• תפריט
בארץ

מפנה באקדמיה: נבחרו מקימי שלושת מרכזי המצוינות הראשונים

שלוש קבוצות מדענים יקימו את מרכזי המחקר המתקדמים הראשונים מתוך 30 המתוכננים בחמש השנים הקרובות. המרכזים הראשונים יתמקדו בחקר מחלות ובמדעי המחשב. ההשקעה הכוללת בפרויקט השאפתני: 1.35 מיליארד שקל

ליאור בן דוד 08:1301.06.11

שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער ויו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב פרופ' מנואל טרכטנברג, הודיעו אתמול על הקבוצות הזוכות בהקמתם של שלושת מרכזי המצוינות האקדמיים הראשונים. בתחום "הבסיס המולקולרי למחלות בבני אדם" זכתה קבוצה בהובלת פרופ' חיים סידר מהאוניברסיטה העברית; בתחום "תהליכים קוגניטיביים" זכתה קבוצה בהובלת פרופ' ידין דודאי ממכון ויצמן למדע; בתחום "מדעי המחשב" זכתה קבוצה בהובלת פרופ' ישי מנצור מאוניברסיטת תל אביב. ההחלטה על הקבוצה הזוכה בהקמת מרכז מצוינות רביעי, בתחום אנרגיה חלופית, עתידה להתקבל בימים הקרובים.

 

התוכנית להקמת מרכזי מצוינות גובשה בשנה האחרונה במסגרת התוכנית הרב־שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה. היא כוללת הקמה מדורגת של עד 30 מרכזי מצוינות בשנים הקרובות בתחומי המחקר השונים - מדעי הטבע, הרוח והחברה. תקציב הקמת והפעלת מרכזי המצוינות יגיע לכ־1.35 מיליארד שקל, במימון שווה של הוועדה לתכנון ותקצוב, שותפים אסטרטגיים והמוסדות הזוכים. כל מרכז יאגד קבוצה נבחרת של חוקרים מובילים בתחום - חברי סגל במוסדות שונים (אוניברסיטאות, מכללות, בתי חולים ומכוני מחקר), וכן חוקרים ישראלים מצטיינים שישובו מחו"ל ויצטרפו לאחד המוסדות ולמרכז המצוינות.

 

חממות לחדשנות

 

רעיון מרכזי המצוינות פותח כדי לקדם מחקר חדשני ולשמש עוגן לתשתיות מחקר ולשיתופי פעולה של חוקרים מובילים ממוסדות שונים. המרכזים מבטיחים לחוקרים החדשים תמיכה מחקרית נרחבת, הכוללת בין השאר מענק מחקר של מאות אלפי שקלים לשנה למשך חמש שנים, ומענק קליטה ראשוני לציוד מחקרי ולהקמת מעבדה.

 

התוכנית מרוכזת על ידי ועדת היגוי המונה 11 חברים מרחבי האקדמיה הישראלית. בראש הוועדה עומד חבר ות"ת, פרופ' שמעון ינקלביץ' מאוניברסיטת תל אביב. ד"ר ליאת מעוז מנהלת את התוכנית מטעם הות"ת.

 

ועדת ההיגוי שוקדת בימים אלה על בחירת הנושאים לגל הבא של מרכזי המצוינות, אשר ימנה כעשרה מרכזים. לשם בחירת הנושאים הבאים, ועדת ההיגוי הקימה ארבעה תת־צוותים תחומיים: מדעי החיים והרפואה; מדעים מדויקים והנדסה; מדעי החברה, חינוך, משפטים ומינהל עסקים; ומדעי הרוח. בראש כל תת־צוות עומד חבר ועדת ההיגוי מהתחום הרלבנטי.

 

פרופ' טרכטנברג, יוזם התוכנית, אמר: "במסגרת התוכנית הלאומית להקמת מרכזי המצוינות צפויים לשוב לארץ כ־300 חוקרים ישראלים מובילים ממיטב האוניברסיטאות בעולם. בשבועות הקרובים נכריז על רשימת הנושאים לגל הבא של מרכזי המצוינות אשר ייבחרו בתהליך שבו משתתפת הקהילה האקדמית בכללותה. הקמת מרכזי המצוינות היא מרכיב מרכזי בתוכנית הרב־שנתית להשכלה הגבוהה, לחיזוק המחקר המדעי בישראל וביסוס מעמדו כגורם מוביל בעולם".

