ראיון "כלכליסט" - תא"ל מהרן פרוזנפר: "בכל שנה עושים לנו תרגיל חדש"
הקרב בין האוצר למערכת הביטחון על הקיצוץ העתידי בתקציב הגיע לנקודת רתיחה. מי שאמור לנווט את החיתוך הוא היועץ הכספי של הרמטכ"ל, תא"ל פרוזנפר, שבראיון לכלכליסט מעריך: "פרופ' טרכטנברג לא ייגע בתקציב הביטחון"
בעוד שכלל לא ברור עדיין מה יהיו המלצות ועדת טרכטנברג, כבר כעת ברור שכדי להוציא אותן אל הפועל יהיה צורך במלאכת חיתוך והדבקה בתקציב המדינה. וכמו תמיד, כאשר מתעורר השיח על שינויים בתקציב תוך שמירה על המסגרת - העיניים מופנות אל התקציב המשרדי הגדול ביותר: זה של משרד הביטחון. בשנת 2011 עומד תקציב הביטחון על קצת יותר מ־49 מיליארד שקל, המהווים כ־14% מכלל תקציב המדינה.
הקרב על תקציב הביטחון התחמם בשבוע האחרון, והפך מזירת ספוקלציות לבימת התנגחויות בין גורמים במשרד האוצר לבכירים במערכת הביטחון. כל צד משגר לתקשורת את המסר שלו, ומנסה לשמור על מקומו בעזרת ספינים. במשרדו של שר הביטחון אהוד ברק אף הוציאו שלשום הודעה שלפיה "התנהלות פקידי האוצר בשבועות האחרונים מוכיחה כי אינם מבינים לא בכלכלה, לא בחברה ולא בביטחון".
תא"ל מהרן פרוזנפר צילום: אוראל כהן
הם אף הוסיפו, כי "ההיסטריה שבה נתונים אותם פקידים ופקידי לשעבר, גורמת להם לנסות ולהסיט את הקשב הציבורי מהדיון האמיתי בדבר המדיניות החברתית והכלכלית שהובילו בשנים האחרונות". במשרד האוצר טענו מנגד כי דברי משרד הביטחון מהווים התחמקות מהצורך בבדיקת התקציב, והודיעו כי הם מתכוונים לדרוש קיצוץ של 2–3 מיליארד שקל. נדמה שהדרך אל הפשרה העתידית עוד רחוקה מן העין.
מי שיושב בימים אלה ומנסה לבחון כיצד בכל זאת תוכל המערכת הביטחונית להתמודד עם דרישה עתידית לחתוך מן התקציב השמן, הוא היועץ הכספי לרמטכ"ל תא"ל מהרן פרוזנפר. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסרב לנקוב בסכום שאותו מערכת הביטחון תהיה מוכנה לתרום מתקציבה כדי לסייע בפתרון הבעיות החברתיות של מדינת ישראל. "אפשר לייצר מצב של זה נהנה וזה לא חסר", הוא אומר. "אי אפשר להגיד 'משרד הביטחון ייתן 3 מיליארד שקל' ולחשוב שלא יהיו לצעד כזה השלכות. אני שומע את הטיעון השטותי שאומר 'יש לכם 50 ומשהו מיליארד שקל, מה זה בשבילכם לוותר קצת?', וזה באמת טיעון פופוליסטי. תקציב המדינה הוא 360 מיליארד שקל. אז באים ואומרים תורידו משהו?".
קיצצו לכם השנה יותר מ־2 מיליארד שקל בתקציב ולא נראה שנוצרה בעיה כתוצאה מזה.
"אנחנו לא מאיימים, אבל בוודאי שקרה משהו. גם עם התקציב של היום אנחנו לא מספקים 100% ביטחון. אם היינו רוצים לספק ביטחון מלא אולי גם תקציב המדינה כולו לא היה מספיק. אבל לכל קיצוץ יש משמעויות וממשלת ישראל צריכה להיות מודעת לזה ולקחת אחריות על ניהול הסיכונים של המדינה".
ובכל זאת, כל האצבעות מופנות לתקציב שלכם.
"לפעמים קשה לך להסתכל פנימה ולהגיד עשיתי משהו וגרמתי למצב להיות כמו שהוא", הוא אומר וכמו מכוון את האש לפקידי האוצר. "קל למקד את הדיון במשהו אחר, להסיט את האש ואת הדיון. זה מאפשר לך להיתפס כמי שמנסה לעזור. זה לא מקרי בכלל שפקידי האוצר היום ובעבר מעלים כל הזמן את תקציב הביטחון לסדר היום. עובדה שיושבי האוהלים לא כאלה. לא סתם לא שמעתם אותם אומרים לקצץ בביטחון. הם לא מתיימרים להגיד מה הם חושבים שצריך לעשות - וזה מה שיפה בעיניי".
אתה לא חושש שוועדת טרכטנברג תמליץ לקצץ בתקציב הביטחון?
"אני לא יודע, אבל ההערכה האישית שלי היא שפרופ' טרכטנברג לא ייגע בביטחון".
זוהי אולי הפעם האחרונה שפרוזנפר, שהוא למעשה סמנכ"ל הכספים של צה"ל ובקרוב יפרוש מתפקידו, יוצא להגנת תקציב הביטחון. חלקים באוכלוסייה, ובהם גם בכירים לשעבר במערכת כמו שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, כבר השתכנעו שכנראה הגיע הזמן לגעת גם בפרה הקדושה הזו. עם זאת, פרוזנפר לא מרגיש שמשהו באווירה הציבורית השתנה. מבחינתו, כל השנים האחרונות היו שנים של קיצוצים מתמידים בתקציב - שלוו באווירה ציבורית עוינת.
