פישמן: "שהיצואנים ידאגו לעצמם, יש גבול לצעדים של הנגיד"
איש העסקים אינו מבין את בהלת הדולר. "כשהדולר עמד על 3.7 שקלים, התרגלו לזה והתייעלו", הוא אומר. "אפשר לספוג לתקופה גם ערך של 3.4 שקלים לדולר. אני חושב שחצי שנה קדימה, הסביבה תהיה גבוהה יותר"
"היחלשות הדולר היא חלק ממגמה עולמית, זה לא שקרה משהו בישראל. הדולר נחלש בכל העולם ולכן ההיחלשות שלו גם כאן טבעית, היא לא חריגה" - כך אמר איש העסקים אליעזר פישמן בשיחה עם "כלכליסט" בסוף השבוע.
פישמן מצדד במהלך מבוקר של רכישות דולרים על ידי בנק ישראל ולא מודאג מיתרות המט"ח הגדולות של ישראל, אבל סבור שלאור המגמה העולמית אין טעם בהתערבות נוספת של הבנק המרכזי. היצואנים, הוא אומר, "צריכים לדאוג לעצמם".
מגמת היחלשות הדולר לא נבלמה למרות רכישות הדולרים. כיצד היית מייעץ לפישר להמשיך לפעול?
"הנגיד קונה דולרים ובכך מאט את קצב ההיחלשות של הדולר וזה בסדר, זה מה שהוא צריך לעשות. אבל יש גבול גם לצעדים שלו, הרי הנגיד לא יכול לקנות כל יום מיליארד דולר. הוא קונה כמה שהוא יכול. בכל מקרה, יתרות המט"ח הגבוהות שנוצרו בגלל הרכישות לא מדאיגות אותי".
אולי הנגיד היה צריך להמתין ולא להעלות את הריבית?
"אני לא מחלק ציונים, אבל ברור שיש עוד כמה בעיות במשק הישראלי. הנגיד גם רצה לדכא את האינפלציה לפני שהיא פורצת. אסור לשכוח, אזור הטיפול של בנק ישראל באופן טבעי הוא האינפלציה, לא הדולר. זה שהנגיד התערב בשער הדולר זה בכלל מהלך חריג. נגיד בנק ישראל לא יכול לעשות יותר מזה, גם אם כל מיני אנשים חושבים אחרת".
זאת אומרת שאתה לא מזדהה עם זעקת היצואנים?
"הין היה תמיד חזק, הרובל התחזק, הדולר הקנדי התחזק, הפרנק השוויצרי התחזק וכך גם השקל. הכל חלק ממגמה עולמית. בכל אותן מדינות שהמטבעות שלהן התחזקו, ההשפעה על היצוא ועל התעשייה היא דומה. חייבים להבין את זה, אי אפשר לנהל מגמות עולמיות לפי הרצונות שלנו.

"היצואנים יכלו לעשות הגנות מטבע לשנה קדימה. הנגיד אמר להם לא פעם: 'תדאגו לעצמכם', ולכן הם עכשיו צריכים לקחת נשימה ארוכה ולחכות שהגל הזה יעבור. גם אסור לשכוח שלא כולם מייצאים בדולרים. מי שמייצא לברזיל, לגוש היורו או ליפן לא נפגע, וגם לא מי שעובד מול שוויץ וקנדה. אי אפשר ליהנות מכל העולמות, אי אפשר לצפות שביעד שאליו אתה מייצא המטבע המקומי יתחזק ואצלך לא.
"מי שמייצא לקנדה מקבל בתמורה דולרים קנדיים שהתחזקו, הוא לא מקבל פחות שקלים ממה שקיבל קודם לכן. כל מי שלא מייצא לגוש הדולר מקבל 3.7–3.8 שקלים. הם צריכים ללמוד להתנהל לבד, ומי שחושב שהוא עשוי להיפגע צריך לדאוג לעצמו ולעשות הגנות על הדולר, בדיוק כפי שהוא עושה הגנה על מלאים או על יתר ההוצאות שלו. אי אפשר להטיל את כל האחריות על הנגיד".
יש כאלה שמספידים את הדולר ואת היורו. אתה חושב שמדובר במטבעות שיישארו איתנו עוד זמן רב?
"ההספדים לדולר וליורו הם שטויות. הדולר יישאר דולר והיורו יישאר יורו. יש כמה נסיבות שהתחברו כעת יחד להיחלשות. מדובר במצב נקודתי שהוא כאמור חלק ממגמה עולמית, זה לא שבישראל קרה משהו. היו כאלה שהספידו את היורו, אבל בינתיים המגמה השתנתה. גם את האג"ח האמריקאיות היה מי שהספיד ובכל זאת הן עשו ההפך. זה לא אומר שהן לא יירדו, אבל זה אומר שאין מה להספיד".
אם היית צריך להשקיע היום במטבעות, איזה מטבע מגלם את פוטנציאל העלייה הגבוה ביותר?
"אני לא מסתכל על מטבעות כעל אפיק השקעה, אבל אם הייתי מחפש השקעה לטווח ארוך הייתי הולך על מטבע עם ריבית גבוהה, ולכן לא הייתי קונה דולרים. סביבת הריבית שם אפסית".
לאן פנינו לדעתך?
"כשהדולר היה 3.7 שקלים לדולר, התרגלו לזה והתייעלו. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו שהוא יהיה לתקופה מסוימת גם 3.4 שקלים. אבל להערכתי, הדולר לא הולך להיות ברמה של 3 שקלים, ולאורך זמן גם לא 3.4 שקלים. ייתכן שהדולר יירד קצת מתחת לרמה הזו לכמה ימים, אבל אני חושב שחצי שנה קדימה הסביבה תהיה גבוהה יותר - 3.4–3.6 שקלים. קדימה מעבר לזה אי אפשר להסתכל".


