בדיקת "כלכליסט": האחים עופר לא לבד - גם מכליות של משפחת רקנאטי עגנו באיראן
משפחת רקנאטי היא בעלת המניות השנייה בגודלה בחברת הספנות האמריקאית OSG, שספינות בבעלותה עגנו באיראן בשנים האחרונות. מקורבים לאודי רקנאטי: אין סתירה בין פעילותו לחוק הישראלי
משפחת עופר לא לבד: מבדיקת "כלכליסט" עולה כי גם משפחת רקנאטי היא בעלת עניין בחברת ספנות, שמכליות בצי שלה עגנו בשנים האחרונות כמה פעמים לחופי איראן. משפחת רקנאטי מחזיקה כ־10% בחברת הספנות OSG האמריקאית (Overseas Shipholding Group), הנסחרת בוול סטריט ושמכליות שלה עגנו בנמלים איראניים.
שניים מבני המשפחה - אודי ואריאל רקנאטי - אף מכהנים כדירקטורים בחברה ומחזיקים ישירות בכ־2% וב־1% ממניותיה בהתאמה. לפי דו"חות OSG, אחזקות נוספות של הקרן של משפחת רקנאטי מביאות את המשפחה לאחזקה כוללת של 10.3% ממניות החברה - מה שהופך אותם לבעלי המניות השניים בגודלם בפסע קטן אחרי בעל המניות הראשון בגודלו, המחזיק ב־10.7%.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בדצמבר 2010 עגנה מכלית נפט גולמי של OSG בשם Overseas Mulan בנמל האיראני שבאי ח'ארג (Khark), כ־25 ק"מ מחופי איראן, כשהיא מפליגה תחת דגל איי מרשל. לא מדובר בביקור הראשון של המכלית בנמל, שעגנה בו בעבר ארבע שנים קודם לכן באפריל 2006. מכלית נוספת שעגנה לחופי איראן היא Overseas Tanabe, שעגנה במדינה בספטמבר 2009.
מקורבים ל־OSG מסרו אתמול כי חלק מהעגינות בנמל האיראני התבצעו בידי חברה בינלאומית אחרת, שלה החכירה OSG את המכליות שלה.
כיצד מתיישבת פעילות OSG עם החוק הישראלי?
כמה חודשים לפני העגינה האחרונה של Overseas Tanabe חתם נשיא ארה"ב ברק אובמה על סנקציות שאושרו בסנאט ובבית הנבחרים האמריקאי, ואסרו על סחר בנפט עם איראן. עם זאת, מדובר בסנקציות החלות רק על יבוא נפט מזוקק לאיראן ולא על יצוא נפט גולמי ממנה, ועל כן עגינה בנמלים איראניים של מכליות שמזוהות באתר החברה כמכליות נפט גולמי עולה בקנה אחד עם לשון החוק.
שאלת המפתח היא כיצד מתיישבת פעילותה של OSG באיראן עם הקשר הישראלי של אודי רקנאטי. זאת מאחר שהחוק הישראלי אוסר על סחר מכל סוג שהוא עם איראן, לפי פקודת המסחר עם האויב משנת 1939.
בסביבתו של רקנאטי טענו אתמול כי אין סתירה בין פעילות OSG והחוק הישראלי. זאת מכיוון שרקנאטי מחזיק באופן ישיר באחזקה מינורית בחברה, וכי חרף היותו דירקטור בה הוא אינו בעל תפקיד אקזקוטיבי ואינו מעורב באופן יומיומי בעסקי הספנות שלה.
החוק הישראלי לא נותן מענה ברור לסוגיה זו. פקודת המסחר עם האויב קובעת כי אזרח ישראלי שהוציא לפועל קשר מסחרי כלשהו עם מדינת אויב ביצע סחר עם מדינת אויב - גם אם קשר זה בוצע באמצעות גוף שלישי.
משפחת עופר: מכבדים את הודעות הממשלה
בתוך כך הוציאה אתמול משפחת עופר הודעה מטעמה בהתייחסה לפרסומים כאילו במשפחה כועסים על התנערותה של ממשלת ישראל מחברות הספנות של המשפחה, לאחר שלטענת מקורבים למשפחה המדינה אשרה את העגינה בנמל האיראני והיא אף שירתה אותה. "אנו מבקשים להדגיש כי אנו מכבדים את הודעות משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון", נכתב בהודעה. "אמירות של מקורבים לכאורה למשפחה בפרשה זו אינן על דעת המשפחה ובוודאי שאינן מקובלות עלינו, וצר לנו שהובאו כך".
ישיבת ועדת הכלכלה שהתכנסה לדון בקשר האיראני של משפחת עופר אמנם הסתיימה לפני שהחלה, אולם גורמים רשמיים במדינה ובהם משרד המשפטים ומשרד האוצר ממשיכים לבדוק את הפרשה. אתמול בבוקר הצטרף לרשימת הבודקים גם בנק ישראל, והפיקוח על הבנקים בוחן האם הפרשה עלולה לערער את יציבות בנק מזרחי־טפחות, שסמי עופר הוא בעל מניות בו. ההערכות הן כי בדיקה זו תסתיים ללא תוצאות.
החברה לישראל, החברה הציבורית של סמי עופר בישראל המחזיקה בין היתר בצים, בכיל ובטאואר, הודיעה אתמול כי אין לה קשר לסנקציות האמריקאיות או לפרשת העגינה באיראן.
