רפתנים זועמים, ממשלה חצויה ומחיר שעוד לא עומד לרדת
ראש הממשלה והשרים ידונו שוב ביום חמישי בהמלצות הוועדה לבחינת משק החלב, ובראשן הורדת מחיר המטרה והגדלת הפיקוח. אז מדוע בעלי הרפתות כועסים, האם שחקנים חדשים עומדים להיכנס לשוק וממי מפחדות רשתות השיווק. "כלכליסט" עושה סדר
שתי חלופות עיקריות עמדו בפני הוועדה לבחינת משק החלב בבואה לבדיקת נתיבי פעולה להוזלת מוצרי החלב בישראל. האחת, להחזיר מוצרים לפיקוח. השנייה, לנסות להוביל שינוי מהותי בדרך הפעולה של משק החלב הישראלי. בסופו של דבר בחרה הוועדה בדרך השנייה והקשה יותר, אך לא יהיה די ביישום המלצותיה כדי לחולל מהפך במשק החלב הישראלי. ביום חמישי ייפגשו השרים וראש הממשלה שוב, במטרה להגיע להכרעות בעניין.
מהרפת למקרר: כיצד משתלבות המלצות הוועדה לבחינת משק החלב - לצפייה לחץ כאן
- מה ההמלצה המשמעותית ביותר של הוועדה?
ההמלצה הנפיצה ביותר של הוועדה היא הורדת מחיר המטרה של החלב - המחיר שבו קונות המחלבות חלב גולמי מן הרפתנים. הורדה זו תהפוך את מוצרי החלב לזולים יותר לייצור, אך תפגע מנגד ברפתנים הקטנים. מחיר המטרה של החלב נקבע לפי ממוצע העלויות של הרפתות, ובשל כך הוא מפלה ביסודו את הרפתות הקטנות והמשפחתיות לטובת
אלה הגדולות והיעילות, שיכולות לייצר יותר רווח מכל שקל שמשולם להן על החלב. הפרה של הרפתן הקטן היא פרת הרש, וכפי הנראה, בה מאיימת כעת המדינה לפגוע.
- מדוע שהממשלה תרצה לפגוע ברפתנים הקטנים?
באופן לא מפתיע, מקורבים למשרד האוצר כלל לא מבינים מדוע הרפתנים זועמים על ההמלצות. לטענתם, הרפורמה המתוכננת רק תגרום לרפתות הקטנות להתייעל ולהתרחב והצרכן הוא שירוויח מכך. באוצר ובתמ"ת הסבירו אתמול כי מנגנון קביעת מחיר המטרה הוא לא יעיל, ומביא בחשבון ממוצע של רפתות גדולות וקטנות - וכך נולד לו מחיר מנופח. "רוב הרפתות הקטנות לא יעילות ולכן מעלות את הממוצע של מחיר התשומות", אומרים באוצר. "כתוצאה מכך הרפתות הגדולות מרוויחות והרפתות הקטנות נשארות לא יעילות". בתמ"ת טענו אתמול מצדם כי לאורך כל הדרך היה ברור שכל חוליה בשרשרת תתרום להוזלת ענף החלב, ובהתאם "אנחנו לא יכולים להצביע על חוליה שנפגעה יותר מרעותה, כל אחת נפגעה בדיוק במקום שכואב לה".
- בשנים האחרונות כבר ירד מחיר המטרה, אך מוצרי החלב לא הוזלו. מדוע שהדבר ישתנה כעת?
התשובה לכך פשוטה: פחד. רשתות השיווק בישראל והמחלבות הגדולות - תנובה, שטראוס וטרה - נמצאות בימים אלה במצב הדומה לפוסט טראומה בעקבות מחאת הקוטג'. כל נקישה בדלת מקפיצה את בכירי החברות, והם בטוחים שהנה באים ההמונים הזועמים מפייסבוק לרמוס את המותג שלהם ולאלץ אותם לקצץ מחירים. אין דרך אחרת להסביר את התגובה השקטה והפייסנית של הרשתות והמחלבות לדרישה כי יחשפו את הרווחיות של מוצרים נבחרים. בימים כתיקונם החברות היו מזדעקות ונלחמות בגזירה הזאת בכל הכוח, במיוחד חברות שכבר ייצרו משברים לא קטנים כשהיו צריכות לחשוף נתונים, תנובה למשל.
- אבל מה יקרה ברגע שבו המחאה תדעך ותישכח?
מבחינת הצרכן, גם כאן התשובה היא פשוטה אף אם בעייתית. כל עוד החברות מפחדות מהציבור, הפחתת מחיר המטרה תתגלגל אל המחיר הסופי באמצעות הפיקוח על הרווחיות. אלא שבשנייה שבה הצרכנים יחזרו להיות אדישים, המחיר יזחל באטיות כלפי מעלה, וכולנו נתעורר שוב כשנמצא על המדף קוטג' יקר - או שבמקרה הרע לא נתעורר כלל.
- אז האם למדינה יש דרך טובה יותר לפקח על היצרנים והרשתות?
כנראה שלא. התחרות בין רשתות השיווק עזה עד כאב, ורווחיות השחקנים נמוכה בהתאם. אמנם רשת יכולה להרוויח בצורה שערורייתית על מוצר מסוים, אך מוצר אחר (בסיסי לא פחות) כמו חיתולים - היא מוכרת בהפסד. כך שלעתים התחרות דווקא כן פועלת לטובת הצרכן. הדרך היחידה לפקח על היצרנים והרשתות היא הכנסתם של מוצרים נוספים לפיקוח.
- האם השוק מוכן לכניסתם של שחקנים חדשים לשם הגברת התחרות?
בגזרת יצרני החלב השוק חסום לתחרות. ישנם גופים רבים בישראל שהיו רוצים להקים מחלבות חדשות, אך עד כה משטר המכסות מנע זאת מהם. האם הפתיחה הצנועה של המכסות תאפשר להקמת מחלבות חדשות? קשה להאמין. דרושות השקעות אדירות כדי לכבוש את מקרר החלב, ורק גוף עם כיסים עמוקים מאוד יוכל לעמוד בכך. מה גם שלא ברור מי ירצה להיכנס לשוק הזה, כשחלה עליו חובת דיווח על רווחיותו.
- האם כל משרדי הממשלה תומכים בהמלצות?
התשובה היא שלילית. מקורבים למשרד החקלאות מסרו אתמול ל"כלכליסט" כי הופתעו מהמלצות הוועדה, וכי רובן לא מקובלות עליהם. במשרד מתנגדים לכל הפחתה במחיר המטרה ובטוחים שהם יודעים מה גרם להמלצות להיראות כפי שהן נראות: "הכל פוליטי, המסקנות הללו הן דוגמה קלאסית למשחקי כוחות", אמר מקורב למשרד. "הרפתנים שילמו את מרב המחיר כי משרד האוצר ומשרד התמ"ת חברו יחד".
- בשורה התחתונה, יישום ההמלצות עומד לשנות את שוק החלב?
בסופו של דבר, במקום לטפל במע"מ שהיא גובה על המוצרים, המדינה טיפלה רק במי שבו היא יכולה לטפל - הרפתנים. במקביל היא עומדת להמשיך בדרך העקומה של סבסוד החקלאים דרך המחיר לצרכן במקום דרך הענקת סובסידיה ישירה.
- אז מה חסר ברשימת ההמלצות שהוגשו לממשלה?
חסרה הצעה לתמיכה ישירה בענפי חקלאות שהמדינה מגדירה כאסטרטגיים. חסר גם טיפול בכל הקשור למחיר שאותו משלם הצרכן - ואת זה אפשר היה לעשות באמצעות השבת מוצרים לפיקוח. חסרות גם המלצות על סנקציות אפשריות למקרים שבהם יגלו רווחיות גדולה מדי בקרב המחלבות והרשתות. בעצם, איש עוד לא לגמרי מבין מה זה אומר "הידוק הפיקוח על הרווחיות".
