שמחון: "מסקנות ועדת טרכטנברג צריכות להוות בסיס לעסקת חבילה רחבה המבוססת על הסכמה"
ראוי היה כי הועדה תמליץ על חינוך חינם מגיל 0 עבור משפחות בהן שני ההורים עובדים ולעשות הבחנה ברורה בין אדם עובד לבין אדם שאינו עובד
שר התמ"ת שלום שמחון שהופיע היום בפני נשיאות מכון הייצוא והתייחס להמלצות המסתמנות של ועדת טרכטנברג הנוגעות לפתיחת המשק לייבוא ולהמלצות בתחום החינוך.
השר שמחון אמר כי זה נכון לפתוח את המשק לייבוא שייצר תחרות, אך לא ניתן לעשות זאת בפעימות הגדולות שהוועדה מתכננת. יש לעשות זאת בהדרגה ובתאום עם השחקנים הגדולים במשק.
"אמרתי בתחילת הדרך שמסקנות ועדת טרכטנברג צריכות להוות בסיס לעסקת חבילה רחבה במשק שתכלול את ארגוני המעסיקים והעובדים. מי שחושב שבהחלטות חד צדדיות, גם אם הן מוצדקות, אפשר לשנות את המדיניות הכלכלית ללא הסכמת השותפים-טועה. תהליך ההבשלה של ההמלצות הטובות בעולם, אפשרי רק בהסכמת ארגוני המעסיקים והעובדים".
השר שמחון הוסיף בעניין הייבוא כי חשוב להבין שכללי המשחק השתנו, שישראל היא חלק מאסיה וכי עיקר הצמיחה צפויה במזרח אסיה ובמדינות דרום אמריקה. בנושא סין אנו קרובים יותר מתמיד להסכם סחר חופשי עם סין.
בנושא החינוך אמר השר שמחון כי המחאה החברתית, שהיא הדבר הטוב ביותר שקרה למשק, התרחשה בשל יוקר המחיה, לא רק של מוצרי צריכה, אלא גם של שיכון וחינוך. הציפייה היתה שיהיו פתרונות מהירים בתחום החינוך והדיור. המשמעות של ההמלצה כי חינוך חינם לגילאי 3-4 יתחיל רק ב-2016, משמעותו היא שאנשי אגף התקציבים ניצחו את הוועדה. זו המלצה שקיימת 20 שנה ועכשיו הרוויח אגף התקציבים עוד 4 שנים. הכלי המרכזי שהציגה הוועדה, להעביר את אגף מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, אינו מהווה שינוי אמיתי. זהו ניסיון למכור את אותו המוצר רק בעטיפה אחרת.
ישראל צריכה לקבל החלטה אמיצה בדבר חינוך חינם מגיל 0-18 .החלטה מסוג זה תשנה את פני החינוך באופן דרמטי. החלטה כזו עולה הרבה כסף והכסף יבוא מעבודה, אך יש לקבל החלטה אמיצה לפיה משפחות בהן שני ההורים עובדים ייהנו מחינוך חינם מגיל 0 . יש לעשות הבחנה ברורה בין אדם עובד לאדם שאינו עובד. לו קיבלה ועדת טרכטנברג, החלטה כזו זה היה מניע את המשק באופן מאוד משמעותי:מעניק חינוך חינם וגם תמריץ ליציאה לעבודה. צריך שיהיה אומץ לעשות מהלכים דרמטיים ולא טכניים.
ברוש: מחכות שנתיים קשות לייצוא
"אנחנו עומדים היום בפתחה של שנה חדשה. שנה שעם כל הזהירות תהיה קשה מאוד למשק הישראלי בכלל ולייצוא בכל", כך אמר היום נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, באסיפה הכללית השנתית של מכון הייצוא.
לדברי ברוש, "כאשר שני השווקים העיקריים של הייצוא הישראלי נמצאים במשבר, אז התופעות האלו שאצלנו הכל בסדר, הן תופעות זמניות. לצערי הרב הייצוא שהוא מנוע צמיחה מרכזי של המשק בישראל, יהיה לו קשה מאוד להניע את הכלכלה בשנתיים הקרובות.
"אני מניח שלכולם ברור שהמחאה החברתית שאנחנו צפינו בה בשבועות האחרונים היא צודקת ונכונה. שכבות הביניים נשחקו לגמרי. לפי בדיקה של המחלקה הכלכלית בהתאחדות התעשיינים, גם משפחה שמשתכרת 22 אלף שקלים ברוטו גומרת את החודש עם מינוס".
