"הריכוזיות בממשלה חונקת את המשק, והיא נמצאת בעיקר במשרד האוצר"

"בממשלה עצמה יש ריכוזיות שחונקת את המשק, והיא מצויה במשרד האוצר", אומר ל"כלכליסט" פרופ' יצחק גלנור מהאוניברסיטה העברית, העומד בראש צוות המינהל הציבורי של הוועדה הכלכלית בראשות פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה. הצוות של גלנור יקיים היום שימוע ציבורי על דו"ח הביניים שלו, אשר יפורסם בשבוע הבא כחלק מהדו"ח הכללי של ספיבק־יונה - האלטרנטיבה לדו"ח ועדת טרכטנברג שיפורסם ביום שני.

פירוק הריכוזיות שעליה מדבר גלנור משמעותו פגיעה בסמכויות אגף התקציבים באוצר - דבר שיקשה ליישם את ההמלצה. כיום, האגף שולט בפועל על בניית התקציב, והוא הסמכות לשינוי תקצוב או תוספת בכל משרד ממשלתי. לדברי גלנור, מדובר ב"מונופול שצריך לבטלו".

גלנור דווקא רוצה לשמור את אגף התקציבים כגוף חזק, אך למקד את פעילותו בשמירה על המסגרת הפיסקאלית. על פי הצעת צוותו, יש לשתף את משרדי הממשלה בבניית תקציב המדינה, כאשר תוכנית העבודה של המשרדים צריכה להיות הבסיס לתקציב - בניגוד למה שקורה היום.

הצעה אחרת של הצוות היא לשלב בין הצורך ביציבות כלכלית־פוליטית לצורך בדיון דמוקרטי בכל שנה. כך המסגרת של התקציב תיקבע לשנתיים, אך החלוקה עצמה תבוא לדיון כל שנה מחדש, כפי שהיה עד 2010. הצעה אחרת של צוות גלנור, שצפויה להיתקל בביקורת מצד משרד האוצר, היא לבטל את חוק ההסדרים, משום שאופן העברתו המהיר עם התקציב לא מאפשר דיון ממצה בכל אחד מסעיפיו.

הצוות מציע טיפול משמעותי בנוגע לשירות המדינה בכללותו. גם כאן מסכימים מומחים לנושא, משרד האוצר וההסתדרות כי יש בעיה במבנה ובאיכות השירות, אך מתקשים לפתור אותה. "למדינת ישראל אין מינהל ציבורי אפקטיבי מבחינת המבנה, דפוסי הפעולה וחלוקת התפקידים בין הדרג הפוליטי לזה המינהלי", כותב גלנור.

חברי הצוות כותבים כי יש לערוך רפורמה מקיפה בשירות המדינה, שבמסגרתה יצומצם מספר משרדי הממשלה ל־15 לכל היותר, ייחקק חוק יסוד השירות הציבורי שיגדיר את מבנה השירות ויבטל את המינויים הפוליטיים, יונהגו מסלולי קריירה והכשרה ייעודיים לעובדי המדינה ויוקם סגל מקצועי בכיר ששייך לשירות המדינה ולא למשרדים עצמם.

גלנור סבור כי "אף אחד לא יכול להבין את מערכת השכר בשירות המדינה, המורכבת משכר בסיס קטן ועליו תלי־תילים של תוספות לא ברורות. צריך שיהיה קשר בין שכר לבין פריון, ולתת אפשרות למנהלים לפטר עובדים גרועים. הצד השני של יחסי העבודה צריך להיות הפסקת השימוש בעובדי מיקור־חוץ וקבלני שירותים במשרדי הממשלה, כך שכולם יועסקו בצורה ישירה".

המסקנות של צוות גלנור אינן פשוטות ליישום, אם בשל העובדה שהאוצר יתנגד לכל שינוי במעמדו, ואם בשל חוסר אמון בין ההסתדרות לאוצר. למרות זאת, הוא אומר: "לא היתה לנו ברירה אלא לפרסמן כחלק מהדו"ח. לבוא ולומר שהממשלה תאמץ את ההמלצות מיד זו אשליה. אבל אם היו עושים את זה לפני עשר שנים, מאוד יכול להיות שלא היה צורך במחאה החברתית, כי התשתית המינהלית לקבלת החלטות היתה טובה יותר. כיום היא פשוט איננה. לכן, ללא שינוי במנגנונים ובצורת קבלת ההכרעות, אין סיכוי לשינוי של ממש".