$
בארץ

בדיקת "כלכליסט" - איך נותנים ציון למורה? המדד שיחלק 105 מיליון שקל בין 25 אלף מורים מצטיינים

לפי רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים, מחצית מהמורים יקבלו מענקי הצטיינות שהיקפם מבוסס על מדדי הערכה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. "כלכליסט" יצא לבדוק איך בונים מדד כזה והאם הוא באמת ישקף מיהו מורה טוב

במסיבת עיתונאים חגיגית בשבוע שעבר הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך גדעון סער, שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר ארגון המורים רן ארז על השקת רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים. בהמולת השמחה ונצנוץ המצלמות לא זכה להתייחסות סעיף קטן בעקרונות הרפורמה, ולפיו מדי שנה מחצית מהמורים – כ־25 אלף – יזכו למענק הצטיינות שנועד לתמרוץ ולקידום המצוינות בחינוך ובהוראה. 20% מהמורים יקבלו מענק בגובה 3,600 שקל, 10% מהמורים יקבלו 4,800 שקל, 10% יקבלו 5,600 שקל, ועוד 10% יקבלו 8,000 שקל. בנוסף, המנהלים יעריכו את כלל המורים מדי שנה לצורכי קידום בשכר.

 

אך כיצד תתבצע ההערכה ואיך יוחלט מיהו מורה מצטיין? ברפורמה נכתב כי ההערכה תתבצע על בסיס מודל חדש שתפתח הרשות הארצית למדידה והערכה, מודל שטרם גובש.

 

סעיף המצוינות החדש מעורר דאגה בקרב המורים. יובל סרי, מחנך ומורה לפיזיקה ומחשבת ישראל בתיכון זיו בירושלים, אומר בשיחה עם "כלכליסט" ש"אי אפשר להחיל על מערכת החינוך תובנות שקיימות בחברות כלכליות. מערכת החינוך דומה יותר למערכת הצבאית - כמו שלא יעלה על הדעת לתת בונוסים למג"דים בצה"ל על סמך תשומות ותפוקות, כי תפקידם נתפס כשליחות ערכית, כך גם לגבי המורים. זה יביא לתחרותיות לא בריאה בחדר המורים. אם הכנתי מערך שיעור מוצלח אני אחשוב פעמיים אם לשתף אותו עם מורים אחרים, כי אני רוצה לשמר את היתרון שלי. בנוסף תהיה תחרות על לבם של הרכזים והמנהלים". לטענת סרי, איכות ההוראה תיפגם גם משום ש"כיום יש פלורליזם של דעות במערכת, ובעקבות הניסיון לקבל מענק הצטיינות ייווצר מצב שכולם יישרו קו עם עמדת המנהל משום שיפחדו מפגיעה במענקים. בנוסף, מורים לא ירצו לקחת על עצמם לימוד בכיתות חלשות כי זה יפגע במדדי ההצלחה שלהם".

 

כמה קיבלת במדד אנושיות?

 

לפי עקרונות הרפורמה, מי שאחראי לפיתוח מודל הערכה למורים היא הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך - ראמ"ה, שהוקמה ב־2005 בעקבות המלצות דו"ח דוברת. בניסיון לחזות כיצד ייראה מודל ההערכה למורי התיכונים, ניתן לבחון את המודל שגיבשה ראמ"ה עבור מורי בתי הספר היסודיים במסגרת רפורמת אופק חדש, שמבוסס על ארבעה מדדים: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית - הזדהות עם תפקיד ההוראה והחינוך ומחויבות לארגון ולמערכת; תחום הדעת - בקיאות המורה בחומר שהוא נדרש ללמד והיכרות תוכנית הלימודים; תהליכים לימודיים וחינוכיים - ניהול השיעור וארגונו, דרכי הוראה, למידה והערכה וסביבה תומכת למידה; שותפות בקהילה מקצועית - שותפות המורה בקהילה המקצועית הבית ספרית.

 

אך גם מדדים אלו אינם מספיקים לדעתו של הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת הכל חינוך לקידום החינוך בישראל שהיה חבר בוועדת דוברת. "חסרים לי מדדים המעריכים את הקשר האישי שיוצר המורה עם התלמיד, את ליווי התלמיד בשעות שאחרי תום הלימודים, את המחויבות להקניית ערכים".