ברוש התייחס לפרסומים לפיהם ועדת טרכטנבג תמליץ על הורדת מכסים, ואמר: "אני לא חושב שועדת טרכטנברג נבחרה על מנת לקפח עשרות אלפי עובדים בישראל, אין שום סיבה שהקימו ועדה כדי לטפל ביוקר המחיה ובעוד שנה יקימו ועדה שתתמודד עם האבטלה.
"הורדת מכסים תוך שנה תביא כלייה על מאות מפעלים בפריפריה. תעשיית הפלסטיק, תעשייה מפוארת, שרובה תומכת בקיבוצים תקרוס. המשוואה מאוד פשוטה הרווח בפלסטיק עומד על 8%, אם יורידו 12% מכס התעשייה מחוסלת. אם רוצים להוריד מכסים צריך לעשות זאת בכפוף לחתימה על הסכמי סחר".
בנושא החרם נגד תנובה אמר ברוש שאין מקום לחרמות. "האמירות של יוזמי החרם 'להוריד את תנובה על הברכיים' יובילו לפגיעה ב8,500 עובדי תנובה".
רמזי גבאי: "נדרשים מאמצים מוגברים לשמר את הקיים"
רמזי גבאי, יו"ר מכון הייצוא הנכנס אמר באיספה כי "תמונת מצב הייצוא הישראלי בעת האחרונה, אינה כה מעודדת ועל רקע זה אנו נדרשים למאמצים מוגברים על מנת לשמר את הקיים ולפתח אופציות ושווקים חדשים ליצואנים הגדולים והקטנים כאחד וזאת בכל המגזרים ובכל חתכי האוכלוסייה גם לחרדים וגם לבני המיעוטים.
"הצלחת הייצוא הישראלי מתבטאת אמנם במיליארדי הדולרים אותם היא מייצאת. זהו פרמטר קל למדידה ונכון לפעול על פיו, אך חשוב לזכור שיצוא מתחיל ביצירת אווירה עסקית טובה, קשרי עבודה טובים,טיפול בלקוחות והצגת מדינת ישראל כמדינה נאורה, בטוחה ושוחרת שלום, תחום שלרבים בעולם אינו ברור דיו".
עמי אראל: לטפח את הייצוא הן בטווח הקצר והארוך
עמי אראל, היו"ר הפורש של מכון הייצוא, אמר באיורע כי "בדרך כלל שאדם עוזב את תפקידו הוא מספר עד כמה המקום שהוא עוזב התקדם. גם לי יש אגו לא קטן אבל החלטתי לא לדבר על עצמי אלא על הייצוא. לפני 3-4 שנים היצא היה בתקופה נהדרת. היתה פה תעשייה שישווקה לאיחוד האירופי וארה"ב במרץ. מ-2008 נטרפו הקלפים. השווקים העיקריים שלנו ארה"ב ואירופה מג'עג'עים. המזרח הפך להיות כוח כלכלי משמעותי. אנחנו ניסנו לעזור לתעשיה לייצא למזרח. זה היה מהלך קשה. זה היה כרוך בשינויים משמעותיים שדרשו שינויים בתשומות ובהוצאות. ישראל במהלך כל השנים הללו היא כמו אי של יציבות. למה אנחנו יותר מוצלחים מהיוונים? ההבדל המהותי ביננו לבין יוון הוא היצוא. היצוא בישראל עומד על 19.2% ואילו ביווון 7.2%.
"על מנת לשמר את המצב הממשלה צריכה לטפח את הייצוא הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בטווח הקצר, גם ליצואן הישראלי מגיע צדק חברתי. המדינה לא צריכה לפגוע ביצואנים. התקציב של מכון הייצוא הוא 10% ממה שנהוג במדינות מפותחות שנשענות על יצוא. המשמעות היא שמתוך תקציב זה עמד לרשות מכון הייצוא 4 מיליון שקל, על מנת לסייע ליצואנים להשתלב בשווקים באסיה. הבעיה בתקציב הזה היא שהמדינה צריכה להחליט האם מכון הייצוא הוא חיית מחמד שמקשקש בזנבו או האם היא רואה במכון הייצוא זרוע אמיתית לסיוע לייצוא.
"זה לא רק בעיה של גודל התקציב, גם בתוך התקציב הזה שמפוצל לכל כך הרבה גורמים, שבסוף מה שמגיע זה מכון יצוא שהוא חיית מחמד. בדרך הזו לא נוכל לשמור על הייצוא. בטווח הארוך, המדינה צריכה להשקיע במערכות החינוך. אי אפשר להשלים עם העובדה שתלמידים לא ילמדו מתמטיקה ועברית. אי אפשר להשלים עם זה שלחברי ממשלה ידוע מראש מה יקרה פה בעוד 15 שנים. אני מאחל לרמזי שיצליח להניע את העגלה הזאת", אמר אראל.
