הנהירה אחרי הטרנדים לא תמיד משתלמת

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל מאופיינת כתעשייה של טרנדים ואופנות. ציבור המשקיעים בישראל, בשונה מהנעשה בתעשיית הקרנות האמריקאית והאירופית, נוטה לשנות ולהחליף את אחזקת קרנות הנאמנות שלו אחת לכמה חודשים - דבר שעלול בסופו של יום לפגוע בתשואה המושגת. ראייה ארוכת טווח מתחלפת לא פעם בהחלטות שגויות לטווח קצר, ודוגמאות לכך לא חסרות: רכישת קרנות שהניבו בפרק זמן קצר את הביצועים הגבוהים ביותר, רכישה ומכירה של קרנות בהתאם לחששות רגעיים וכן רכישה של קרנות רק מפני שדמי הניהול שלהן נמוכים.

• לצפייה בטבלת הקרנות המגייסות של 2011 לחץ כאן

חלק מהחלטות אלה מקבלות חיזוק לא קטן מצד מנהלי הקרנות עצמם שמציפים את העיתונים ואת אמצעי התקשורת האחרים בפרסומים על הקרנות שמצויות במוקד מבחינת בית ההשקעות. מה מביא את אותם מנהלי קרנות לפרסם דווקא קבוצת קרנות כזו או אחרת, והאם במבחן התוצאה המגמה הזו אכן הוכיחה את עצמה מבחינת המשקיעים (תשואות) ומבחינת מנהלי הקרנות (תשואות וגיוסים)? על כך ננסה ללמוד בהתאם למגמות והטרנדים של מנהלי הקרנות בשנת 2011 עד כה.

1. קרנות בריבית משתנה

האווירה החיובית בשוקי המניות בראשית השנה הנוכחית, וההערכות כי בנק ישראל יעלה את הריבית, גרמו לדפי העיתונים להתמלא במודעות של קרנות ריבית משתנה, חלקן גם בשילוב עם מניות. הקרנות של אקסלנס והראל פיא, שהוצעו בדמי ניהול נמוכים של כ־0.6% ו־0.8% בלבד, היו שתי המפרסמות הגדולות בקטגוריה.

ואכן, בסיכום הרבעון הראשון נהנו הקרנות בריבית משתנה מתשואה חיובית ממוצעת של כ־1.6% - שבתקופה זו היתה עדיפה על פני כל אפיק ממשלתי אחר (מלבד הצמוד והקצר), כאשר במקביל הן גם גייסו.

אך מה קרה מאז? החששות והסיכונים בשווקים גאו, הריבית שהועלתה בסוף מרץ ל־3% הראתה סימנים של האטה בקצב, והקרנות בריבית משתנה נסוגו לאחור וירדו בשיעור של כ־0.9% בין אפריל ליולי. המשקיעים שרכשו את הקרנות בתקופה זו כ"הגנה מפני העלאת הריבית" יצאו עד כה בהפסד.

קרנות נאמנות אלה, שגייסו כ־1.6 מיליארד שקל עד חודש מאי, מועד שבו המשקיעים הבחינו בשינוי המומנטום, פדו מהן כ־250 מיליון שקל, והמשיכו לפדות מהן כספים גם ביולי.

2. קרנות אג"ח במח"מ קצר

התובנה של מנהלי הקרנות ויועצי ההשקעות היתה, שבשנה כזו, שבה החשש הוא מעליית תשואות באיגרות החוב, יש להתמקד במח"מ קצר. לאור זאת, שלל קרנות מק"מ וקרנות אג"ח קונצרני - בשילוב עם הגבלת מח"מ- פורסמו באינטנסיביות בכלי התקשורת. בין המפרסמות ניתן למנות את "מגדל (1B) אינפלציה" (מח"מ מוגבל עד שנתיים), "אקסלנס (0A) קונצרני מח"מ עד 3 שנים", "מנורה מבטחים מק"מ – עד 20% חשיפה למניות" ו"פסגות מק"מ עד 10% מניות".

