דנקנר בדרך למזרח
נוחי דנקנר רכש את אי.די.בי כאשר רק 7% מעסקיה היו בחו"ל. מאז עברו שמונה שנים, והיחס בין ההשקעות בארץ וההשקעות בחו"ל השתווה בהדרגה. מכירת שופרסל צפויה לסלול את דרכו של דנקנר שוב להגברת השקעותיו בחו"ל - בעיקר בסין
איכשהו, מהלכים משמעותיים בקבוצת אי.די.בי נופלים על חג הסוכות: ההודעה הראשונה על רכישת נתח של 3% בבנק קרדיט סוויס, רכישת השליטה בסלקום, הפגישה הראשונה בכימציינה ורכישת בניין HSBC בניו יורק. ובכל זאת, עסקת מכירת השליטה בשופרסל הדהימה את השוק. למרות ועדת טרכטנברג, המחאה החברתית ובעיקר ועדת הריכוזיות - שלושה אירועים שהביאו את הצמרת העסקית בארץ למצב של הכרח למכור נכסים ("לצמצם פירמידות") - ולמרות החוב האדיר של הקבוצה והעלייה בתשואות האג"ח, ההודעה על מכירת ענקית הקמעונאות היתה מפתיעה. מפתיעה הן במהירות שבה נעשתה והן בנכס שנמכר.
דנקנר מכר את החברה האהובה עליו ביותר בקונצרן. שופרסל היתה מקור לעוצמה, לכוח ולהשפעה עבור דנקנר ואי.די.בי. מעבר לרווחים של מאות מיליוני שקלים שהניבה מדי שנה ודיבידנדים נדיבים שחילקה, היתה שופרסל החברה המשמעותית ביותר בציבוריות שלה. דנקנר ראה בה את החיבור לעם והעביר את עיקר הפעילות הקהילתית של הקונצרן דרכה: מאות אלפי חבילות מזון שחולקו לחיילים ותושבי קו העימות בתקופות לחימה. בעיניו של דנקנר, היתה שופרסל הרבה מעבר לעוד חברה. מרגע שנכנס להשקעה באי.די.בי, השקיע בה אישית. את שמות תתי־הרשתות שופרסל דיל ושופרסל שלי הוא הטביע. הוא גם עמד אישית מאחורי עסקת קלאבמרקט עד שהחברה עלתה על הפסים. שופרסל היא סמל עבורו, ואם דנקנר מוכר את הסמל בעסקה הראשונה שאחרי ועדת הריכוזיות, ההערכה היא כי גמלה בו החלטה אסטרטגית רחבה הרבה יותר.
השפעת ועדת הריכוזיות
סביר להניח כי ועדת טרכטנברג השפיעה בצורה די שולית על החלטת המכירה של שופרסל. המחאה החברתית השפיעה מעט יותר, אף שכוונה בתחילה נגד הממשלה והאוצר, ובספין מתוחכם שלהם הופנתה כלפי המגזר העסקי מהר מאוד. החרם על תנובה ועל חברות אחרות איים להגיע מהר מאוד גם לרשתות הקמעונאיות, ולא ברור אם שופרסל תוכל לחזור להיות אותה פרת מזומנים כבעבר.
אבל נראה כי את ההשפעה הגדולה ביותר יצרו ממשלת ישראל וועדת הריכוזיות, שנטלה על עצמה את אי.די.בי כמודל למבנה שבו "יש לטפל". בעוד שבעיני מעמד הביניים הוועדה נתפסת כמי שמבזרת את הריכוזיות ומגבירה את התחרותיות, וכתוצאה מכך תשפר את מצבם הכלכלי, הרי שבעיני המגזר העסקי התחזקה התחושה שהממשלה והרגולציה "עוינות לעסקים ולא תומכות בהם", וכי רעיונות שהעלתה הממשלה הופכים את האחזקה בחברה ציבורית לקשה עד בלתי אפשרית. סביר להניח שדנקנר, כמו חבריו לצמרת העסקית, חש באווירה זו, וכמו אחרים יקטין את הפעילות בארץ. סביר להניח שנראה עוד חברות בקבוצת נמכרות, אם כי לא בטווח המיידי.
נוחי דנקנר רכש את אי.די.בי לפני שמונה שנים, כאשר רק 7% מעסקיה היו בחו"ל. מאז, בעיקר בעסקת קרדיט סוויס, היחס בין ההשקעות בארץ וההשקעות בחו"ל השתווה בהדרגה. ההערכה היא כי מכירת שופרסל מסמנת את דרכו של דנקנר להשקיע בחו"ל - בעיקר בסין ובמזרח. עם זאת, ניתון להניח שאי.די.בי תמשיך לנהל את עסקיה מהארץ, גם כשרובם יהיו בחו"ל.
מחזירים חובות, חושבים קדימה
היום ינחתו בארץ מספר 2 ו־3 בכימצ'יינה הסינית כדי להשלים את עסקת מכירת השליטה במכתשים אגן. מחר יוזרמו 4 מיליארד שקל לקופת כור. עסקת שופרסל אמנם מביאה איתה רק 650 מיליון שקל במזומן, והיתרה בחמש שנים, אבל אי.די.בי יכולה להמחות את הסכום כולו כבר מהיום הראשון ולקבל 2.4 מיליארד שקל. במקביל מוסר מעליה עול של 5 מיליארד שקל - החוב של מכתשים באג"ח, ושל 3 מיליארד שקל בשופרסל.
בסך הכל מדובר ב־14.4 מיליארד שקל - כמעט שליש מהחוב האדיר של אי.די.בי, שהביא את תשואות האג"ח של הקבוצה עד לתשואה דו־ספרתית של 14% בשבועות האחרונים.
הפעולות גם יורידו את אי.די.בי בהגדרת "קבוצת לווים" בבנקים, כך שאי.די.בי של אחרי סוכות תהיה קבוצה שונה עם אסטרטגיה שונה - פחות מקומית.


