הבריטית שמאיימת על השליטה של אינטל
מובילת שוק המעבדים העולמי אינטל תתמודד בשנים הקרובות עם תחרות הולכת וגוברת מצדה של ARM הבריטית. הזינוק התלת ספרתי במניית ARM בשלוש השנים האחרונות מעיד שהמשקיעים אופטימיים לגביה, אולם לא כדאי למהר ולהספיד את השליטה הנוכחית
בשקט חרישי מתפתח בימים אלו קרב ענקיות מורכב מאין כמוהו, שעשוי לערער את השליטה המבוצרת של אינטל בתחום שבבי המעבדים של עולם המחשבים. בקרב הזה מעורבות באופן ישיר ועקיף החברות המובילות בתחום המחשבים, הטאבלטים והסמארטפונים בעולם: החל מחברות השבבים אינטל, מרוול, קוואלקום וברודקום, דרך חברות המחשבים והטלפונים HP, דל, מוטורולה וסמסונג וכלה במפתחות מערכות ההפעלה כדוגמת מיקרוסופט, גוגל ואפל.
אינטל נחשבת היום למובילת שוק המעבדים למחשבים, עם נתח שוק של יותר מ־80% משוק שמגלגל כ־40 מיליארד דולר בשנה. השוק נחשב לסולידי יחסית ובעל שיעורי צמיחה חד־ספרתיים גבוהים בשנה. עם זאת, לאינטל אין כרגע נוכחות בשוק הטאבלטים והסמארטפונים שנחשב לשוק המתפתח והצומח ביותר בעולם הטכנולוגיה. על פי חברות המחקר השונות, שוק הטאבלטים צפוי לצמוח פי עשרה, מ־18 מיליון יחידות שנמכרו ב־2010 לכ־180 מיליון יחידות ב־2015, ומכירות הסמארטפונים צפויות לצמוח פי ארבעה, ממכירות של 300 מיליון מכשירים אשתקד לכ־1.2 מיליארד מכשירים ב־2015.
המחיר זול
כאן בדיוק נכנסת לתמונה חברת הטכנולוגיה הבריטית ARM Holdings. החברה מפתחת ומוכרת טכנולוגיות שמאפשרות פיתוח מעבדים עבור כמעט כל מוצר אלקטרוני, ולטענתה היא חוסכת ליצרניות המעבדים 60%–70% מעלות פיתוח המעבד.
השווקים העיקריים של החברה הם שוק הטלפונים הרגילים, שוק הסמארטפונים ושוק הטאבלטים. ARM מוכרת רישיונות לשימוש בטכנולוגיה שלה לחברות השבבים הגדולות כמו סמסונג, קוואלקום, ו־NVidia Broadcom, ואלו משלמות בנוסף לרישיון ההתחלתי גם תמלוגים המתבססים על כמות היחידות הנמכרת ועל מורכבות המוצר.
היקף התמלוגים נע בין 1% ל־2.5% מהיקף המכירה (בהתאם לסוג המעבד וסוג המוצר), ובפועל ARM מקבלת תמלוג של כמה סנטים עד דולר אחד עבור כל מעבד שמבוסס על הטכנולוגיה של החברה. כתוצאה מכך, מעבדי החברה נמצאים כיום בשימוש בכל הסמארטפונים והטאבלטים שנמכרים.
עם זאת, ל־ARM אין נוכחות בתעשיית המחשבים, וזה מביא אותנו לשחקנית השלישית בעלילה - מיקרוסופט. הברית בין מיקרוסופט לאינטל שמכונה בעגה המקצועית 'wintel' היוותה כבר יותר משני עשורים פלטפורמה לדומיננטיות המוחלטת של אינטל בתחום המעבדים.
בשנים האחרונות הברית הזאת מעט נסדקה בעקבות הניסיון הכושל של אינטל לפתח מערכת הפעלה חדשה עם נוקיה ושיתוף הפעולה של אינטל עם אפל.
השלב האחרון בפירוק הברית בין החברות ואולי המשמעותי ביותר הנו ההשקה הצפויה של מערכת ההפעלה windows 8 אשר לראשונה בהיסטוריה תהיה מותאמת לטכנולוגיה של ARM ותאפשר ליצרניות שבבים אחרות לנגוס - תוך התבססות על טכנולוגיית ARM - בנתח השוק העצום של אינטל בשוק המחשבים.
וזהו האיום הגדול על המשך ההצלחה של אינטל. מחיר ממוצע של מעבד של אינטל נמכר בכ־100 דולר כיום, ומהווה כרבע מעלות המחשב הסופי ליצרן המחשבים. לעומת זאת, המעבדים החדשים מבוססי ARM של חברות השבבים יעלו בין20 ל־30 דולר למעבד.
בעקבות כך, חלק מהאנליסטים בוול סטריט (לדוגמה, אנליסט השבבים של גולדמן זאקס) חושבים שעד שנת 2015 ARM "תגנוב" לאינטל קרוב למחצית משוק המחשבים הניידים ותכריח אותה להוריד את מחירי המעבדים באופן חד - מצב שיפגע נואשות במודל העסקי של החברה שנשען על רווחיות גולמית גבוהה של יותר מ־60%.
