$
בארץ

מדוע העובדים בישראל חוששים לצאת לחופש?

בפסח ייצאו כ־60% מהעובדים לחופש - אבל מחוץ לחגים, העובד הישראלי, שזוכה למספר ימי חופש מועט יחסית, לא מנצל אפילו אותם

שגית פסטמן 11:0005.04.11

שעון הקיץ כבר מתקתק, הטמפרטורות עולות וחול המועד נמצא במרחק של עשרה ימים בלבד. מסקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה יחד עם חברת סינריון מערכות (לביא טיימטק לשעבר) בקרב 500 איש עבור "כלכליסט", עולה שהשנה כ־60% מציבור העובדים בישראל ייצאו באופן רשמי לחופשת פסח ארוכה ומפנקת. 40% מהם יעשו זאת במימון חלקי או מלא של המעסיק.

 

"הממצאים מלמדים שהשנה מעמדו של העובד יותר חזק ויציב משנים קודמות", אומר יצחקי קורן, סמנכ"ל השיווק בסינריון מערכות (לביא טיימטק לשעבר), המתמחה במתן פתרונות מחשוב לניהול העובדים בארגון. "מאז שנת 2008, מעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, עובדים רבים חששו לצאת לחופשה. מקצתם פחדו שחופשה תערער את מעמדם במקום העבודה, ורבים ציינו שאין להם כסף מיותר למימונה".

 

קורן מדגיש שהעובדה ש־40% מהיוצאים לחופש עושים זאת במימון חלקי או מלא של המעסיקים, כמעין צ'ופר, מעידה על תחושה כללית של חוסן וביטחון כלכלי ואווירה אופטימית של המשק הישראלי. 65% מעוניינים לצאת לחופשה בפסח, ושיעורי שביעות הרצון בקרב אלו שיצאו לחופשה בפסח גבוה בין אם החופשה על פי בקשתם (82%) ובין אם המעסיק אילץ אותם לצאת לחופש (79%). בקרב אלו שנשארים במשרד בפסח, 39% אמרו שהם שבעי רצון במידה רבה מההחלטה הזאת. רק 35% מהמועסקים שנשארים לעבוד בחג שבעי רצון במידה מועטה בלבד.

 

 

אבל הנתונים על חופשת הפסח אינם משקפים את מדד ימי החופשה השנתית של הישראלים, שאינם נחשבים לנופשים מצטיינים ואינם זוכים לימי חופש רבים מהמעסיק, ביחס לעובדים בעולם המערבי. למעשה, בסקר שהתפרסם אך לפני כמה חודשים בסוכנויות הידיעות ונערך בקרב 9,000 מבוגרים ב־13 מדינות עולה כי הצרפתים זוכים להכי הרבה ימי חופשה בשנה - ממוצע של 37.5 ימים - והם גם מנצלים כמעט את כולם. לניו זילנדים ניתנים בממוצע 19.5 ימי חופשה בשנה, והם מנצלים בממוצע 17 מתוכם, בדומה לאוסטרלים שמנצלים כ־16.5 ימי חופשה מתוך 20 ימי החופשה שהם זכאים להם. בארצות הברית ממוצע ימי החופשה עומד על 17 ימים, אבל רוב העובדים מממשים מתוכם 14 ימים בלבד. את הרשימה סוגרים היפנים, למגינת לבם. הם זוכים להכי מעט ימי חופשה — 16.5 ימים בשנה, וגרוע יותר - הם משתמשים רק בכחצי מהם.

 

ואיפה הישראלים? חוק חופשה שנתית מחייב את המעסיקים להעניק לעובדים בישראל לפחות 14 ימי חופש בתשלום בשנה לעובד מתחיל (לא כולל חגים), ובדרך כלל מספר ימי החופש גדל בהדרגה לפי הוותק של העובד. בעבר הראו מחקרים כי רוב המעסיקים הישראלים אינם מעניקים ימי חופש מעבר למינימום, וכי הממוצע השנתי של ימי חופש בארץ הוא 15.

 

קורן: "אין כרגע בישראל נתונים שמסכמים כמה ימי חופש הישראלים מנצלים בפועל מתוך מה שמגיע להם, אבל אנחנו כן יודעים שהם מרבים לצבור ימי חופש. למעשה, לפי החוק בכל שנה חייב העובד לצאת ללא פחות משבעה ימי חופש והוא יכול לצבור רק את הימים הנותרים לעוד כשנתיים לכל היותר. בפועל, עובדים רבים צוברים במהלך השנים עשרות ימי חופש, ובמקרים קיצוניים אף מאות, בעיקר במקומות עבודה ציבוריים כמו חברת חשמל והתעשיות הצבאיות".

 

מוותרים על החופש

 

אבל אולי הישראלים מצאו פטנט אחר ליציאה לחופש? קורן: "אני לא חושב, כי אם למשל הם היו מנצלים את ימי המחלה במקום את ימי החופש היינו מזהים את זה בסטטיסטיקות, אך זה לא עולה מהן. בישראל גם אין הרבה חופשות חג שמייתרות את הצורך לקחת חופש עצמאי. בנוסף לכך בישראל קיימות היום בכל חברה מערכות מידע שלא מאפשרות להיעדר מהעבודה בלי שהדבר יוודע. פשוט התרגלנו לחיות בלי חופשים".

 

גם פרופסור דליה מור, דיקן בית הספר למדעי התנהגות במסלול האקדמי מכללה למינהל, מכירה את המחקרים שמראים שהישראלים אוהבים ימי חופש בעיקר בשביל להמירם בכסף. עם זאת, היא מסייגת, הנתון הזה מתייחס יותר לדור הבוגר. "הדור הצעיר, דור ה־Y, יש לו עוד דברים בחיים, ואינו מעוגן דווקא בעבודה. זו קבוצה שתשמח לנצל את ימי החופש. המבוגרים יותר, אלה שמורגלים שהעבודה קודמת לכל, לא לוקחים ימי חופש, כי הם לא רוצים ימי חופש. העבודה חשובה להם, הם וורקוהוליקים ומעדיפים לפדות את היום בכסף, כי הם לא יהנו באותה מידה מיום חופש".

 

אז מה קורה כשמחליטים לוותר על חופש מהעבודה לאורך זמן? התשובה חד־משמעית - שחיקה מקצועית. פרופ' איילה מלאך־פיינס, מי שחקרה את הנושא וספרה "שחיקה בעבודה: גורמים, תוצאות ודרכי התמודדות" עומד לראות אור בקרוב, מסבירה: "שחיקה נחווית כתחושת תשישות נפשית, גופנית ושכלית, הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ומתמשך. העובד השחוק והתשוש יחוש חוסר יכולת, ובמקום להיות מעורב הוא יתנתק. תסמונת השחיקה כוללת עייפות כרונית, רגישות למחלות, תחושות של כישלון, חוסר תקווה ועמדות שליליות כלפי העבודה".

 

יש מקצועות שוחקים יותר, שבהם חשיבות יתרה לימי חופש?

"מרבית מקצועות השירות מטילים עומס נפשי כבד על העובדים - כמו רופא, אחות, מורה, גננת, עובד סוציאלי, שוטר, סוהר, פקיד קבלה וכדומה - אבל גורמי הלחץ המביאים לשחיקה אינם בהכרח תוצאה של מגע שוטף עם אנשים. במקצועות ניהול, לדוגמה, הלחץ הנפשי נובע מן הכורח להחליט החלטות בעלות חשיבות בהיעדר מידע מלא או זמן. בתחומי המדע והאמנות נובע הלחץ הנפשי בעיקר מן הצורך להוכיח שוב ושוב מקוריות ויצירתיות. בתחומים כמו משטרה וצבא לעתים הלחץ נובע מסכנת החיים שהעובד נתון בה, ואילו במקצועות פקידות רבים נובע הלחץ העיקרי משיעמום ומשגרה מתסכלת".

 

מי נשחק יותר, גברים או נשים?

"מחקרים העלו ממצאים סותרים. רובם, כולל מחקרים שאני ועמיתיי ערכנו, דיווחו על רמות גבוהות יותר של שחיקה בקרב נשים. הנשים דיווחו על פחות גיוון, עצמאות והשפעה על החלטות של מדיניות בעבודתן. לנשים גם ניתנו פחות הזדמנויות להוכיח את עצמן ולהתפתח למלוא הפוטנציאל שלהן. היבט חשוב נוסף, שתורם מאוד לשחיקתן של נשים, הוא התבדות ציפיותיהן שהעבודה שבחרו בה תהיה מקור להתפתחות אישית ולהגשמה עצמית. מנגד, מספר קטן של מחקרים דיווחו על רמות גבוהות יותר של שחיקה בקרב גברים, אך המחקרים הראו כי הם גבוהים בעיקר במרכיב אחד — מרכיב הדה־פרסונליזציה, כלומר, ההתייחסות של האנשים למקבל השירות כאילו אינו אדם כמותם".

 

חופשה אפקטיבית

 

כדי להימנע משחיקה מקצועית, אפשר להגדיר איזו חופשה תביא את התוצאה המתבקשת. פרופ' מלאך־פיינס: "בחופשה אפקטיבית אפשר לא רק להתנתק מלחצי העבודה ולנוח, אלא גם לחשוב על הלחצים בעבודה ועל אופן ההתמודדות איתם. אולי גם לוותר על אסטרטגיות התמודדות לא יעילות ולפתח אסטרטגיות חדשות שעשויות להיות יעילות יותר. שהרי, לאחר השיבה מהחופשה נחווה את אותם לחצים, בהבדל קטן אך חשוב - כעת לא תהיה חופשה שאליה אפשר לצפות בכיליון עיניים".

