המסים העקיפים בישראל הם מהגבוהים בעולם
דו"ח מינהל הכנסות המדינה חושף: כדי לממן את תוכניתו של נתניהו להפחתת מס הכנסה - המסים העקיפים הלכו ותפחו בשנים האחרונות, והביאו את ישראל למקום השני באירופה בנטל המע"מ
09:05
07.07.11
ישראל הפכה בשנים האחרונות לאחת המדינות בעלות נטל המע"מ הכבד ביותר באירופה, כך מראה הדו"ח השנתי שפרסם מינהל הכנסות המדינה באוצר בשבוע שעבר.
להשוואה שיעורי המס העקיף ברחבי תבל לחץ כאן
הדו"ח מגלה כי כבר ב־2002 התאפיינה ישראל ברמת מיסוי על עבודה נמוכה מהרמה הממוצעת במדינות ה־OECD. עובדה זו לא מנעה מבנימין נתניהו, שמונה בתחילת 2003 לשר האוצר, להתחיל הרפתקה ארוכת שנים של הפחתת שיעורי מס הכנסה, שאת סופה נראה רק ב־2016, ושבמסגרת ירד שיעור המס הישיר נטו בכ־8%–10% בשנים 2002–2009. בכסף, מדובר באובדן הכנסות מצטבר של כ־23.5 מיליארד שקל בתקופה זו.
מאחר ואין ארוחות חינם, כאשר שיעור המס הישיר יורד - מישהו צריך להשלים את החסר. ומה יותר טבעי במקרה כזה מאשר להניח את החשבון על שולחנו של המס העקיף, ששיעוריו הלכו ותפחו, בעיקר בשלוש השנים האחרונות: לפי דו"ח המינהל, ב־2007–2010 זינק משקל המסים העקיפים בכלל גביית המסים מ־41.7% ל־49.4%. משקל המע"מ עלה בתקופה זו מ־27.4% ל־32.7% ואילו משקלו של מס הדלק עלה מ־5.5% ל־7.5%.
יש לאן לשאוף
בשנה שעברה עלה נטל המס הכולל בשיעור קל של 1.2%, ל־32.6%. זאת לאחר הירידה החדה יחסית של 4.8% שנרשמה בו בשנתיים הקודמות, בעקבות המשבר הגלובלי. נתונים אלה הציבו את ישראל במקום ה־19 בקרב 31 המדינות החברות בארגון ה־OECD.
ואולם, בהשוואה בינלאומית של מערכת המס שלנו עם מערכות דומות בעולם, הסיפור האמיתי אינו נטל המס הכולל, אלא דווקא אותו משחק של תן וקח שמבצע האוצר בעשור האחרון בין המסים הישירים והעקיפים. המס הישיר, המוטל בשיעורים הולכים וגדלים על ההכנסות, הוא המוצדק בין כל המסים בשל הפרוגרסיביות שלו. הפחתת שיעוריו, יחד עם מימון המהלך באמצעות העלאת מסים עקיפים המוטלים בשיעור אחיד על ההוצאות, פוגעים לכן בעיקר בבעלי ההכנסות הנמוכות.
כאן מצביעים נתוני מינהל הכנסות המדינה על התמונה הבעייתית הבאה: ב־2008 הסתכם משקל המע"מ בישראל ב־33.5% מסך גביית המסים. מהשוואה עם 27 מדינות האיחוד האירופי, עולה שנתון זה הציב אותה במקום השני בנטל המע"מ, עם פער קטן בלבד מבולגריה. זאת בעוד הממוצע בכל מדינות האיחוד הסתכם ב־21.1% בלבד. כאשר בוחנים את המצב במדינות שאליהן אנחנו שואפים להידמות, התמונה לא יותר מעודדת: שיעור המע"מ מסך הגבייה הסתכם בגרמניה ב־17.9%, בצרפת ב־16.5% ובאיטליה ב־13.8%.
גם כשבוחנים את כלל המסים העקיפים, מתאר דו"ח המינהל תמונה לא מחמיאה, הפעם בהשוואה למדינות ה־OECD.
משקל המסים העקיפים העיקריים בישראל - מע"מ, מס קנייה ומכס - הסתכמו ב־2008 ב־35% מסך גביית המסים, לעומת 22% בממוצע בארגון, נתון שמציב את ישראל במקום השישי בקרב חברותיו. גם הפעם יש לנו עדיין לאן לשאוף: משקל המסים העקיפים בסך הגבייה בצרפת הסתכם ב־24%, ביפן ב־16% ובארה"ב ב־14% בלבד.
הנפט ירד, המחיר נשאר
גם בנושא הכאוב והמקומם של מחיר הדלק מאפשר דו"ח מינהל ההכנסות הצצה אל מה שקורה אצלנו בהשוואה למתרחש מעבר לים. ברבעון האחרון של 2009 שילם בעל הרכב הישראלי עבור כל ליטר בנזין שרכש 1.72 דולר (כ־6.5 שקלים בזמנו). עמיתו בארה"ב, לעומת זאת, נאלץ להיפרד תמורת ליטר בנזין רק מ־72 סנט (כ־2.7 שקלים). עוד מתברר כי ב־2007 הסתכם מחירו הממוצע של ליטר בנזין ב־5.86 שקלים, כאשר ב־2009 הוא עלה רק 2 אגורות פחות, למרות הירידה שנרשמה באותה תקופה במחירי הנפט. את התשובה לחידה סיפק הדו"ח עצמו: ב־2007–2009 עלה מס הבלו על הבנזין ב־36 אגורות לליטר.
