החלו שיחות בין האוצר להסתדרות על מצב עובדי הקבלן
בימים האחרונים החלו מגעים ראשוניים בין האוצר והמעסיקים הפרטיים לבין ההסתדרות לגבי הדרישה להעביר כמה שיותר עובדי קבלן להעסקה ישירה. מיום רביעי תוכל ההסתדרות להשבית את המשק אם השיחות ייכנסו למבוי סתום
החלו מגעים בין משרד האוצר והמעסיקים הפרטיים לבין ההסתדרות בנוגע למעמדם של עובדי הקבלן. זאת, כמעט שבועיים לאחר שיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הכריז על סכסוך עבודה בדרישה לצמצם משמעותית את תופעת העסקת עובדי הקבלן ולהעביר כמה שיותר ממאות אלפי העובדים להעסקה ישירה.
בימים האחרונים התנהלו מספר שיחות בין נציגי אגף הממונה על השכר באוצר לבין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן. גורמים בהסתדרות אומרים כי כרגע עוד מוקדם לדעת האם באוצר יסכימו לעיקרון ההעסקה הישירה של עובדי קבלן במגזר הציבורי, או שהשיחות נועדו בשביל שהמדינה תוכל לפנות לבית הדין לעבודה למנוע השבתה של המשק, אם וכאשר ההסתדרות תפעל בצורה כזו.
המגעים מצד האוצר נוהלו ע"י הממונה על השכר באוצר, אילן לוין וראש אגף התקציבים, גל הרשקוביץ' ושיחה אחת התקיימה גם בין שר האוצר, יובל שטייניץ, לבין עיני. עם זאת, כרגע מדובר במגעים ראשוניים בלבד, ובאוצר מחפשים נוסחה לשיפור תנאיהם של עובדי הקבלן, אך לא לקליטתם כעובדים מן המניין.
על-מנת שבית הדין ייענה לבקשה של הוצאת צו מניעה צריכה המדינה להראות מצג של תום לב, כלומר שהיא אכן קיימה שיחות עם ההסתדרות וניסתה להגיע לפתרון. שיחות דומות מתקיימות בין נציגי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות, אך במקרה של המגזר הפרטי הפתרון הוא פשוט יותר. בין נשיא לשכת התיאום, שרגא ברוש, לבין עיני שוררים יחסי ידידות טובים, וכן תופעת עובדי הקבלן קטנה יותר במגזר הפרטי לעומת המגזר הציבורי.
סכסוך העבודה שהוכרז מאפשר להסתדרות להשבית את המשק כבר מחר (ד'), אך זו לא צפויה לעשות זאת בימים הקרובים. במטה המאבק החברתי מנסים לשכנע את עיני להצטרף למהלך של שביתת העם ב-1 לנובמבר, אולם בהסתדרות מכחישים כי יש סיכום בינם לבין מטה המאבק של דפני ליף וסתיו שפיר לגבי מועד ההשבתה.
על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישנם בישראל כ-125 אלף עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון. מלבדם, יש עוד כ-100 עד 200 אלף עובדי קבלן המועסקים בעמותות, ארגונים וחברות קבלניות שמספקות שירותים למדינה, לרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים. בין השאר, ישנן מורות, עובדים סוציאליים, מאבטחי מעברי הגבול, פקחי גדר ההפרדה ועוד.
התפשטות עובדי הקבלן במגזר הציבורי מקורה בשתי סיבות עיקריות - הראשונה היא רצון לצמצם את הוצאות השכר, שכן עלותם של עובדי הקבלן נמוך משמעותית מעלות השכר של עובד קבוע, והשנייה היא רצון לגמישות ביחסי העבודה שמאפשרת למנהלים להחליט על אופי ומשך העבודה, בניגוד לעובדים הקבועים שם יש כח חזק מאוד לוועדים.
תחום נוסף שיצא לעבודות קבלן הוא עובדי ה-IT במשרדי הממשלה. כיום, רק מעטים מהם הם עובדים קבועים, והחלק הגדול הם עובדי קבלן, גם אם הם אינם נקראים כך, אלא כעובדי מיקור-חוץ המועסקים דרך בתי תוכנה. על-פי הערכות של גורמי מקצוע, כ-3,000 עובדים כאלה מועסקים במגזר הציבורי, חלקם אף בכירים במחלקות המיחשוב של משרדי הממשלה השונים.
בעיה משמעותית יותר מציבים עובדי השמירה דווקא. זאת, משום ששם נדרשת הדרכה ופיקוח של קצין ביטחון בגוף מזמין השירות, הדרכות בטיחות ונשק, ואפשרות תחלופה במקרה של מחלה או התפטרות. רק מספר מצומצם יחסית של גופים במגזר הפרטי יכולים לממן זאת שלא באמצעות חברת שמירה, כאשר במגזר הציבורי אולי יהיה קל יותר לעשות זאת.