"ב־15 השנים האחרונות אין אח ורע לביקורת שמוטחת בכל מי שלובש מדים. אין תחום שקיבל כל כך הרבה ביקורת כמו התחום הביטחוני", אומר פרוזנפר. "הקיצוץ בתקציב הוא ממושך יותר. מ־1985 יש קיצוץ מתמיד בתקציב הביטחון. המדינה שינתה סדרי עדיפויות, היא הורידה את ההשקעה בביטחון והעבירה לתחומים אחרים. זה אומר שהמדינה משקיעה הרבה פחות בביטחון בכל שנה ומעבירה למקומות אחרים. חלק גדול הלך לתשלומי העברה, קצבאות למיניהן. מאז ועד היום בכל שנה, כולל בשנים האחרונות, תקציב הביטחון יורד והולך גם בנתח שלו מהתמ"ג וגם בחלק שלו מתקציב המדינה.
"אחרי מלחמת לבנון השנייה ירד האסימון, וועדת ברודט שפרופ' טרכטנברג אגב היה חבר בה, הבינה כי התקציב לא הולם את צורכי הביטחון. היא קבעה שמדובר בפערים של 150 מיליארד שקל. אולם מכיוון שמדובר בתוספת משמעותית, היא החליטה כי התקציב יגדל על פני עשור בשני שלישים מהסכום הזה - 100 מיליארד שקל. חלקם יגיע מתקציב המדינה והחצי השני יגיע מכספי סיוע והתייעלות פנימית שלנו. בפועל, מה שקרה זה שבכל שנה מאז שההמלצות אושרו בממשלה, האוצר בכל זאת הציע לקצץ בתקציב הביטחון".
דו"ח ברודט סיפק למערכת הביטחון גזר, אבל היה בו גם מקל: מערכת הביטחון נדרשה להתייעלות משמעותית. כדי להוציאה אל הפועל, נשכרו שירותיה של חברת הייעוץ מקינזי שהכינה תוכנית התייעלות. עם זאת, משרד הביטחון יישם רק שלב אחד מהתוכנית, הצהיר שבעתיד ייצא לפועל השלב השני, המקיף יותר, שיתמקד בשומן האמיתי של מערכת הביטחון: כוח האדם.
איפה הדו"ח הזה ואיפה ההתייעלות?
"בין 2008 ל־2010 חסכנו 3.5 מיליארד שקל לעומת 3.3 מיליארד שקל שברודט דרש מאיתנו במסגרת ההתייעלות. אנחנו מתייעלים כל הזמן, בינואר 2012 נאחד את אגפי הבינוי. אנחנו מתייעלים ברכש ובאחזקה, ומכינים היום מודל קבע חדש. הממשלה כבר החליטה להעלות את גיל הפרישה לממוצע של 50. הנה, אותו גיל פרישה שדיברו עליו כל כך הרבה, גם בעיה זו כבר מאחורינו. כל הצעדים האלה יניבו בסוף מיליארדי שקלים.
אתה רוצה להגיד שכל השומן בצה"ל נעלם?
"אנחנו לא מושלמים, אבל במערכת שיש לה תקציב של 50 מיליארד שקל תמיד אפשר לעשות טוב יותר. זה בשוליים וצריך לוודא כל הזמן שהשוליים האלה קטנים והולכים. ביחס למגזר הציבורי אנחנו במקום אחר לגמרי, ואנחנו גם המערכת היחידה שיש לה תוכנית פעולה ארוכת טווח.
"לאנשים יש לפעמים בשגרה תחושה של שומן בצה"ל או של דברים מיותרים. שוכחים שצה"ל מתכונן כל הזמן ליום פקודה. גם מפעל פרטי שהיה יודע שפעם בשלוש שנים הוא צריך לייצר פי 20 מהמחזור שלו - היה צריך להחזיק בשגרה יותר מכונות ויותר עובדים".
"אנחנו לא מבקשים תוספות תקציב אלא שמירה על מתווה תקציבי שאושר לנו בממשלה בעקבות ועדת ברודט. אם בכל שנה תקום ועדה ואחרי זה לא יישמו את ההחלטות שלה, אז מה הטעם להקים ועדות? יש חשיבות גדולה לכך שממשלות יישמו המלצות לאורך זמן. בכל שנה עושים לנו תרגיל חדש, נותנים לנו תקציב נמוך יותר ואומרים לנו שיפרסו את היתרה על פני השנה. ואז כשאנחנו באים לבקש תוספת כי מתרחש אירוע ביטחוני או כי צריך כסף מכל סיבה שהיא אומרים - 'הנה שוב הם לוקחים'. ואגב, לדעתי גם אי אפשר לדבר במונחים של או חמאה או תותחים, זה מתאים לשיעור ראשון בחוג לכלכלה, כבר מהשיעור השני ברור שהמציאות מורכבת יותר".
הבעיה היא אך ורק בפקידי האוצר?
"אני חושב שהם עושים את העבודה כמו שהם חושבים שהיא צריכה להיעשות. אבל יש דוגמאות לא מעטות לכך שהם טועים, ואפילו בכירים לשעבר באוצר אומרים את זה. למשל, חוק ההסדרים נועד להעביר שליטה לאוצר וזו טעות. אולי זה לא הדבר העיקרי כעת, אבל אני חושב שזה יכול להיות רעיון לא רע לעשות בדק בית באוצר. צריך לקחת מהאוצר את השליטה המוחלטת על שינויים בתקציבים של כל אחד ממשרדי הממשלה. זו גם היתה אחת המסקנות בדו"ח שהכינו נציגי ה־OECD לפני כניסתה של ישראל לארגון".