בראשית השנה נרשם יתרון יחסי לאג"ח הקצרות על פני הארוכות: קרנות אג"ח מדינה צמודות מדד לטווח קצר (עד שנתיים) עלו בשלושת החודשים הראשונים של השנה בשיעור ממוצע של כ־0.7%, בעוד שהארוכות (מעל חמש שנים) ירדו בכ־1.7%. בקרנות השקליות הסיפור די דומה: הקצרות (עד שנה) עלו בכ־0.15% והארוכות ירדו בכ־2.1%.

התמונה בין אפריל ליולי 2011 התהפכה: הקרנות הצמודות לטווח קצר אמנם עלו בכ־0.4% נוספים, אך הארוכות נהנו מעלייה גבוהה יותר של כ־1%. אמנם, הקרנות השקליות הקצרות עלו בתקופה זו בכ־0.7%, אך השקליות הארוכות עלו ביותר מפי שניים. וכך, כל מי שחפץ "לשבת" על מח"מ קצר יחסית, כדי "להגן" על עצמו מ"אימת המשקולת" של המח"מ הארוך בתקופה של העלאת ריבית, היה נשכר יוצא יותר לו היה דווקא רוכש קרנות עם מח"מ ארוך.

כך, לדוגמה, הקרן "אקסלנס (0A) קונצרני מח"מ עד 3 שנים", שזכתה לפרסום נרחב, נהנתה בינואר־מרץ 2011 מתשואה חיובית של כ־1.4% ומגיוסים ערים של כ־600 מיליון שקל, אך, בין אפריל ליולי רשמה הקרן תשואה שלילית של כ־0.5%, שבעקבותיה נעצרו הגיוסים.

עד חודש מאי גייסו קרנות נאמנות אג"חיות, אשר בשמן מופיעה הגבלת מח"מ קצר כ־0.5 מיליארד שקל (ללא קרנות מק"מ), אך בחודש יוני התמונה התהפכה ומאותן הקרנות נפדו כ־60% מהכספים שגייסו זה עתה.

3. קרנות מק"מ וקרנות "מתמחות"

רונן טוב, מנכ"ל פסגותצילום: עמית שעל

הטרנד הלוהט ביותר של 2011 הוא, ללא ספק, קרנות המק"מ והקרנות המתמחות בני"ע ספציפי, שאותו הגה בית ההשקעות פסגות.

חודש אחר חודש פסגות השיק קרנות המתמחות במק"מים החדשים שהונפקו, וגרף בכל קרן סכום של כ־750 מיליון שקל בממוצע. הקרנות הללו הוצעו כתחליף למשקיעים שהיו מעוניינים לרכוש את המק"מ ובכך לחסוך להם את עלויות הרכישה, בשילוב של דמי ניהול נמוכים ויתרון מיסוי: בתקופה של ריבית ריאלית שלילית, יש יתרון לאחזקת קרן נאמנות על פני נייר ערך ספציפי, כמו מק"מ. חלק מרכזי בטרנד החדש נועד לענות על צורכי הביטחון והפסיכולוגיה של המשקיעים, המעוניינים לדעת ברמת ודאות גבוהה מה הם אמורים לקבל מהשקעה בקרן נאמנות.

על בסיס זה הושקו קרנות נוספות, של פסגות ושל מתחרים, שמתמחות באג"ח ספציפיות נוספות, כדוגמת: "דש (00) חיסכון שער מיועד מרץ 2013", "פסגות (00) ממשלתי משתנה 817" ו"אקסלנס (0A) צמוד 613 פלוס". קרנות אלה זכו לפרסום נרחב בעיקר בחודשים ה"מתים" מאי ויוני, שבהם משכו המשקיעים כסף גדול מקרנות נאמנות אג"ח קלאסיות, שעבר בעיקר לקרנות כספיות אך גם לקרנות המתמחות בני"ע ספציפי, בדגש על קרנות מק"מ.

