$
בארץ

מחפשים כסף? נסו בהטבות המס

צוות רוטשילד יתחיל לבחון בקרוב את צבר הטבות המס האדיר שמעניקה המדינה, שנאמד ביותר מ־78 מיליארד שקל בתקציב 2011-2012. "כלכליסט" מציג את הטבות המס שמיטיבות בעיקר עם העשירון העליון והחברות הגדולות, שיכולות לשמש מקור לשינוי סדר העדיפויות. המכשול: ההתנגדות הכבדה שצפויה מצד קבוצות הלחץ החזקות במשק

הדר קנה 06:5711.08.11

בימים אלו של מחאות חברתיות גוברות, נשמעים יותר ויותר קולות - בעיקר מכיוונה של הממשלה ופקידי האוצר - הטוענים כי לישראל אין את התקציב הנדרש לשם מתן מענה לכלל דרישות המפגינים. רשימת הדרישות הזו נמדדת במאות מיליארדי שקלים לכל הפחות, ועל הנייר נראה כי אין מאין לשאוב סכומים אלה. דרישות המפגינים לשינוי סדרי העדיפויות מחובקות בימים אלה בידי צוות רוטשילד שהקים ראש הממשלה.

 

ראש הצוות, פרופ' מנואל טרכטנברג, הצהיר כי הוא מחויב להוביל לשינוי סדר העדיפויות אך באותה נשימה הצהיר כי לא תהיה פריצה של המסגרת התקציבית. שר האוצר יובל שטייניץ אף ניסה להסיט את האש לכיוון המצב הכלכלי העולמי וצוטט כשאמר "לא נוכל להיענות לכל הדרישות, משום שלצד ההתקדמות שלנו והמצב הכלכלי הטוב בארץ - אנחנו לא אי בודד בעולם. אנחנו עדיין מנווטים במים סוערים, ומה שקרה בארצות הברית משמש לנו כנורת אזהרה".

 

אחד התחומים המרכזיים שבהם יעסוק צוות רוטשילד יהיה מדיניות המיסוי. במקביל לבחינת הפסקת המשך הפחתת מס ההכנסה ומס חברות, והפחתת המסים העקיפים, יבחן הצוות את מצבור הטבות המס האדיר שמעניקה המדינה מדי שנה, בשביל לנסות ולדלות משם אי אילו מיליארדים. "כלכליסט" צלל לנבכי דו"ח תחזית הטבות המס לשנים 2011–2012 שנכתב על ידי אבי לבון, סגן בכיר לממונה על הכנסות המדינה, בשביל לבחון כיצד מתחלקות הטבות המס.

 

הדו"ח מראה כי על פי התחזית הטבות המס בשנת 2012 יסתכמו בכ־39.6 מיליארד שקל. "החישוב הפשוט מלמד כי אילו בוטלו כל הטבות המס, ניתן היה להפחית, למשל, את שיעורי מס הכנסה על יחידים ב־%5 עד 15%", טוען מחבר הדו"ח לבון. "כמו כן, ניתן יהיה להפחית את שיעור מס החברות ב־6% ואת שיעור המע"מ ב־1%".

 

עם זאת, סביר להניח כי לא ניתן לבטל את כל הטבות המס. יש הטבות אשר קיומן מוצדק בשל קונצנזוס רחב באוכלוסייה ויעילות גבוהה, דוגמת ההטבה הניתנת לחוסכים בקופות הגמל. עם זאת, על פי מחבר הדו"ח יש הטבות בהיקף פוטנציאלי של 5–10 מיליארד שקל בשנה, שאינן תורמות לכלל האוכלוסייה ובטח לא למעמד הביניים - ויש לשקול את ביטולן. "כלכליסט" בחן מאילו הטבות ניתן לקצץ, כדי ליצור הטבות אשר יועילו יותר.

