פרסום ראשון: ועדת הריכוזיות תדווח לראשונה על עבודתה ב-27 ביוני
מנכ"ל משרד רה"מ אייל גבאי ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני שעומדים בראש הוועדה, יחשפו טפח מעבודתה בפני ועדת הכספים
הטייקונים יכולים לפתוח יומנים: ב-27 ביוני בשעה 9 בבוקר תדון ועדת הכספים בנושא הריכוזיות. לראשונה יגיעו ראשי ועדת הריכוזיות הממשלתית - מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני - לדווח לכנסת על עבודתה של הוועדה המדוברת.
זאת הפעם הראשונה בה נציגי הוועדה יחשפו טפח מעבודתם לציבור. עד כה פגישות הוועדה - שלהמלצותיה פוטנציאל להשלכות דרמטיות על מבנה המשק - התקיימו בדלתיים סגורות ועל חבריה נאסר לדבר עם התקשורת. כעת סיימה הוועדה את שלב השימועים הראשונים והיא בשלב גיבוש ההמלצות - אותן היא צפויה להגיש לרה"מ ביולי.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", בוועדה שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו פועלים במקביל שלושה צוותים. הראשון מתעסק בשאלת הפרדת אחזקות פיננסיות מריאליות בחברות ציבוריות, השני בוחן סוגיות הנוגעות לצמצום מידת השליטה של טייקונים בחברות-בנות ונכדות. הצוות השלישי בוחן השלכות כלל-משקיות של מיזוגים ורכישות וצולל לשאלה המורכבת של "למי מותר להחזיק במה".
ועדת התחרותיות (בשמה הרשמי) בראשות גבאי ושני מונתה בחודש אוקטובר האחרון בידי נתניהו. הוועדה נפגשה בחודשים האחרונים עם שורה של בעלי שליטה, אנשי אקדמיה וחברי כנסת בכדי לבחון כיצד ניתן להגביר את התחרותיות במשק.
לפי מחקר מקיף של הכנסת, הריכוזיות הגבוהה של המשק הישראלי גורמת נזק למשקיעים, מערערת את היציבות ומגדילה את השפעת ההון על השלטון. לפי המסמך, רמת הריכוזיות בישראל גבוהה בכלל המשק וגם בענפים בודדים, לרבות ענפי הבנקאות (51%) והביטוח (50%).
המסמך מאבחן את קבוצות העסקים כמחלה, שפירמידת השליטה היא אחד הסימפטומים החמורים והמקיפים שלה: כ-80% מהחברות המסונפות מאוגדות במבנה בעלות אנכי דמוי פירמידה, שבו בעל שליטה משרשר את החברות הציבוריות שלו לשליטה בחברות נוספות. בכל מדרגה בסולם השליטה אחוז הבעלות של בעל החברה יורד, אך השליטה נותרת. כך הפער בין הבעלות לבין השליטה מעמיק.
לפי המחקר, בגלל המבנה הפירמידלי, מנהל החברה מחבל בביצועיה וברווחי המשקיעים וזאת כדי לרצות את בעלי השליטה: "קיים תמריץ להעברת משאבי החברה לטובת פרויקטים המתאימים לאינטרסים של בעלי החברה, אך לאו דווקא של כלל בעלי מניותיה", נכתב. כ־21% מהחברות הנסחרות בישראל מסונפות לקבוצות עסקים בעלות מבנה פירמידלי, שיעור גבוה יותר מזה שבאירופה (10%) ונמוך יותר מזה שבאסיה (48%). במניות המרכיבות את מדד ת"א־25 יש רק שלוש חברות עם פיזור בעלות גבוה (טבע, בנק לאומי ונייס מערכות), ולכל היתר יש בעל שליטה. במדד ת"א־100 לכ־70% מהחברות יש בעל שליטה.
הריכוזיות מאפשרת, לפי המסמך, למספר קטן של משפחות לצבור עוצמה כלכלית רבה אשר יכולה לאפשר שימוש לצרכים פוליטיים. "שליטה על כמה תאגידים, ללא איום ממשי של השתלטות חיצונית, מקנה לקבוצה יציבות המאפשרת קיום קשרים ארוכי טווח עם השלטון", חורצים מחברי המחקר.
