שטייניץ: "היציאה לרחוב לא אומרת שהממשלה טעתה"
שר האוצר בראיון נרחב ל"כלכליסט" שיפורסם מחר: "הקלה במחירי הדיור - תוך חצי שנה. יצאנו מהמיתון הרבה יותר טוב מארה"ב ואירופה, יש לנו צרות של עשירים"
"יציאת אזרחים לרחוב לא בהכרח אומרת שהממשלה טעתה. בכל העולם יוצאים לרחוב, זהו אופיה של דמוקרטיה. יוצאים פה לרחוב לא רק על כלכלה, אלא גם בסוגיות של ימין ושמאל מדיני. כאשר הממשלה החליטה על הקפאת ההתנחלויות, יצאו המוני אנשים לרחוב. האם זה אומר שהממשלה טעתה?" - כך אומר שר האוצר יובל שטייניץ בראיון נרחב ל"כלכליסט" שיתפרסם במלואו מחר במהדורה המודפסת ובאתר.
"זיהינו יפה מאוד את מצוקת הדיור כמצוקה מרכזית, משמעותית ואמיתית כבר לפני יותר משנה. אנחנו פועלים במרץ כדי לטפל בבעיה הזו", אומר שטייניץ. "חשוב להבין ולזכור שבעיית הדיור, שמתודלקת על ידי הריבית הנמוכה במשק, נוצרה במהלך שמונה שנים - בין 2001 ל-2009. בכל אחת מהשנים האלו נבנו ושווקו 5,000-6,000 דירות פחות מדי. בעיה כזו לא נפתרת בשנה וגם לא בשנתיים.
"משרדי השיכון והפנים עושים את מה שהם יכולים, והם עשו מאמץ – בגיבוי של משרד האוצר – להגדיל את התחלות הבנייה מרמה שנתית של 30 אלף יחידות לרמה של קרוב ל-40 אלף יחידות ב-2010. במקביל, ראש הממשלה מוביל ניסיון להעניק לבעיה המובנית של מינהל מקרקעי ישראל וועדות התכנון והבנייה טיפול שורש יסודי".
מהי הבשורה שלך ליושבי האוהלים?
"הבשורה שלי היא לכל אזרחי ישראל - אלה שנמצאים במאהל, אלה שגרים בדירות חדר וחצי ואלה שגרים אצל ההורים. אנחנו רואים בנושא הדיור בעיה מרכזית ואנחנו לא נשתוק עד שהמצוקה הזו תבוא על פתרונה. זה אומר קודם כל הגדלת היצע הדירות ושינוי מגמה במחירי הדירות. אני לא יוכל להתחייב לתאריכים, אבל יכול להעריך שהמצוקה היא כבר בכיוון של הקלה. בהנחה שהרפורמה במינהל מקרקעי ישראל והתמריצים לגבי משרדים ודירות ריקות יעברו בכנסת - אנחנו במגמה של שיפור. אני מניח שנחוש הקלה במחירים תוך חצי שנה והקלה במצוקה הכלכלית בתוך שנה. האם שיא המצוקה מאחורינו? זו הערכה סבירה".
איך אתה מסביר את הפער בין נתוני המאקרו המוצלחים של המשק לבין התחושה של רבים מקרב מעמד הביניים שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים?
"אל תעשו את הטעות הרווחת שכאילו יכול להיות פער ענק בין נתוני המאקרו לנתוני המיקרו. נתוני המאקרו מאוד רלוונטיים לאזרחי ישראל. תחשבו מה היה קורה אם לא היינו מצליחים להחזיר את המשק לצמיחה, אם לא היינו מורידים את האבטלה לרמתה הנמוכה ביותר ב-25 השנה האחרונות, אם לא הייתי מצליח להחזיר השקעות של חברות הייטק ותרופות לישראל. אם היו פה עוד 500 אלף מובטלים, וזה היה הצפי לפני שנתיים כשנכנסתי לתפקיד, מה אז היה קורה? במקרה כזה, היינו נאלצים לקצץ בקצבאות ילדים, בקצבאות לקשישים, השכר הממוצע היה יורד.
"בארה"ב הנשיא אובמה הקפיא את השכר במגזר הציבורי וגם ברוב מדינות אירופה הקפיאו שכר. ישראל היא אחת המדינות הבודדות שהעלו שכר במהלך המשבר. אף אחד לא מסתכל על העולם ואומר לעצמו 'וואו, אני לא מובטל. איזה יופי'. זה טבעי לאנשים שיש להם עבודה. אף אחד לא אומר לעצמו: 'וואו, באירופה קיצצו את קצבאות הילדים והקשישים ולי ולהורים שלי לא רק שלא הורידו, אלא העלו את הקצבאות'".
מה לגבי יוקר המחייה בישראל? למה מוצרים רבים יקרים יותר בישראל מאשר במדינות חזקות יותר כמו ארה"ב ומערב אירופה?
"יש תחושה של עליית מחירים של מוצרי יסוד כמו מזון וטואלטיקה. זה נובע ממספר גורמים, ואחד מהם הוא הבעיה בריכוזיות ובחוסר התחרותיות במשק הישראלי שבה אנחנו מטפלים בוועדה מיוחדת. יש גם אפקט נוסף, של היציאה מהמיתון. כשאתה נמצא במיתון, יש גורמים שלוחצים את המחירים למטה. כשאתה יוצא מהמיתון, ואנחנו יצאנו מהמיתון הרבה יותר טוב מארה"ב ואירופה, יש גורמים שלוחצים את המחירים כלפי מעלה.
"זה הכי בולט בתחום שערי המטבע. למה ארה"ב ואירופה זולות היום לתייר הישראלי? כי השקל יותר חזק. אם מחר ארה"ב תתאושש, ואני מייחל לכך בכל לבי, ושער הדולר יקפוץ ל-4-5 שקלים – אז המצב ישתנה. אז גם 'צרות של עשירים' שהצליחו להתמודד יפה עם המשבר הן צרות. תאמינו לי, אני מעדיף את זה על אבטלה המונית".