 

בכתבה שפורסמה ב"ניו יורק מגזין" נכתב למשל כי חברת אינטל מעניקה לעובדיה שבתון בן חודשיים כל שבע שנים. מנהלים בקבוצת הייעוץ של בוסטון מזהירים יועצים שעובדים 60 שעות בשבוע, ושולחים מישהו לדבר איתם אם הם ממשיכים בכך, וחברת דאו־קורנינג מכריזה על שבוע אחד ברבעון כ"שבוע ללא ישיבות". בישראל צעדים כאלה מצד הנהלות של חברות מקומיות נדירים.

 

על פי הסקר, 59% מכלל המועסקים (כ־40% מהאוכלוסייה) ייצאו לחופשה בפסח, 16.4% מהם בחופשה מרוכזת. וכך החברות אוחזות במקל בשני קצותיו - מחד גיסא הן דורשות מהעובדים לנצל את ימי החופש הצבורים שלהם, ומאידך גיסא הן מוודאות שימי החופש מתאימים בדיוק ללו"ז שלהן.

 

עובדי גיתם חוגגים בניו יורק עובדי גיתם חוגגים בניו יורק צילום:לם וליץ סטודיו

חופשה ממונפת

 

יש מקומות עבודה שמגדילים לעשות ומשלבים בין חופש לעבודה. כך לדוגמה משרד הפרסום גיתם, שם מצאו את הדרך לשלב בין עבודה להנאה. לפני כחודש טסו כל 150 עובדי המשרד לניו יורק. מיכל המאירי, מנכ"לית החברה: "2010 היתה שנה מדהימה עבורנו וחשבנו שאין כמו לחגוג את הסיום שלה עם 150 עובדים בארבעה ימים מטורפים בניו יורק. קשה לתאר במילים את האימפקט של הנסיעה על העובדים. זה יצר במשרד באזז של התרגשות וציפייה לקראת הנסיעה. אין תחושה טובה יותר מלראות אנשים מחייכים במסדרונות. חוויה משותפת כזו מעצימה את שיתוף הפעולה בעבודה היומיומית מפני שאנשים לומדים להכיר אחד את השני מאוד טוב".

 

איזה תגובות קיבלתם מצד עמיתים למקצוע על הצעד שהעלה את רף הציפיות של כל העובדים בענף?

"בעיקר אמירות כמו 'אפשר לבוא לעבוד אצלכם?' מה יותר שווה מזה?"

 

עם זאת, על הנסיעה נגבו שלושה ימי חופשה, והיא כללה הנאה לצד יום שהוקדש לעבודה: ביקור בסוכנות BBDO ניו יורק, מחברות הפרסום הגדולות בעולם.

 

לא כולם מרוצים מהחופשה המאורגנת. פרופסור מור מכנה אותה חופשה כפויה: "החופשה המאורגנת היא תופעה מוכרת, וחלק מהעובדים לא אוהבים אותה, הם מרגישים ששללו מהם את החופש מתוך שיקולי כדאיות של מעביד ולא משיקולי הפרט".

 

עובדי חברת מוטורולה חזרו ביום ראשון לעבודה אחרי סוף שבוע ארוך באילת. לדברי יהודה פורת, סגן נשיא מוטורולה ישראל למשאבי אנוש וניהול, החופשה לא היתה קשורה לחג הפסח המתקרב ומטרתה היתה פשוט לפנק את העובדים ולהגביר את תחושת המשפחתיות בחברה. החברה מימנה לחלוטין את החופשה וסבסדה את החופשה עבור בני משפחה שהצטרפו. בין היתר כולם נהנו מהופעה של שלמה ארצי.

 

לדבריו: "אנחנו מאמינים שאנשים צריכים לצאת לחופש כחלק משגרת העבודה ולטעון בטריות. זה גם חלק מהאחריות של הנהלת החברה", אומר פורת, ומציין שעובד מתחיל בחברה מקבל 16 ימי חופשה בשנה ולא 14 כחוק.

 

האם גם אצלכם העובדים צוברים חופשות על מנת לפדות אותם?

פורת צוחק: "זאת תופעה מוכרת בישראל. אני קורא לה בצחוק: 'תוכנית חיסכון צמודת שכר'. אצלנו כחלק מהפילוסופיה של החופש מחייבים את העובדים לנצל את ימי החופש, ומי שלא עושה זאת פשוט מפסיד אותם". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x