אבל לא רק קרנות המק"מ של פסגות כיכבו על שלטי החוצות. אקסלנס היה זה שהעלה במודעותיו את השאלה - שמלווה בעקיצה מרומזת - "האם רכישת קרן נאמנות המחזיקה במק"מ אחד טובה יותר מרכישת קרן מק"מ מנוהלת, שיכולה לנווט ולנצל עיוותים בשוק המק"מ?".

הקרן "אקסלנס (0A) מק"מ פרימיום ללא מניות" מהווה בחודשים האחרונים את אחת האלטרנטיביות השקליות לקרנות המק"מ של פסגות. לאחר עלייה של כ־2% (ינואר־יולי 2011), ומקום טוב בצמרת התשואות של הקרנות השקליות השנה, אין זה פלא כי הקרן של אקסלנס בולטת לטובה עם סך גיוסים מהגבוהים של השנה, כ־600 מיליון שקל, נכון לסוף יוני. בסך הכל גייסו קרנות המק"מ והקרנות השקליות המתמחות בני"ע ספציפי, שאינן חשופות למניות, כ־3.7 מיליארד שקל מראשית השנה.

4. קרנות קונצרניות

הטרנד המרכזי של חודש יולי הוא החזרה לקרנות הקונצרניות. לאחר הירידות באג"ח הקונצרניות במאי ויוני, ופתיחת המרווחים בינן לבין האג"ח הממשלתיות, ניתן להבחין בפרסום מחודש לקרנות הקונצרניות, שמידת האטרקטיבית שלהן עלתה. הטרנד הזה, בניגוד לקודמים, לא "תפס" - ובמידה רבה התוצאה היתה הפוכה: הציבור המשיך לפדות כספים מהקרנות הקונצרניות, בפרט על רקע אירועי הימים האחרונים בשווקים.

כדאי לשים לב לנתונים המדהימים הבאים: מתוך 20 הקרנות המגייסות הגדולות של 2011 (בנטרול הקרנות הכספיות, שמגייסות לרוב בהתאם למדיניות דמי הניהול שלהן ובנטרול קרנות אי.בי.אי שאינו נוהג לפרסם את ביצועי הקרנות שבניהולה), 19 קרנות פורסמו על ידי מנהלי הקרנות, ובסך הכל קרנות אלו גייסו כ־8.3 מיליארד שקל.

אז, האם הפרסום עובד? תלוי מנקודת הראות של מי. מנהלי הקרנות פרסמו עד כה יותר מ־80 קרנות נאמנות שונות. חלק לא מבוטל מקרנות אלה הן קרנות נאמנות חדשות, או קרנות שעברו שינוי מדיניות כדי שיתאימו לטרנד החדש. בדרך כלל, הקרנות החדשות מוצעות בדמי ניהול נמוכים מהממוצע, כדי למשוך ציבור משקיעים רחב אליהן.

אך מנקודת ראותו של המשקיע הסיפור קצת שונה. בין אם משקיע רכש קרנות שהיו אטרקטיביות עד יום פרסום הקרנות, או רכש קרנות שלא התאימו לפרופיל הסיכון שלו - רק בגלל שמנהלי הקרנות "דחפו" לו טרנד חדש בדמי ניהול מופחתים - צריך לזכור כי תשואות העבר אינן מעידות על ביצועי העתיד. הדבר נכון ברמת הקרן הספציפית, אך על אחת כמה וכמה הדבר נכון גם ברמת אפיק ההשקעה המומלץ, כפי שהיינו עדים לכך השנה.

השורה התחתונה: ציבור המשקיעים הישראלי נוטה ללכת אחרי טרנדים חולפים, ושוכח כי תשואות העבר אינן מעידות על העתיד. התהפכות המגמה בשווקים בחודשים האחרונים מעידה עד כמה כדאי להקדיש תשומת לב לסוגיה זו.

צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות