"איך נשתתף בהגנות ים המלח? אנו בקושי מוציאים את לחמנו"
בהתאחדות מלונות ים המלח דוחים את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, שלפיה הם צריכים לקחת חלק במימון ההגנות מפני עליית המפלס. "זה חלק מפעילות מפעלי ים המלח - חברה שנוזל לה כסף מהאוזניים"
בהתאחדות מלונות ים המלח דוחים את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, שלפיה יצטרכו לשאת בחלק מעלויות מימון הגנות ים המלח. הדו"ח פורסם בהמשך לבעיית עליית המפלס באגן הדרומי של ים המלח. הפתרון שנקבע לכך הוא קציר מלח, שעלותו מוערכת בכ־3.8 מיליארד שקל.
"לא נשלם אגורה אחת", אמר אתמול (ד') ל"כלכליסט" נחמיה בן פורת, יו"ר התאחדות מלונות ים המלח ומנכ"ל מלון לוט. זאת בהתייחס לחוות הדעת של ליכט שלפיה "בעלי המלונות צריכים להשתתף בעלות הפתרון, במסגרת פתרון כולל", ובהמשך: "מכיוון שהבריכה אינה רק תעשייתית אלא גם משמשת לצרכים תיירותיים, יש לייחס חלק מהאחריות לעליית המפלס גם לכך. לכן המדינה צריכה להשתתף במימון פתרון הקבע". את המימון העיקרי, קבע ליכט, צריכה להעביר כיל - הבעלים של מפעלי ים המלח.
ששת המלונות באזור האגן הדרומי של ים המלח הם לאונרדו קלאב ולאונרדו פלאזה של רשת פתאל בבעלות דוד פתאל; קראון פלאזה של רשת קראון פלאזה, שנמצאת ב־50% בעלות של אפריקה ישראל והשאר בידי קבוצת משקיעים פרטית; צל הרים והוד בבעלות האחים נקש; ולוט בבעלות משקיעים פרטיים מגרמניה, ארה"ב וישראל.
"נשמח להשתתף בעלויות המימון, אבל נשמח לקבל גם חלק מהרווחים של מפעלי ים המלח", אמר בן פורת. "קנינו את החלקות האלה בשנות השבעים והשמונים בחכירה לדורות. חוזי החכירה הוארכו ללא שום מגבלה ותנאי. המלונות נבנו על פי התב"ע, כחוק. מה שבין המדינה למפעלי ים המלח - אנחנו לא מתערבים".
גורם אחר בענף המלונאות הוסיף: "זה חלק מעלויות הייצור של מפעלי ים המלח, חברה שנוזל לה כסף מהאוזניים. גם אנחנו, המלונאים, משלמים על עלויות הייצור שלנו. זה עניין שבין מפעלי ים המלח והמדינה. אנחנו המלונאים בקושי מוציאים את לחמנו".
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.