 

 

קרנות השתלמות: במקום לסייע ההטבה יצרה אפליה בין העובדים

4.2 מיליארד שקל ב־2102

מי נהנה: העשירון העליון

סבירות לביטול ההטבה: אפסית

 

ההטבה בקרנות ההשתלמות נועדה במקור לשבח את ההון האנושי, אך בפועל היא יוצרת אפליה בין עובד לעובד, ומכבידה את הנטל על כלל האוכלוסייה בעוד רק חלק נהנה ממנה. הפרשות המעביד לקרן השתלמות פטורה ממס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בראיות בידי העובד עד למשכורת מרבית של 15,712 שקל. החל מ־1996 הורחבה ההטבה גם לעצמאים.

 

הנתונים מראים כי רק 37% מאוכלוסיית השכירים בישראל נהנים מהטבה זו. הנהנים העיקריים הם דווקא אנשי העשירון העליון שסופגים 81% מההטבה. ומה עם העשירונים הנמוכים, הראשון עד הרביעי? הם נהנים מההטבה בשיעורים נמוכים של 4% עד 18% בלבד. "קרנות ההשתלמות אינן משמשות ליעד שלשמן הוקמו", טוען מחבר הדו"ח אבי לבון. "הפקדת המעביד היא תשלום שכר פטור ממס. כיוון שחלק מהעובדים במשק נהנים מהפקדות המעביד לקרנות ההשתלמות - הדבר יוצר אפליה בין העובדים".

 

בעבר נעשו לפחות שישה ניסיונות לצמצם הטבה זו, אך לפחות ארבעה מהם נדחו בשל התנגדות חריפה של ההסתדרות. כך לדוגמה, בשנת 2000 המליצה ועדת בן־בסט שהפרשות המעביד לקרנות הפנסיה יהיו חייבות במס בידי העובד השכיר ויבוטל הניכוי לעצמאים. המלצות הוועדה נדחו. ניסיון בולט נוסף נעשה ביוני 2008, אז הודיע שר האוצר רוני בר־און על כוונתו לבטל את הפטור ממס על ההפקדה. אולם גם הוא חזר בו לאור התנגדות חריפה מצד ההסתדרות בראשות היו"ר עופר עיני.

 

החוק לעידוד השקעות הון: הטבה שמייצרת חיכוכים ומחלוקות עם שלטונות המס

3.5 מיליארד שקל ב־2102

מי נהנה: חברות העוסקות בעיקר ביצוא

סבירות לביטול ההטבה: נמוכה

 

עד שנת 2011 לחברות שהיו בעלות מפעלים שעונים על הקריטריונים של החוק לעידוד השקעות הון, ניתנה אפשרות לוותר על מענקים וליהנות משיעור מס אפסי למשך שנתיים ועד 10 שנים. זאת בהתאם לאזור הפיתוח שבו מוקמו המפעלים. אלא שבשנת 2011 שונו הפטורים. מס החברות למשל יירד בהדרגה לחברות מייצרות ובשנת 2015 יגיע ל־12% במרכז הארץ ול־6% באזור פיתוח א' - על כל המחזור. בנוסף לכך, נקבע כי מפעלים באזור פיתוח א' יוכלו גם כן לקבל מענקים. מה שלא שונה זהו ההיקף הכללי של הטבות המס.

 

מבקרי ההטבה מתאוננים על היותה מפלה. מחבר הדו"ח לבון כתב למשל כי "הטבת המס לעידוד השקעת הון היא ריכוזית ומושפעת מתנודתיות בהיקף הפעילות המוטבת של חברות בודדות". כך לדוגמה רק חברות שלפחות 25% מהתוצרת שלהן מופנה לייצוא יכולות ליהנות מן ההטבה, בעוד חברות רבות אינן עומדות בקריטריון. לדברי לבון, "חברות בעלות מפעל מאושר על פי חוק עידוד השקעות הון זוכות לשיעור מס חברות מופחת, בתנאי שעמדו בתנאים מסוימים. השילוב של הטבות משמעותיות ואי הוודאות בעמידה בתנאי הזכאות גורם לחיכוכים ולמחלוקות בין שלטונות המס והנישומים. זה פוגע בהשקעות ובתעסוקה - שאותן רצו לעודד".

