זקן: "לא רוצים להגיע למצב שבו אלפי אנשים לא יעמדו בהחזר המשכנתה"

"התרחיש הבעייתי ביותר מבחינת לקוחות שלקחו משכנתאות הוא פגיעה בכושר ההחזר שלהם, ולא ירידה במחירי הדירות. אנחנו לא רוצים לראות תופעה של אלפי אנשים שלא מסוגלים להחזיר את המשכנתה", כך אמר המפקח על הבנקים דודו זקן בראיון למגזין "בנקאות" של אגוד הבנקים שייצא לאור השבוע. לדבריו, הדבר "יהפוך מבעיה בנקאית לבעיה ציבורית, ואנחנו לא רוצים להגיע לשם".

זקן התייחס בראיון לתחום האשראי לדיור, שהתרחב משמעותית בשלוש השנים האחרונות ותידלק את הזינוק המשמעותי במחירי הנדל"ן. לדבריו, "העלייה בהיקף המשכנתאות בשנים האחרונות היתה חדה ומהירה. חלק ממנה נבע מהריבית הנמוכה שהביאה להגדלת רמת המינוף, חלק נבע מעליית מחירי הדירות וחלק מסיבות אחרות כמו תהליכי חיתום מקלים יותר בתחום המשכנתאות. זה לא סוד שיש תחרות בתחום, וחלק מהבנקים הצהירו שהם רואים במשכנתה מוצר עוגן ושידרו שהם מוכנים להעניק משכנתאות גם במחירי הפסד".

לגבי החשש למשבר בקרב חברות הנדל"ן והקבלנים ציין המפקח על הבנקים: "אם ללווים מענף הבינוי והנדל"ן יקרה משהו כתוצאה מירידת מחירים חדה, זה ישפיע על כושר ההחזר שלהם באופן ישיר. בראייה ארוכת טווח, שוק הנדל"ן מאופיין במחזוריות ולא צריך להיות מומחה גדול כדי לומר שאנו בגאות ומתישהו תגיע גם תקופת שפל. אנחנו מוטרדים מהריכוזיות של האשראי לענף הבינוי והנדל"ן: כאשר 20% מתיק האשראי נמצא בענף מסוים והמערכת הבנקאית היא המממנת שלו, אנחנו נמצאים בבעיה".

"יש חשש לנזק לציבור"

בתשובה לשאלה מה תהיה רמת הנזק אם לווים גדולים ייקלעו לקשיים בתחום האשראי החוץ-בנקאי ציין זקן: "יש חשש לנזק – נזק למערכת הבנקאית ממחדל פירעון של לווה או קבוצת לווים ונזק לציבור, למחזיקי האג"ח, מ'תספורת' כזו או אחרת או ממחדל פירעון של אותו מנפיק. לתסריט כזה יש השלכות על הבנקים, על הציבור וכן על היכולת לקבל אשראי במשק לצורך פיתוח עסקי וצמיחה כלכלית".

אחת המשימות המרכזיות של זקן תהיה לקבוע לוחות זמנים ליישומה של התקינה הבינלאומית לניהול סיכונים באזל 3. לדבריו, "אף שעדיין לא פרסמנו הנחיות לגבי אופן הטיפול בבאזל 3, המסר שלנו ביחס לבאזל 3 ברור – נאמץ את ההנחיות בזמן. עדיין לא קבענו דרישות הון לבנקים המוגדרים חשובים ברמה המערכתית (SIFI – Systemically Important Financial Institution), אבל תפיסתנו היא שכל הבנקים בישראל נכללים בקטגוריה הזו וכל דרישות ההון במסגרת SIFI יחולו עליהם. ייתכן שנבחן דיפרנציאציה בין בנקים על פי גודל, אך הנושא ייבחן במסגרת הדיונים על באזל 3".

בהתייחסו לחשש מכניסתה של הכלכלה העולמית למיתון נוסף שישפיע על המשק הישראלי והמערכת הבנקאית המקומית, ציין זקן: "הפעילות והתוצאות העסקיות של הבנקים הן תמונת ראי של המשק, ולאורך זמן קיים מתאם גבוה בין מצב המשק לבין ביצועי הבנקים. המגמות הגלובליות, של האטה באירופה ובארצות הברית, ישפיעו גם על ישראל – וכבר עכשיו ניתן לראות ניצנים של השפעה".

זקן הוסיף כי "במדינות המערב מדברים על soft landing – נחיתה רכה וארוכה, וקיימת אי-ודאות בעולם לגבי ההתפתחויות הכלכליות, בפרט בשווקים הפיננסיים. לאור היקף הסחר הגדול עם אירופה וארצות הברית, סביר שתהיה לכך השפעה על ביצועי המשק והפירמות הלוות, וכפועל יוצא על הביצועים של המערכת הבנקאית. עם זאת, אנחנו נמצאים בנקודת התחלה טובה יותר מהנקודה שבה היינו בשנת 2007, ערב המשבר העולמי, לאור רמת הלימות ההון של המערכת הבנקאית".