עבור ARM, מנגד, מדובר בחגיגה אמיתית. בעוד שעבור כל מעבד שנמכר בתחום המכשירים הסלולריים או הטאבלטים, החברה גובה סנטים בודדים למעבד, היא תוכל לגבות סכום של קרוב לדולר על כל מעבד המיוצר בטכנולוגיה שלה עבור מחשבים. בכך, נהנית ARM למעשה ממנוף צמיחה כפול המבוסס על חדירה לשוק שכרגע לא קיים עבורה, וכן יכולת לגבות תמלוגים גבוהים יותר מכל מעבד שהיא מוכרת.
המבחן של אינטל
אז האם אינטל צריכה לשנות את הסיסמה מ"אינטל בפנים" ל"אינטל בחוץ"? אנחנו לא מצדדים בגישה הזאת ומאמינים שהסגמנט היחידי שייפגע בטווח הקרוב הוא שוק המחשבים הניידים הזולים. בשוק זה מעבד פשוט של אינטל נמכר במחיר של 30 דולר - שווה ערך לעלות מעבד מתוצרת ARM.
אינטל גם הבינה שהיא עם הגב אל הקיר, והיא תשקיע בשנים הקרובות עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח הדורות הבאים ובמעבר לייצור שבבים קטנים יותר שיובילו לירידה בעלות המעבדים ויפחיתו את צריכת החשמל. החברה גם הוסיפה מעבד גרפי שיישב על אותו הסיליקון עם המעבד הראשי ויאפשר ביצועים גרפים משופרים.
במקביל, אינטל רוכשת חברות המתמחות בטכנולוגיות שונות במטרה לשלבן במעבדים שלה. חברת האבטחה סימנטק נרכשה לשם הכנסת יכולות אבטחה לשבבים, ואילו רכישת יצרנית השבבים הגרמנית אינפניון תאפשר לאינטל לשלב יכולות תקשורת על המעבדים ולתת פתרון אינטגרטיבי של מעבד עם מודם תקשורת.
המשימה הראשונה של אינטל היא להגיע בזמן עם הדור הבא של המעבדים Ivy bridge (יורש העצר של הדור הנוכחי שמכונה Sandy bridge). מעבדים אלו מתבססים על שבב בעל ביצועים חזקים וצריכת חשמל נמוכה מאוד שתאפשר לשלב אותו גם במחשבים (ששם הפרמטר החשוב ביותר הוא עוצמת הביצועים) וגם בטאבלטים (ששם הפרמטר החשוב ביותר הוא הארכת חיי המכשיר).
אם אינטל לא תגיע בזמן לשוק עם המעבד החדש, היא עלולה לאבד נתחי שוק ל־ARM וקיימים סימנים רבים לכך שהמעבד החדש מתעכב.
בנוסף לכך, אינטל חייבת להצליח בשוק מחשבי ה־Ultrabook, קטגוריה חדשה שהיא המציאה. ה־Ultrabook הוא לפטופ חזק, מהיר, קל מאוד ודק להפליא שיכול להוביל לצמיחה מחודשת בשוק המחשבים, והוא נשען על ההצלחה של אפל עם ה־Macbook Air.
בינתיים, השוק כבר מתמחר את ההצלחה הפנומנלית של ARM בשוק המעבדים, ומניית החברה זינקה ביותר מ־400% בשלוש השנים האחרונות. לדעתנו, מחיר המניה יקר היום, והוא משקף את הערכת גולדמן זאקס לחדירה ולקיחת נתחי שוק משמעותיים מאינטל בשוק המחשבים לצד כישלון חרוץ מצד אינטל לחדור לשוק הטאבלטים ובעתיד גם לשוק הסמארטפונים.
לפי הערכתנו, אינטל עשויה לאבד נתח שוק בכל הנוגע לשוק המחשבים הזולים בעקבות התחרות עם ARM, ותיאלץ להוריד מחירים בפלח שוק זה. עם זאת, עוד מוקדם להספיד את מובילת השוק, והיא תמשיך לשלוט בשוק המחשבים בשנים הקרובות בשל החשיבות של המעבד להריץ יישומים כבדים, כושר הייצור של החברה שאין שני לו והקשרים האסטרטגיים שיש לה עם יצרניות המחשבים כדוגמת HP ודל.
ARM, מצדה, תמשיך לשלוט בשוק הפורח של הסמארטפונים והטאבלטים שם החשיבות היא בראש ובראשונה לצריכת החשמל ופחות לעוצמת המעבד.
השורה התחתונה: מניית ARM זינקה בשלוש השנים האחרונות ביותר מ־400% והיא נסחרת במכפיל רווח חזוי של 50. המשמעות היא שהשוק כבר מתמחר את הצלחתה של החברה לנגוס בחלק מהותי מנתח השוק של אינטל בשוק המחשבים הניידים.
רמי רוזן מנהל את מחלקת המחקר Sell Side בהראל פיננסים. יוני אבישר הוא מנהל קרנות טכנולוגיה בהראל פיא
