועת חינוך ישראלי. "רבים מבלבלים את הדיבור על 'חינוך חינם'

אורן יהי שלום אורן יהי שלום

ומניחים כי זו שיחה על חינוך, אבל זו שיחה על כלכלה או על חברה - לא על חינוך. אם יחול חינוך חינם הרי נמשיך לשלם מכיסנו על גן הילדים, במקום לעירייה למס הכנסה. אז חברתית זה נשמע נעים יותר - אבל אין לזה שום קשר לחינוך, למערכת החינוך ובעיקר לא לאיכות החינוך. אני מתעניין בתוצאה - האם ילד אחד קיבל מורה יותר טוב בגלל שהחינוך חינם? והתשובה היא לא. לכסף אין מטרה של שיפור החינוך".

 

"להנהיג שכר לימוד מדורג שייקבע כאחוז מההכנסה"

 

ד"ר חנה צור, מומחית להתפתחות הילד בגיל הרך מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית טוענת שהבעיה המרכזית אינה מחיר החינוך אלא איכות כוח האדם העוסק בגיל הרך. "החינוך בגיל הרך קריטי להתפתחות. שכר המטפלות במעונות הוא שכר מינימום בתנאים לא אנושיים, ולכן מגיע לשם כוח אדם שאינו תמיד איכותי. המטפלות עובדות 12 חודשים בשנה, 8 שעות ביום. מי יבוא לעבוד בתנאים כאלו? גם אם יהיו עוד מקומות, לא עשינו כלום. הורים יעדיפו לשלוח את הילדים למסגרות פרטיות איכותיות. אם לא מבטיחים חינוך מיטבי לא עשינו כלום", אומרת צור.

 

"0–3 הם גילאים קריטיים להתפתחות לפי כל המחקרים הנויורולוגים. אמהות לא יכולות לדעת מה עובר על הילד שלהן בגן. הן יכולות לדעת רק אם החליפו לו חיתול. הן לא יודעות אם דיברו אליו או הרימו אותו. אם לא יגבילו כיתת תינוקות ליחס של מבוגר על 3 ילדים, ואת הגנים למקסימום של 15 ילדים, זה כישלון. אף אמא לא רוצה לשלוח את הילדים שלה למחסן תינוקות. ויצ"ו ונעמ"ת לא תמיד נותנים את המענה שצריך, כי זה יקר. אמהות שקצת מבינות מחפשות מסגרות איכותיות. במדינות בהן רוצים לעודד ילודה, ולעודד הורים לחזור לעבודה, מנהיגים חינוך חינם מגיל 0. זה אידיאלי אם זה אפשרי. אבל זה בלתי אפשרי בישראל, אז לפחות צריך לסבסד את החינוך ברמות כאלו שיהיה פורפוציוני לשכר ההורים. הממשלה צריכה להחליט כמה אחוז מהשכר ראוי שהורים ישקיעו בחינוך. צריך להנהיג שכר לימוד מדורג שייקבע כאחוז מההכנסה, ושהשאר יהיה מסובסד. עלויות אפס זה לא מציאותי", מסכמת צור.

 

"ככל שהגיל עולה, עלות הטיפול בילד יורדת"

 

פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך שלקחה חלק בוועדת טרכטנברג מסבירה, כי "לבעלי הכנסה נמוכה מאוד יש סובסידיה, והם משלמים רק 10% משכר הלימוד במעון. בהמלצות הוועדה יש גם מס הכנסה שלילי ונקודות זיכוי מס לגבר. לכן הציפייה היא שהם יוכלו לכלכל את החינוך. טיפול בתינוקות הוא מורכב יותר מטיפול בילדים. ככל שהגיל עולה עלות הטיפול פוחתת, מבחינת היחס בין מספר המטפלות במעון למספר הילדים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x