• תפריט
בארץ

מדד החופש הכלכלי: ישראל מדורגת במקום ה-83 מתוך 141 מדינות

ירידה של שני מקומות משנה שעברה. מאז 2005 נפל הדירוג של ישראל ב-35 מקומות. ישראל דורגה במקום ה-53 על המערכת המשפטית והגנה על זכויות קניין, לעומת זאת המדינות הסקנדינביות מדורגות ב-5 מתוך 7 המקומות הראשונים

כתב כלכליסט 09:3220.09.11

ישראל מדורגת במקום ה-83 בעולם מבחינת חופש כלכלי, כך עולה מהדו"ח השנתי של החופש הכלכלי העולמי, שפורסם היום (ג'). מאז 2005 הדירוג של ישראל נפל ב-35 מקומות, על פי מכון ירושלים לחקר השווקים (JIMS), שפרסם את הדו"ח בארץ. בשנה שעברה ישראל דורגה במקום ה-81.

 

"הדו"ח

מכניס לקונטקסט את מחאות מעמד הביניים על יוקר המחיה", אומרת קורין סאור, מנהלת מכון ירושלים. "רמת החופש הכלכלי בישראל היא בירידה. עליית יוקר המחייה מקושרת ישירות להיעדר חופש כלכלי ותחרותיות".

 

שוק הרכב – בתת קטגוריה המודדת את תשלומי המכס על מוצרים מסוימים ישראל מדורגת במקום ה-121. סאור מציינת כי העדר החופש הכלכלי מורגש במקרה זה על ידי כל ישראלי הרוכש מכונית. מיסים על רכבים מיובאים בישראל גבוהים פי 5 מאשר ברוב המדינות באירופה. המיסים הגבוהים ומגבלות הייבוא פירושם שכמעט ואין תחרות בשוק הרכב, כך שהישראלים משלמים יותר ונהנים מפחות אפשרויות מאשר בשוק תחרותי.

 

סקטור הבנקאות – "מגבלות כניסה לבנקים חדשים, בין אם מקומיים או בינלאומיים, והנטל הרגולטורי המוטל על הבנקים, מובילים ליצירת קרטלים ומחירים גבוהים", אומרת סאור. סקטורים שבהם הצרכנים נהנים מחופש הבחירה, הם אלה שבהם הם גם נהנים ממחירים נמוכים. הצרכן הישראלי גילה זאת לפני כמה שנים, כאשר מחירי השיחות הבינלאומיות נפלו ברגע שהתאפשרה תחרות לבזק.

 

גודל הממשלה – התחום שבו החופש הכלכלי של ישראל הוא הנמוך ביותר הוא גודל הממשלה, עליו קיבלה ניקוד של 4.6 מתוך 10 (מדורגת במקום ה-127). הניקוד בקטגוריה הזו מבוסס על אחוז מס שולי, שיעור תשלומי העברה ביחס לתמ"ג ובעלות ממשלתית על חברות והשקעות.

 

השוואה למדינות סוציאל–דמוקרטיות – אולם גם ביחס למדינות סוציאל דמוקרטיות בעלות ממשלות גדולות ישראל מפגרת בתחומים רבים. ישראל קיבלה ציון של 6.0 (דירוג במקום 53) על המערכת המשפטית והגנה על זכויות קניין, לעומת זאת המדינות הסקנדינביות מדורגות ב-5 מתוך 7 המקומות הראשונים.

 

רגולציה ובירוקרטיה – ישראל מדורגת במקום ה-107 מבחינת רגולציה, הרבה מאחורי מדינות כמו איסלנד, דנמרק, שבדיה והולנד. ישראל קיבלה ציון נמוך במיוחד בתחום עלויות הבירוקרטיה (4.2). עבור תחרות מבנקים זרים, קיבלה ישראל ניקוד של 6 (דירוג במקום ה-94).

 

"לישראל דרך ארוכה"

 

"אחת הדרישות של המפגינים היא לאמץ את מודל מדינת הרווחה הסקנדינבי", מסבירה סאור. "אך כשמשווים את הכלכלה הישראלית לכלכלות הסקנדינביות, מגלים שלישראל דרך ארוכה עד שתשנה את הכלכלה שלה בהתאם, והיא כוללת ביצוע רפורמות לשיפור היעילות של המערכת המשפטית, הורדת הבירוקרטיה וסקטור בנקאות תחרותי".

ישראל קיבלה את הציונים הגבוהים ביותר בתחומי יציבות המטבע (8.8, מקום 55) וחופש המסחר הבינלאומי (7.1, מקום 45). המיסוי הגבוה על מוצרי יבוא מסוימים כמו רכבים, וגודלו הקטן יחסית של סקטור המסחר מנעו מישראל לקבל ציונים גבוהים יותר.

 

הדו"ח מבוסס על נתונים מ-2009, ובמקום הראשון מדורגת הונג קונג, לפני סינגפור, ניו זילנד ושוויץ. ואילו במקום האחרון דורגה זימבבוואה, ולפניה מינאמר, וונצואלה ואנגולה.

 

ארצות הברית ירדה שלושה מקומות למקום העשירי, בשל עליית ההוצאות והגברת הרגולציה כתגובה להאטה הכלכלית.

 

מדד החופש הכלכלי נוצר על ידי חתן פרס נובל מילטון פרידמן ופרופ' פול ווקר בשנות ה-70. מכון פרייזר הקנדי בשיתוף עם מוסדות עצמאיים ב-85 מדינות (כולל מכון ירושליים) מחברים את הדו"ח.

 

לאורך השנים, המחקר הראה כי אנשים המתגוררים במדינות עם חופש כלכלי גבוה, נהנים מרמות גבוהות יותר של שגשוג, חירות אישית גבוהה יותר ותוחלת חיים ארוכה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות