ראיון "כלכליסט": "נביא את דיסקונט למקום אחר לגמרי"

"התוכנית האסטרטגית שגיבשנו בדיסקונט מאוד פשוטה: להתמקד בביצוע ופשוט לעשות טוב יותר את מה שאנחנו יודעים לעשות. היתרון היחסי של דיסקונט על פני הבנקים האחרים יהיה ביכולת הביצוע: נהיה יותר יעילים, יותר רווחיים, מאוד ממוקדים - ונוכיח את זה. הסיפור של להסתפק באמירות ש'אנחנו נעשה יותר טוב' נגמר" - כך אומר ל"כלכליסט" יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט יוסי בכר.

אתמול (ב') פרסם דיסקונט את עיקרי התוכנית האסטרטגית שלו לשנים 2011–2013. דיסקונט הוא הבנק הכי פחות יעיל במערכת הבנקאית, והתוכנית מציגה יעד התייעלות ברור: יחס יעילות (הוצאות ביחס לסך ההכנסות) מרבי של 69% בשנת 2013 (לעומת 75.2% כיום). במקביל, נקבעו יעדים לחיזוק תשתיות ההון: עד סוף 2012 יציג הבנק יחס הון ליבה של 8% ועד סוף 2013 היחס יעלה ל־8.5%.

"החלטנו שאנחנו לא רוצים לקבל ויתורים מבנק ישראל"

לדברי בכר, "כשבנק ישראל הודיע שהוא מחייב את הבנקים להציג יחס הון ליבה של לפחות 7.5% עד סוף 2010, הוא התייחס לדיסקונט כאל 'הבנק המתקשה' ואמר שייתן לנו אורכה. אנחנו קיבלנו החלטה מאוד משמעותית: 'לא רוצים אורכה או ויתורים'. הלכנו למהלכים לא פשוטים של מכירת נכסי סיכון וצמצום אשראי וברבעון הראשון, למרות מחיקת ההון עקב שינוי הטיפול בחובות הבעייתיים, הצגנו יחס הון ליבה של 7.7%. לא נחזור להיות בנק שמוגדר כ'מתקשה'".

לאחר כמה שנים שבהן התמקד דיסקונט בהגדלת בסיס הלקוחות, משנה התוכנית החדשה את הדגש לכיוון של הגדלת הרווחיות והתמקדות בתחומים שבהם נתח השוק של הקבוצה נמוך מחלקה במערכת: שוק ההון, בנקאות מסחרית לעסקים בינוניים, עסקים קטנים ובנקאות פרטית לישראלים.

אתם שואפים להתחרות בבנק הפועלים ובנק לאומי?

"אנחנו מרגישים די נוח בנתח השוק הכללי, ואין לנו יומרות להפוך לאחד משני הבנקים הגדולים. בנק הפועלים ובנק לאומי מתעסקים בתחרות זה בזה, כשבסופו של דבר חשוב לכל אחד מהם לראות מי יהיה יותר גדול. אנחנו לא שם. בחלק מהתחומים אנחנו לא רודפים אחרי התחרות בין שני הבנקים הגדולים כי אנחנו מודעים למיקומנו כבנק השלישי, אבל לבנק שלישי יש הרבה יתרונות אחרים. אנחנו ודאי רוצים להיות יותר אמביציוזיים משני הבנקים הגדולים וודאי רוצים להיות שחקן מוביל במערכת הבנקאית.

לדברי בכר, "יש כמה תחומים שאנחנו חוזרים להתמקד בהם. אם נגיע לנתח השוק שלנו בתחום השירותים לשוק ההון ובאשראי לעסקים בינוניים - נביא את הבנק למקום אחר לגמרי".

לאחרונה נחתם הסכם עבודה חדש, שבמסגרתו יפרשו 500 עובדים. האם זו מהפכת התייעלות מספקת?

"בעיניי, ההסכם הזה הוא מהפכני. בסוף 2010 נפגשתי עם העובדים ושמתי את כל הקלפים על השולחן. המהלך היותר חשוב - ושם מגיע כל הקרדיט למנכ"ל החדש ראובן שפיגל שהכניס רוח חדשה בבנק - הוא הדיאלוג הפרטני שנוהל עם העובדים עד להשגת ההסכם. הוא אמר להם: 'חבר'ה, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, אבל אין לנו ברירה. אם אתם רוצים להילחם - תילחמו, אבל הבנק ימשיך להשתרך מאחור'. יש לנו עוד המון עבודה. זה ייקח זמן, אבל מתחילים לראות ניצנים".

האם שקלתם מיזוג בנק דיסקונט למשכנתאות ובנק מרכנתיל לתוך בנק דיסקונט?

"במסגרת הראייה הקבוצתית, נבחנות על ידינו אפשרויות שונות. עדיין לא גיבשנו החלטה בעניין בנק דיסקונט למשכנתאות. אבל לגבי מרכנתיל, יש החלטה ברורה מאוד: לא הולכים למיזוג. מרכנתיל הוא מותג שאנחנו ממקדים אותו בקהלי יעד שנחשבים צומחים ומאוד מוגדרים: ערבים, חרדים ופריפריאלים.

לדברי בכר, "אם אנחנו רוצים להרחיב את היקפי הפעילות שלנו ולהתמודד מול שני הבנקים הגדולים, אין לנו סיכוי לרוץ אחרי עסקה גדולה כאשר הם 'מוציאים את העיניים' זה לזה. אנחנו צריכים להיות היכן שיש לנו יתרונות יחסיים ממשיים - ואני חושב שבמגזרים שבהם פועל מרכנתיל אנחנו בהחלט בונים לעצמנו יתרונות כאלה".

"לא מדובר כרגע על הנפקה של כאל שזקוקה לייצוב"

לפני משבר הסליקה הבינלאומית בסוף 2009, דובר על הנפקה של חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות דיסקונט. זה על הפרק?

"לא מדובר כרגע על הנפקה של כאל, שנמצאת בתהליך של ייצוב המערכת וייצוב הנהלה חדשה".

יש הערכות שבעלי השליטה, קבוצת ברונפמן-שראן, מעוניינים למכור את אחזקתם בדיסקונט. איך זה ישפיע על הבנק?

"במצב הקיים, בעלי השליטה פה ואכפת להם מההשקעה הזו. כללי הממשל התאגידי החדשים וההרחקה של בעלי המניות מהעשייה היומיומית יוצרים מצב שהניהול השוטף של הבנק לא מושפע מזהות בעלי המניות או מהשאלה אם יש או אין גרעין שליטה".

למה מחיר מניית דיסקונט - שירד ב־16% מתחילת השנה לעומת ירידה של כ־7% במדד הבנקים - עדיין לא מגיב לשינויים שביצעת בבנק?

"אני לא מנהל את מחיר המניה, אבל אין לנו ספק שנצטרך להוכיח את עצמנו במעשים. אנחנו יוצאים עם מסרים ויעדים ברורים ואפשר יהיה למדוד אותנו בעתיד הקרוב".