בכיר בכלכלה ההודית במסר למשקיעים הישראלים: "שוק הנדל"ן ההודי לא בשל לקבל זרים"

"אני לא מופתע מכישלון מיזמי הנדל"ן של משקיעים ישראלים בהודו", כך אמר ל"כלכליסט" טארון דאס, מבכירי הכלכלה ההודית, בביקורו השבוע בישראל. בין המשקיעים הישראלים שספגו הפסדים בהשקעותיהם בנדל"ן בהודו ניתן למצוא את מוטי זיסר, אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, מאיר שמיר ורבים אחרים.

"שוק הנדל"ן בהודו עדיין לא עבר ליברליזציה ולכן הוא שוק קשה למשקיעים זרים. השוק מסובך ומורכב גם למשקיעים הודים. החוקים והתהליכים בתחום לא עודכנו מימי השלטון הבריטי. בימים אלה, אנו עמלים על ביצוע רפורמות לחוקים שיקלו על המשקיעים הזרים. אני ממליץ למשקיעים בנדל"ן להמתין עד שתושלם הרפורמה", אמר דאס.

דאס, אחד הבכירים של ה־CII (קונפדרציית התעשייה ההודית), ומי ששימש בעבר כיו"ר הארגון, הגיע לישראל ביום שבת לרגל קבלת תואר ד"ר של כבוד מאוניברסיטת תל־אביב. כיום מכהן דאס במגוון תפקידים ציבוריים, ובהם נשיא מכון Aspen India, חבר הוועדה המייעצת לנושא ה־G20 לממשלת הודו ויו"ר משותף של פורומים לדיאלוגים אסטרטגיים. דאס הוא מייסד שותף ויו"ר שותף של הפורום ההודי־ישראלי בחסות CII ואוניברסיטת תל־אביב.

"רוצים הסכמי סחר חופשי"

קשרי המסחר בין הודו לישראל התהדקו בשנים האחרונות. על פי נתוני מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, היקף היצוא בין ישראל להודו בשנים 2000–2010, גדל פי תשעה, ובחודשים האחרונים החל המשא ומתן הרשמי לקראת חתימה על הסכם סחר חופשי בין המדינות. להערכת דאס, ההסכם ייחתם בשנתיים הקרובות.

לדבריו, "הודו מאוד פתוחה להסכמי סחר חופשי ומודעת ליתרונותיו. כבר חתמנו הסכמים עם מדינות שונות באסיה, והיום אנחנו נמצאים במגעים עם אוסטרליה, ניו זילנד והאיחוד האירופי".

"ההשקעות בישראל יגדלו"

מדוע לא ראינו עדיין, למרות התפתחות קשרי המסחר בין המדינות, רכישה של חברה ישראלית גדולה על ידי חברה הודית?

"הודו התחילה בתהליך הליברליזציה של השוק רק בשנת 1991. השלב הראשון בתהליך היה ליברליזציה בהודו עצמה. כיום, יותר ויותר הודים משקיעים מחוץ למדינה. אנחנו מעדיפים להשקיע בארצות הברית לאור גודלה, אך אנחנו משקיעים גם בישראל. ישראל קוסמת למשקיעים ההודים במיוחד בתחום ההייטק. חברת ההשקיה ההודית Jain Irrigation Systems רכשה את חברת נען דן הישראלית. יש גם השקעות לא מעטות בחברות משותפות, טאטא ההודית (TATA Group) הקימה חברה משותפת עם התעשייה האווירית בישראל. בספטמבר מתכוננת להגיע לישראל משלחת של משקיעים הודים. להערכתי, כמות ההשקעות של חברות הודיות בישראל תגדל".

האם פרשיות השוחד של החברות הביטחוניות הישראליות בהודו מהוות מכשלה לעסקאות נוספות?

"אני לא מודע לפרשיות הללו, עד כמה שזכור לי, לא התפרסמו בעיתונות ההודית ידיעות על הפרשיות. אנחנו מעריכים

את החברות הביטחוניות בישראל. ישראל היא אחת מספקיות הנשק העיקריות של הודו. הודו רוכשת מישראל נשק במיליארד דולר בשנה".

מהי עמדתך על הפערים הכלכליים והחברתיים בהודו?

"מאז תחילת הליברליזציה גדל אחוז הצמיחה של הכלכלה ההודית מ־3% בשנה ל־8%. ההתמקדות היתה בעסקים ובכלכלה, והתחומים הסוציאליים ננטשו, מה שהוביל להעמקת הפערים בין העניים והעשירים. בשנתיים האחרונות ממשלת הודו שמה לה למטרה לפעול לצמצום הפערים הכלכליים. בתוך כך נחקק חוק חינוך חובה עד גיל 16, ומאות בתי ספר הוקמו על ידי הממשלה וגורמים פרטיים. במקביל, אנחנו פועלים לשיפור מערכת הבריאות, הכשרנו אלפי רופאים, אחים ואחיות כדי להבטיח מערכת בריאות הולמת לתושבים. כתוצאה מכך, בשנתיים האחרונות מצטמצמים הפערים, ובכל שנה מיליוני אנשים מגיעים למעמד הבינוני".