4 הצעות להגברת השקיפות
הכוונה של רשות ני"ע לחייב בדיווח על כל שינוי בדמי הניהול היא צעד בכיוון הנכון, אבל יש פתרון טוב יותר: להחליט על מועדים קבועים לעדכון דמי הניהול בקרנות
חברות קרנות נאמנות, כידוע, אינן גוף פילנתרופי אלא מוסד עסקי שפועל להשגת רווחים למען בעליו. הביקורת שמציג "כלכליסט" בימים האחרונים על העלאת דמי הניהול בקרנות הנאמנות בתקופה האחרונה לא תוקפת את עצם ההחלטה לייקר את דמי הניהול, אלא את השיטה השקטה והחשאית שבה היא נעשית.
גברת כהן מחדרה, קהל היעד הקלאסי של אפיק ההשקעה הזה, כלל לא מודעת להעלאת דמי הניהול. אותה גברת כהן עלולה למצוא עצמה רוכשת קרן נאמנות במחיר אטרקטיבי, ולמחרת משלמת דמי ניהול כפולים על אותה קרן - מבלי שתדע כי קיימות אלטרנטיבות זולות בקרנות מתחרות.
הבעיה המרכזית בסיפור זה היא חוסר שקיפות, ומי שיכול לפתור אותה הוא לא אחר מהרגולטור - רשות ני"ע והיו"ר הטרי שלה, פרופ' שמואל האוזר. "כלכליסט" מציע להאוזר כמה דרכים להגברת השקיפות, שעשויה לסייע ללקוחות לבצע את הבחירה הנכונה והמושכלת.
1. לספק השוואה רבעונית של הקרן מול המתחרות
עם כל הכבוד לכוונת הרשות לדרוש מהבנקים לדווח ללקוחות על העלאת דמי ניהול, מדובר בתהליך מורכב ומסורבל. בשוק פעילות יותר מ־1,200 קרנות נאמנות, וכמעט מדי יום מועלים דמי הניהול הנגבים באחת מהן. הנחיית רשות ני"ע תייצר ים של מכתבי דיווח, שלא יאפשרו ללקוחות לעקוב אחריהם.
במקום זאת, הרשות יכולה לקבוע שמנהלי הקרנות יורשו לבצע שינויים בדמי הניהול רק במועדים קבועים מראש, למשל בתחילת כל רבעון. מהלך כזה יכול להקטין את הסיכוי שהדיווח על העלאת דמי הניהול יתמסמס, שכן הלקוחות יידעו מתי לצפות לעדכונים בנושא ויוכלו להעניק להם יותר תשומת לב.
רצוי אף להשתמש במכתב כדי להציג בפני הלקוח את דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה של הקרן שבה הוא מושקע, וכן השוואה של התשואה שהשיגה הקרן בשנה ובשנתיים האחרונות בהשוואה לממוצע שהשיגו המתחרות ולמדדים המקבילים בשוק.
ניתן גם להציג את הקרנות שרשמו את התשואה הגבוהה ביותר באותה קטגוריה ואת דמי הניהול שהן גובות, כדי שהמשקיע יוכל להעריך אם דמי הניהול שהוא משלם מצדיקים את עצמם.

2. "לנעול" את דמי הניהול לפרק זמן קבוע מראש
המפקח על שוק ההון יצא לאחרונה ברפורמה מרחיקת לכת בשוק החיסכון הפנסיוני, הקובעת כי גוף המציע מבצע בדמי ניהול יחויב לשמר את ההטבה ללקוח לתקופה של שנתיים לפחות. אמנם שוק קרנות הנאמנות דינמי יותר וקצר טווח בהשוואה לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, אך מדוע לא ליישם בו הוראה דומה?
חברת הסלולר או ספק האינטרנט מעניקים הטבות עם זמן תפוגה קבוע מראש, שהלקוחות רושמים ביומן כדי לזכור מתי לבוא ולהתמקח על התנאים החדשים. ראוי שבאופן דומה גם ללקוחות קרנות הנאמנות תהיה תקופה של חסד, שהם יידעו שדמי הניהול לא יועלו במהלכה בלי ידיעתם.
הרשות כבר קבעה הוראה דומה לקרנות שמציעות דמי ניהול בגובה אפס, ואסרה עליהן להעלות את דמי הניהול למשך שלושה חודשים לפחות.
3. להכניס את הקרנות הזרות לשוק הישראלי
תחרות היא תמיד הדרך הטובה ביותר להורדת מחירים. שוק קרנות הנאמנות הישראלי הוא שוק גדול ורב־מתחרים, אך בסופו של דבר שולט בו מספר מצומצם של גופים גדולים.
בעידן שבו המשקיעים צברו ביטחון לצאת ולבצע השקעות בחו"ל, גובר הצורך של הרגולטור והמחוקק למהר ולהעביר את תיקון 15 לחוק הקרנות, שיאפשר לקרנות נאמנות זרות לשווק את עצמן בישראל.
הקרנות הללו, שלא משתייכות לביצה המקומית בשוק ההון, עשויות להציע אלטרנטיבת השקעה מעניינת להיצע הקרנות הקיים, ובדמי ניהול אטרקטיביים יותר שיאתגרו את דמי הניהול שגובות הקרנות הישראליות.
4. לחשוף היכן מושקעים בעלי הקרנות ומנהליהן
בראיון טלוויזיוני שנתנה לאחרונה זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס שהיא בעלת השליטה בבית ההשקעות פסגות, היא פתחה בפני עם ישראל את מקרר ביתה והציגה בו מוצרי חלב של חברת תנובה בלבד - אחת ההשקעות המוצלחות שביצעה הקרן שתחת ניהולה. משפט ידוע הוא Put your money where your mouth is. מדוע שלא יגלו לנו כהן, בעל השליטה בבית ההשקעות דש אלי ברקת או בעל השליטה בהראל יאיר המבורגר, האם הכספים הרבים בחשבון הבנק שלהם מושקעים אף הם בקרנות הנאמנות שאותן הם משווקים.
רשות ני"ע לא מחייבת את קרנות הנאמנות בדיווח שמי של השקעות מקורבים בהן, אלא רק בדיווח מספרי ובהיקף החשיפה מסך הקרן. הבעלים והמנכ"לים של גופי ההשקעות הללו מרשים לעצמם להעלות את דמי הניהול ולהצביע על התשואות הטובות שמייצרים הגופים שבראשם הם עומדים, שמנוהלים לרוב בנאמנות עיוורת.
סביר להניח שאם הצרכן יידע שחלק משמעותי מהכספים של אותם בעלים ומנכ"לים יושב גם הוא באותם גופי השקעות, הדבר יקל עליו להישאר נאמן להם בעת שהקרנות שבבעלותם מעלות את דמי הניהול. בפרט ראוי לחשוף באילו קרנות ובאיזה שיעור של דמי ניהול בוחרים הבעלים של הקרן להשקיע, כדי שהציבור יוכל לשקול אם להשקיע בהן בעצמו.


