בלעדי ל"כלכליסט" - ציון בינוני לרשות ההגבלים: מקום 24 מ־39 בדירוג בינ"ל

ציון בינוני ניתן לרשות ההגבלים העסקיים הישראלית בדירוג בינלאומי. דירוג התחרותיות לשנת 2011 של כתב העת הבריטי  "GCR - "Global Competition Review - שהגיע לידי "כלכליסט" העניק לרשות ההגבלים העסקיים בישראל ציון "טוב" בדירוג של 3 כוכבים (בסולם של כוכב אחד עד חמישה כוכבים). כתב העת בחן את תפקודן של 39 רשויות הגבלים עסקיים במדינות מפותחות בעולם ומיקם את הרשות הישראלית במקום ה־24 מבין 39.

המחקר של GCR מבוסס על שיחות ושאלונים שמעביר כתב העת מדי שנה לרשויות ההגבלים עצמן וכן לשורה של גורמים שמכירים מקרוב את פעילותן - בעיקר עורכי דין וכלכלנים במגזר הפרטי. השנה סקר כתב העת 39 רשויות הנחשבות בסך הכל הרשויות המתקדמות ביותר בעולם ושייכות למדינות מפותחות.

תוצאות המחקר מנתחות גם את נקודות החוזק והחולשה של הרשות הישראלית. GCR כותב כי רשות ההגבלים העסקיים בישראל נחשבת סוכנות נחושה ועצמאית המופעלת על ידי עובדים שמיומנים היטב בחוק שאותו הם אוכפים.

כתב העת מפנה לניתוח שערך לפני כשנה הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) ובו תיאר את הרשות הישראלית כראויה לתואר "הסוכנות הממשלתית הטובה ביותר במדינת ישראל". כתב העת מציין גם בין נקודות החוזק של הרשות את העובדה שהיא מודל להתאמת דוקטרינות מתחום ההגבלים העסקיים לכלכלות קטנות וכן את מעורבותה וקשריה עם שאר רשויות התחרות בעולם.

רשות ההגבלים העסקיים מתוארת במחקר כרשות אמיצה ומקבלת חיזוק חיובי על הקו התקיף יחסית שהיא נוקטת נגד תאגידים מובילים בשוק הישראלי. כדוגמה מובאים שני התיקים המרכזיים שלה - תיק עמלות הבנקים וההתנגדות למיזוג הנסון נשר.

עם זאת, המחקר של GCR נוקט לשון ביקורתית כלפי רשות ההגבלים העסקיים בעיקר בנושאים של יעילות ושקיפות. הרשות אמנם נחשבת גוף אפקטיבי כאשר היא באה לאשר מיזוגים, אולם בנושאים של אישור הסדרים כובלים מראש נחשבת היעילות של הרשות לנמוכה הרבה יותר. ייתכן שהדבר נובע מכך שחוק ההגבלים קובע מסגרת זמן סטטוטורית בכל הנוגע למיזוגים (30 יום) בעוד שבנוגע להסדרים כובלים אין מסגרת כזו, והדיונים עשויים להימשך גם חודשיים ושלושה.

אף שבשנה האחרונה הגבירה הרשות את הקשר שלה עם המגזר הפרטי ופרסמה כמה גילויי דעת והנחיות, קובע המחקר של GCR כי ביחס לרשויות אחרות בעולם היא עדיין אינה נחשבת שקופה מספיק לגורמים שעמם היא עובדת.

כמו כן מציין המחקר כי כמה גורמים שרואיינו טענו כי הרשות אינה מחלקת את המשאבים המצומצמים ממילא שלה בתיקים חשובים דיים, וכי בכמה מהמקרים לא ברור מדוע מושקעים משאבים כה גדולים בניהול תיקים קטנים יחסית, וכאלה שנחשבים בעלי חשיבות נמוכה דוגמת תיק קרטל מדי המים.

הרשות הישראלית קיבלה כאמור ציון "טוב", ובין השאר מקדימות אותה רשויות ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי, ארה"ב ואנגליה שקיבלו ציון "מצוין"; רשויות ההגבלים של צרפת, גרמניה, יפן, קוריאה ועוד עם ציון "טוב מאוד"; וכן רשויות ההגבלים של קנדה, ניו זילנד וצ'כיה שגם הן קיבלו ציון טוב, אך עם דירוג של שלושה כוכבים וחצי.