 

לדברי פירון, "בית ספר היום הוא לא המקום שמקנים בו ידע, בשביל זה ישנו האינטרנט. בית הספר הוא המקום שמקנים בו יכולות למידה וכלים לחיים של משמעות. צריך לדבר גם על המשמעות החינוכית - אחרת אנחנו עלולים להאדיר את בתי הספר בשכונות החזקות ולהחליש את אלו שבאזורים בעייתיים, אף שבהם מתבצע עיקר החינוך".

 

החשש: למידה ממוקדת מבחן

 

מנכ"לית ראמ"ה פרופ' מיכל בלר מודעת לבעייתיות ההערכה המבוססת על הישגים, ואף התייחסה לכך במאמר שכתבה בנושא מדידה בשירות הלמידה - הלכה ומעשה. לפי בלר, מערכות מבחנים וסקרים מקצועיים רחבי היקף הם כלים חשובים ביותר לניטור ולמעקב אחר הישגי תלמידים במערכת חינוך. עם זאת, ידוע כי לאורך זמן עלולות להיות גם השלכות שליליות על מערכת החינוך ועל טיב ההליך הפדגוגי בבתי הספר כגון: הסטת משאבי ההוראה מנושאים שאינם נכללים במבחנים לטובת לימוד הנושאים הכלולים במבחנים; למידה אינטנסיבית מכוונת מבחן, המתבססת לרוב על שינון ומערבת פחות מיומנויות חשיבה – מיומנויות קריטיות להפנמת חומר לימודי ולשליטה בו לטווח ארוך. נוסף על כך, למידה כזו עלולה לשעמם את התלמידים ולשחוק את חדוות הדעת שלהם; במקרים קיצוניים עלולים בתי ספר בודדים לנקוט פעולות לא לגיטימיות בעליל הפוגעות בטוהר הבחינות.

 

דוגמה לתגמול מורים מצטיינים לפי מודל הערכה ניתן למצוא ברשת אורט. לפני כשלוש שנים פיתחה הרשת מודל שלפיו 10% מהמורים בבתי הספר ברשת, שמוערכים כמורים מצטיינים, מקבלים תגמול שנתי בהיקף של 5,000 שקל. מנכ"ל רשת אורט צביקה פלד מסביר שהמודל שלהם מבוסס על כמה מדדים: תרומה ייחודית לקידום התלמידים; יוזמה; תקשורת טובה ותרומה למורים; תרומת המורה לבית הספר וליעדיו; יישום ההוראה כפרופסיה; והתרשמות כללית של ההנהלה מאיכות עבודת המורה. אחת לשנה נבחרים המצטיינים על ידי ועדה בית ספרית שבה יושבים המנהל, שני חברי הנהלה, שני מורים בכירים ויו"ר ועד המורים.

 

"מהפכה במערכת החינוך"

 

לדעת פלד, תגמול מורים מצטיינים מוכיח את עצמו: "המוטיבציה של המורים עלתה, כמות היוזמות ורמת המעורבות עלו בצורה ניכרת. המנהלים ביקשו להגדיל את מספר המורים הזוכים, כיוון שיותר מורים ראויים למענק. אני חושב שזה יעשה מהפכה אמיתית בתרבות הארגונית של מערכת החינוך".

 

פרופ' דן בן־דוד, העומד בראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ומרצה לכלכלה באוניברסיטת תל־אביב, מסכם: "צריך שהמנהל יחליט את מי לתגמל ואת מי לא, כי הוא מכיר את המערך ויודע איך לשקלל את התוצאות האמפיריות עם מה שקורה בשטח. עם זאת, מוכרחים לבקר את עבודת המנהל ואסור שהוא יצ'פר רק את מי שהוא חפץ ביקרו. צריך שהמנהל יהיה מסוגל להגן על החלטותיו ולנמקן".

 

בן־דוד מחדד: "תגמול לפי הישגים צריך להביא בחשבון לא רק את הרמה, אלא גם את השינוי על פני השנים ולשקלל זאת עם הרקע הסוציו־אקונומי של התלמידים". ממשרד החינוך נמסר כי טרם גובש מודל התגמול ולכן הם נמנעים מלהגיב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x