 

רווחי הון בבורסה: החברות משחקות בחשבונות כדי ליהנות ממס מופחת

9.5 מיליארד שקל ב־2102

מי נהנה: המשקיעים והחברות

סבירות לביטול ההטבה: בינונית

 

אף שבשנים האחרונות צומצמה ההטבה על רווחי הון בבורסה, הביקורת המוטחת בה לא נעלמה. עיקר הביקורת נסוב סביב העובדה שהטבות אלו מהוות פתח לחברות לשחק בחישובים החשבונאיים, ולחפש דרכים לרשום רווח שעליו אמורים לשלם מס - לכזה המחויב במס מופחת.

 

על פי חוק, מס על ריבית ריאלית באפיקי חיסכון חייב במס מופחת. החל מ־2006 הועלה המס משיעור של 10%–15% לטווח הנע בין 15% ל־20%. עם זאת, עדיין עיקר ההטבה מורכב מהפרש בין שיעור המס החדש העומד על שיעור מקסימלי של 20% לבין שיעור המס השולי של היחיד שיכול להגיע עד ל־45%.

 

גם רווחי הון בבורסה זוכים להטבת מס משמעותית, בכך שהם מוגבלים לעד 25% לגבי ניירות ערך בידי יחידים בעלי שליטה. זאת בעוד המס השולי במקרה זה יכול היה להגיע עד לכ־45% על פי כללי המס השולי של בעלי ההכנסות מרווחי הון.

 

 

 

מע"מ על פירות וירקות: הפטור ההיסטורי לא נוגע רק לחלשים

1.2 מיליארד שקל ב־2102

מי נהנה: כלל הציבור

סבירות לביטול ההטבה: נמוכה

 

בשנת 2009 בצל המשבר הכלכלי העולמי שקלו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ לבטל את הפטור ההיסטורי ממע"מ על פירות וירקות. הפטור נקבע לפני עשרות שנים משתי סיבות עיקריות: עידוד החקלאים והיותם של הירקות מרכיב מרכזי בתזונתם של השכבות החלשות.

 

עם זאת, רבים חושבים כי מדובר בסיבות שאינן רלוונטיות לימים אלו. הפסד ההכנסות מפטור זה הוא אדיר ושר האוצר אף טען כי עיקר הפטור מתנקז ל"רמאים ולעשירים", כלשונו. בגדול, טענתו היא כי רבים מבעלי המכולות שמעוניינים לנצל את הפטור, מציבים דוכן עם כמה סלסלות של פירות וירקות ורושמים בספרים כי קנו ירק ופרי בעוד קנו מצרכים אחרים.

 

כמו כן, נטען כי קיום הפטור לא באמת מועיל לצרכן אלא למוכר - שאינו מגלם את ההטבה במחיר. "פלח הצרכנים החלשים עומד רק על 150 מיליון שקל", אומרים ברשות המסים. "ולכן אין הצדקה שלא להטיל את המס גם על ירקות ופירות כשבשוק הזה פערי התיווך הם מהגבוהים בעולם". למרות הטענות האלה, הניסיון לבטל את הפטור כשל בשל לובי חזק של החקלאים ונציגי השכבות החלשות.

 

הפטור ממע"מ לא נוגע רק לחלשים הפטור ממע"מ לא נוגע רק לחלשים צילום: .shutterstock

 

קופות גמל: הטבה שזוכה לקונצנזוס גדול

8.8 מיליארד שקל ב־2102

מי נהנה: כלל הציבור

הסבירות לביטול ההטבה: אפסית

 

הטבה זו זוכה לקונצנזוס רחב שכן רבים מאזרחי המדינה הם בעלי קופות גמל לחיסכון פנסיוני. עם זאת, יש לשים לב כי מדובר בהטבה משמעותית המהווה 22% מכלל ההטבות הניתנות.