 

פרופ' ידין דודאי, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, אמר בשיחה עם "כלכליסט": "מדובר במרכז מחקרי עם תקצוב גבוה, שמטרתו עם פיתוח המדע היא להשיב מדענים מצטיינים ארצה. בין 9 ל־10 מדענים מחו"ל כבר הודיעו שיגיעו לעבוד במרכז שלנו".

 

דודאי הסביר כי "מדענים לא מגיעים בדרך כלל בגלל משכורת, אלא בגלל סביבת עבודה. מטרת המרכז היא ליצור סביבת עבודה טכנולוגית ואינטלקטואלית מהטובות בעולם, וזה גורם מרכזי בהחזרת מדענים ארצה. יש חשיבות אדירה להשבת המוחות - בלעדיה אין לנו אקדמיה. אם לא נדאג לכך שהאנשים הטובים ביותר יהיו פה איך נוכל להתקדם ולחקור?".

 

פרופ' חיים סידר אמר ל"כלכליסט": "הסטודנטים שלנו נוסעים לחו"ל להשתלם במעבדות טובות. הרבה פעמים הסטודנט רוצה לחזור ארצה אבל לא תמיד יש מספיק משאבים כדי לקלוט אותו ולנצל את היכולות שלו. התוכנית הזו מגדילה את הסיכויים שירצה לחזור לישראל. במרכז שלנו נקלוט 15–17 מדענים צעירים שישובו מחו"ל".

 

ידין דודאי. "מדענים לא מגיעים בשביל משכורת" ידין דודאי. "מדענים לא מגיעים בשביל משכורת" צילום: עמית שעל

 

"מימון של פרימדונות"

 

למרות השבחים, לא כולם באקדמיה מברכים על המהלך. פרופ' אילן גור זאב, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, אמר בספטמבר האחרון בראיון ל"כלכליסט": "הקמת מרכזי מצוינות לצד או בתוך האוניברסיטאות היא השלב האחרון בחיסול האקדמיה הישראלית כפי שהכרנו עד כה. במקום לדאוג לאוניברסיטה באופן כללי, הדאגה תתמקד במימון של פרימדונות - קומץ חוקרים - ושל זירות מיוחסות כאלה ואחרות. זהו הרס הסולידריות של הקהילה האקדמית. יש פה תפיסה של כוכבים במקום דאגה לקהילה האקדמית".

 

טרכטנברג מתייחס אל הדברים כאל קוריוז בלתי מייצג. "דעתו של פרופ' גור זאב אינה מייצגת את הדעה הרווחת באקדמיה", הוא אמר. "העדות הכי חותכת היא ההיענות למרכזי המצוינות הבאים. כבר קיבלנו כ־160 הצעות לנושאים שבהם יעסקו עשרת המרכזים הבאים, שעליהם חתומים 1,300 מדענים. זה מעיד על ההתעניינות העצומה שהמרכזים מעוררים בקהילה האקדמית".

 

פרופ' אריאל רובינשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וזוכה פרס ישראל, התייחס לסוגיית המימון בראיון ל"כלכליסט" באפריל 2010. "אני בעד תרומות, אבל השאלה היא מה קודם להן", אמר רובינשטיין. "הסכנה טמונה בכך שלתורמים יש השפעה על כיווני המחקר המדעיים: תורמים בדרך כלל רוצים מרכזים שחוקרים כלכלה, עסקים, ממשל וביטחון, ולא את מדעי הרוח". עוד הוסיף רובינשטיין כי "האוריינטציה של התוכנית היא להחזיר את היורדים ולא לטפח את אלה שנמצאים פה, וזה מה שמפריע לי".

 

ואילו כמה מהחוקרים שאליהם פונים המרכזים החדשים מציגים דעה שלישית. פרופ' שי בן דוד עבד במשך 17 שנים כמרצה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, עזב לחו"ל וכיום מלמד במשרה קבועה בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת ווטרלו בקנדה. בשיחה עם "כלכליסט" הוא אמר: "מבחינה מקצועית עדיף להיות באמריקה מאשר להיות בישראל. באמריקה אתה קרוב למרכז העניינים. הטכניון לא יכול להחליף את הרווארד מבחינת המרכזיות בעולם, ושום תקציבי מחקר לא ישנו זאת. מי שרוצה להיות מעורב ולהישאר במרכז העשייה לא ימצא מענה במרכזי המצוינות; אבל מי שרוצה לבוא לישראל יבוא ברגע שימצאו לו משרה. מהבחינה הזו המרכזים מספקים פתרון חלקי".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x