עיני דורש משטייניץ לקיים מו"מ על העלאת גיל הפרישה לנשים

יו"ר ההסתדרות עופר עיני דורש משר האוצר יובל שטייניץ לפתוח עמו במשא ומתן על העלאת גיל הפרישה לנשים. עיני אמר את הדברים בעקבות חשיפת "כלכליסט" בתחילת השבוע, שלפיה כל שינוי בגיל הפרישה ייעשה בהידברות עם ההסתדרות - על רקע סעיף נחבא בנושא המופיע בהסכם שעליו חתמו האוצר וההסתדרות ב־2004.

על פי ההסכם שעליו חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אז בתפקידו כשר האוצר, יכולה ההסתדרות "לנקוט את כל הצעדים העומדים לרשותה", כלומר אף לפתוח בשביתה בניסיון למנוע את אישור המהלך. ועדת הכספים של הכנסת אמורה לדון בנושא באוקטובר השנה.

"דרשתי משטייניץ להיכנס לאלתר למשא ומתן על סוגיית גיל הפרישה", אמר אתמול עיני בראיון לרשת ב'. "זה מעוגן בהסכם הקיבוצי. אני מעריך שמן הסתם, שר האוצר יענה לי - כי הוא ידוע כמי שלא מפר הסכמים קיבוציים, לפחות במקרה שלי עד עתה. אני מקוה שנגיע לפתרון".

דרישתו של עיני משטייניץ באה על רקע המלצות ועדת ניסן בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים, שהוגשו לעיונו של שר האוצר בשבוע שעבר ועוררו סערה ציבורית. על פי ההמלצות, אמור גיל הפרישה לנשים, שעומד כיום על 62, לעלות ל־64 עד 2016 ובהמשך לעלות באופן הדרגתי ל־67 החל מ־2017. בראיון לרשת ב' הדגיש עיני כי כל תוכנית שתתקבל בסופו של דבר תצטרך לתת מענה לנשים העובדות במקצועות שוחקים כגון אחיות, מורות, חדרניות בבתי מלון ועוד.

ככל הנראה, אם ינסה עיני לממש את האפשרות הטמונה בהסכם ולנקוט צעדים ארגוניים, הוא יוכל לעשות זאת רק ביחס להעלאה אפשרית של גיל הפרישה ל־67 — ולא ל־64. זאת, היות שבדיוני ועדת ניסן ביחס להעלאת גיל הפרישה ל־64 השתתפו נציגה מטעם ארגון נעמת ונציג מטעם ההסתדרות. כאשר עלתה על השולחן אפשרות העלאת גיל הפרישה ל־67 עזבו נציגים אלה את הדיונים, ולפיכך בהקשר זה יהיה לעיני קל יותר לטעון שלא היתה "הידברות" בין הצדדים.

בתוך כך, מבדיקה שערך "כלכליסט" אתמול, עולה כי המפסידות הגדולות ביותר מהעלאת גיל הפרישה יהיו נשים בעלות ותק של 35 שנות חיסכון בקרנות הפנסיה הוותיקות.

על כל שנת עבודה צוברים החוסכים בקרנות הוותיקות עוד 2% משכרם לטובת הפנסיה החודשית, עד לתקרה של 70% מהשכר. לכן, העלאת גיל הפרישה לנשים כפי שהמליצה ועדת ניסן, תביא להפסדים לנשים שכבר הגיעו לתקרה וממשיכות להפריש בכל חודש 7% משכרן לקרן.

נשים אלו יכולות להתנחם בהסדר מיוחד הקיים בקרנות הוותיקות, הקובע כי עובדות שכבר הגיעו לתקרת הצבירה שלהן, יקבלו מענק חד־פעמי בשווי של 6.25% עבור כל חודש של הפרשה עודפת, אף שלעתים קרובות דווקא בשנים המאוחרות השכר הקובע לפנסיה של עובדות נוטה לרדת מסיבות שונות.

נוסף על כך, אם יאושרו המלצות ועדת ניסן, תיגרם פגיעה בנשים שיבקשו לצאת לפרישה לפני גיל הפרישה הקבוע בתקנון קרן הפנסיה שלהן. בהתאם להמלצות, על כל הקדמה של שנת פרישה תצטרך העובדת לוותר על 6% מהקצבה שלה. כלומר, אשה שתבקש למשל לפרוש בגיל 62, בהנחה שגיל הפרישה יועלה ל־64, תצטרך לוותר על 12% מקצבתה, גם אם חסכה במשך 35 שנה והגיעה לתקרה של 70%.

עוד עולה מהבדיקה כי העלאת גיל הפרישה תגדיל את הפנסיה החודשית בקרנות הפנסיה החדשות, לעומת הוותיקות, היות שהחיסכון בהם נעשה על פי תשואה.

מהאוצר לא נמסרה תגובה.