 

קופת גמל מהווה מכשיר חיסכון לטווח בינוני או ארוך. חיסכון זה זוכה להקלות מס הן בשלב ההפקדה, הן בשלב הצבירה והן בשלב המשיכה. הטבות המס ניתנות בצורת זיכוי - הפחתה של המס, או ניכוי - הפחתה של הוצאה פרטית או של חיסכון מההכנסה החייבת. לגבי תשלומי העובד השכיר או העצמאי, ואילו תשלומי המעביד מהווים הוצאה מוכרת למעביד.

 

יש לזכור כי ההטבה ניתנת לעמיתים בקופות הגמל שבעצם חוסכים כל חייהם כדי להבטיח את עתידם הפיננסי לגיל פנסיה וזו דרכה של המדינה להיטיב עימם.

 

סולר: מנסים למנוע את התייקרות הנסיעה בתחבורה הציבורית

3.2 מיליארד שקל ב־2102

מי נהנה: נהגי התחבורה הציבורית

הסבירות לביטול ההטבה: נמוכה

 

על פי הסדר הסולר, מפעלים, מובילים והתחבורה הציבורית נהנים מהחזר חלקי של המס על הסולר. כך, בעוד מפעלים מקבלים החזר של כ־70%, נהגי המוניות והתחבורה הציבורית ומורי הנהיגה מקבלים החזר של כ־50% מהמס שאותו הם משלמים.

 

בעבר היווה הסולר תחליף זול לבנזין ואף היה מזהם פחות - אך עם השנים השתוו המחירים בין השניים וגם כמות הזיהום השתוותה, לאחר שעברו חוקי איכות סביבה בנושא. הסדר הסולר נעשה כדי שלא יעלו מחירי התחבורה הציבוריות והמוניות, ובכך ייפגעו האזרחים. כמו כן, מטרתו היה למנוע התייקרות אפשרית של מוצרים המיוצרים במפעלים המשתמשים בסולר במנועי מכונותיהם.

 

 

מס שבח על דירות מגורים: המחאה הציבורית עשויה להביא דווקא להרחבת ההטבות

2.2 מיליארד שקל ב־2102

מי נהנה: קבלנים ומוכרי דירות

הסבירות לביטול ההטבה: אפסית

 

על פי חוק מס שבח, רשאי בעל דירת מגורים לבצע עסקת מכירת דירה רק אחת ל־18 חודשים בפטור מלא ממס שבח. מי שברשותו יותר מדירת מגורים אחת רשאי לבצע עסקת מכירה פטורה ממס פעם ב־4 שנים.

 

בשל המצוקה הפוקדת את שוק הדיור והמחאות הגוברות בנושא בשבועות האחרונים, סביר להניח כי לא נראה בקרוב ביטול של פטורים הקשורים בנושא. אם כבר, סביר ששורת ההטבות דווקא תזכה להרחבה. לראיה, בסוף חודש יולי סירבו חברי ועדת הכספים של הכנסת לאשר את החוק לביטול הפטור ממס השבח על מכירת דירה שקידם משרד האוצר. הם טענו כי החוק מטיל מסים חדשים על אזרחי ישראל במקום לתת מענה אמיתי למצוקת הדיור.

 

קצבאות: ויכוח קבוע בין ההתנגדות להגברת הילודה לבין הסיוע לחלשים

2 מיליארד שקל ב־2102

מי נהנה: אוכלוסיות נזקקות

הסבירות לביטול ההטבה: אפסית

 

המדינה מעניקה קצבאות שונות לחלקים החלשים יותר באוכלוסיי ה או לאלו שהיא רואה טעם להטיב עימם. כך לדוגמה ניתנות קצבאות על ידי ביטוח לאומי לילדים, לזקנים, לנכים, לעולים חדשים ולנטולי יכולת.

 

יש הטוענים כי קצבאות שונות מעודדות דווקא תופעות שליליות, דוגמת קצבאות ילדים המעודדות ילודה דווקא בקרב חרדים וערבים, הנמנים עם השכבות הנמוכות באוכלוסיה. מנגד נטען כי ביטול קצבאות יעמיק את הפערים באוכלוסיה ויפגע באוכלוסיות הנזקקות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x