"הממשלה לא תוכל להתמודד עם נזקי רעידת אדמה לבדה"
רטו שנארווילר מחברת הביטוח סוויס Swiss Re סיפק זווית בינלאומית לנושא במהלך כנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה של "כלכליסט" וענבל: "נחוץ שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי"
"בשנים האחרונות עלה מספר האסונות הלאומיים ועלותו עלתה על 250 מיליארד דולר", כך פתח את דבריו רטו שנארווילר, ראש חטיבת דרום אמריקה, אירופה, מהזה"ת ואפריקה בחברת הביטוח Swiss Re, במהלך כנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה של "כלכליסט" וחברת הביטוח ענבל שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
שנארווילר סיפק את הזוית הבינלאומית להתמודדות ממשלתית עם אסונות. לדבריו "יש פער בין הנזק הכלכלי לנזק המבוטח. גם במדינות מפותחות כמו יפן רק חלק קטן מבוטח, למרות שיעור החדירה הגבוה של הביטוח".
"התאמת תקני הבנייה חשובה, אבל למרות המאמצים יש נזק רב באירועים גדולים. חלק גדול מהנטל הכלכלי מוטל על הממשלה, ברמה המוניציפלית והלאומית. ההשלכות הן שיקום תשתיות ציבוריות, האטת הצמיחה וירידה בהכנסות ממסים. כדאי להיערך". לדבריו "נחוץ שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לציבורי, כי הממשלה לא יכולה להתמודד לבד".
לדבריו, ההתמודדות נעשית לרוב בדיעבד: "באופן היסטורי, רוב המדינות התמודדו עם ההשלכות הפיננסיות לאחר האירוע. הרוב הקצו מחדש את התקציב – במקום חינוך הכסף הלך לשיקום תשתיות. תרומות מהקהילה הבינלאומית הגיעו בעיקר למדינות מתפתחות, כמו האיטי".
"עם זאת מדינות רבות בוחנות את ההשלכות הפיננסיות לפני האירוע ומקימות קרן רזרבה לשימוש בעת אסון. אף אחד מהמכשירים לא יכול לפתור את הבעיה לבדה, צריך למצוא את האיזון הנכון ביניהם". להערכתו גם בישראל, בדומה למדינות אחרות, ייעשה שימוש בהעלאת מסים.
שנארווילר פירט את שלבי ההתמודדות: "הגישה הטיפוסית להתמודדות עם רעידת אדמה כוללת מספר שלבים: השלב הראשון הוא זיהוי הסיכון – ישראל פעלה טוב במקרה זה. הכוונה היא להערכות מקדימות של מידת הסיכון – מידת הנזק, איך להוציא את הכסף בעת האירוע, באיזו מהירות המדינה תצטרך את הכסף. השלב השני הוא מניעה – תקנים, הקצאת אזורים. השלב הבא הוא מאמצי השיקום – מהרמה המוניציפלית ועד הרמה הלאומית".
הוא הוסיף כי "אנחנו חושבים שבישראל אנשים רבים וארגונים מוכנים לרעידת אדמה, היקף הביטוח גבוה יחסית".
שנארווילר התייחס למספר מקרי מבחן מהעולם: "מקסיקו נחשפה למספר אסונות שהפכו אותה למובילה בתחום. בהתחלה היא בחנה את המנגנון לביטוח הנטל על הממשלה במטרה לכסות את מאמצי הסיוע המיידיים. המקסיקנים השתמשו באג"ח קטסטרופה שתאפשר להם הזרמת נזילות".
"גם אלבאמה בדרום ארה"ב חשופה להוריקנים ובחרה בפתרון דומה – כיסוי פרמטרי: עוצמת ההוריקן קובעת את היקף התשלום לממשלות המקומיות, שישתמשו בו כראות עיניהן. ביטוח פרמטרי טוב לנזילות מיידית. המכשיר לא יפתור את כל הבעיות של אלבמה, אבל הוא רכיב אחד בתמהיל, שיעזור למלא את דרישות המזומנים".
