שכר המינימום עולה, הפערים לא יצטמצמו

בוקר טוב לכמיליון השכירים בישראל שמשתכרים באזור שכר המינימום. החל ב־1 ביולי, השכר שלכם יעלה מ־3,890 שקל בחודש ברוטו ל־4,100 שקל בחודש ברוטו, ובאוקטובר 2012 תראו בתלוש השכר 200 שקל נוספים - זאת לאחר שאתמול אישרה הממשלה את העלאת שכר המינימום, שלדבריה תציל מעוני לא פחות מ־30 אלף משפחות עובדות. השאלה היא מי ישקעו בעוני עד אז.

פתאום שטייניץ "שכח" את ההצעה של עמיר פרץ

לא שזה מפריע לראשי המדינה לקחת לעצמם את האשראי על המהלך. הנה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלוב זרועות עם שר האוצר יובל שטייניץ. עוד בטרם יבשה הדיו על החלטת הממשלה, כבר מיהרו עוזריהם של השניים להוציא הודעה לתקשורת בשבחי ההחלטה האמיצה להעלאת שכר המינימום. הם כמובן לא כתבו בהודעה שהצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ בשנה שעברה להעלאת שכר המינימום בשיעור דומה נדחתה על הסף בוועדת השרים לחקיקה, בהתנגדות שר האוצר, ו"שכחו" גם לומר שכאשר יו"ר ההסתדרות עופר עיני, יחד עם נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, מינפו את ההצעה של ח"כ פרץ להסכם קיבוצי להעלאת שכר המינימום - גם אז מלשכתו של שטייניץ הילכו עלינו אימים באשר להשפעות של מהלך כזה על המשק ותקציב המדינה.

במילותיו של נתניהו, המהלך יוביל לצמצום הפערים החברתיים. זה חצי נכון, במקרה הטוב. הסיבה היא כפולה: האינפלציה והאכיפה. בעיתוי מוצלח, פרסמה אתמול הלמ"ס את נתוני השכר הממוצע במשק, שהראו כי השכר הריאלי ממשיך את הירידה שהחלה במחצית 2010, והפעם מדצמבר עד פברואר הוא ירד ב־1.7%, בחישוב שנתי. כלומר, זה שאנחנו רואים בתלוש שלנו שכר שהולך ועולה, לא אומר שכוח הקנייה שלנו גדל.

חלק מהשכירים ימשיכו לקבל פחות מהמינימום

מחירי המזון העולים פוגעים קודם בשכבות העניות, שכן בניגוד לאלו העשירות, רובה ככולה של הכנסתן הולכת לצריכה. במקרה כזה, יגידו נתניהו ושטייניץ כי העלאת שכר המינימום תעזור לעניים להתמודד עם האינפלציה. אולי, אבל פערים משמעותיים לא ייסגרו.

כאן מגיע החלק השני, זה של האכיפה. לאלו מהמעסיקים שמודאגים מהעלאת שכר המינימום, זה הזמן להירגע. אם לא תרצו, לא באמת תצטרכו לשלם יותר. הסיבה הפשוטה היא שרוב הסיכויים שאף אחד לא יבוא לבדוק אתכם. על פי דו"ח בנק ישראל מלפני שנה בדיוק, 14% מהשכירים במשק המועסקים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר המינימום, וזו עוד הערכה שמרנית. במשרד התמ"ת, שאחראי על האכיפה של חוקי העבודה, נופלים מהרגליים. 2.9 מיליון שכירים יש בישראל, ועל אכיפת החוקים הבסיסיים ביותר, אלו שמגדירים מדינה כמדינת חוק, שומרים כ־90 פקחים בלבד, מתוכם 50 סטודנטים. גם בהנחה שכוונות אנשי התמ"ת הן טובות, הם לא יכולים לעשות הרבה.

בקיצור, מהלך משמעותי באמת יהיה מע"מ דיפרנציאלי יחד עם העלאת המס השולי על האולטרה־עשירים, העומד על 33% ו־45%. זו באמת תהיה בשורה לסגירת פערים.