צבי אקשטיין: "האיום הביטחוני הופך את העתיד ליקר יותר"
המשנה לנגיד בנק ישראל דיבר בכנס שעסק בכלכלה וביטחון. לדבריו הסכם שלום יביא לשיפור המצב הכלכלי
ככל שעולה החשש לפגיעה בהון האנושי או פגיעה ברכוש, הפרט נוטה להעדיף את ההווה, התוצאה: שיעור ההיוון הסובייקטיבי עולה - העתיד יקר יותר". כך אמר הבוקר פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס בנושא "כלכלת ישראל בצל איומים" שמתקיים היום (ג') באוניברסיטת תל אביב.
בכנס, שמתקיים מטעם "סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון" בראשות פרופסור יצחק בן ישראל, משתתפים, בין היתר, המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים משה (בוגי) יעלון, ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני.
לדבריו של אקשטיין: "מחד, ביטחון ברמה סבירה הוא תנאי הכרחי לקיומה של פעילות כלכלית סבירה. מאידך, השקעה בביטחון צורכת משאבים רבים. כאשר מתגברת תחושת אי ביטחון לאורך זמן יורדת ההוצאה לצריכה ויורדות ההשקעות. הגדלת הוצאות הביטחון לרמה אופיטמלית מקטינה את הפגיעה בתצרוכת ההשקעה אבל לא יכול לתקנה לגמרי. נדרשת הגדלת מס אקטיבי כדי לממן את הביטחון הנוסף".
לדבריו של אקשטיין, הסכם שלום יביא לשיפור המצב הכלכלי. "על פי רוב ההערכות שישנן היום, הסכם שלום יביא לשיפור היציבות הגיאופוליטית, להורדת האיומים ולצמיחה גדולה יותר".
"התוצר בישראל נמוך ממדינות מערביות אחרות משתי סיבות עיקריות. האחד הוא גורם התעסוקתי. שיעור הלא מועסקים בישראל גבוה ב-7%-8% מארה"ב, מדיניות שנובעת מתעסוקה נמוכה בשני סקטורים במשק, הסקטור החרדי והסקטור הערבי. הגורם השני הוא תפוקה נמוכה לעובד. הורדת אי השווין תעלה את החוסן כלכלי".
חיים שני התייחס למצב במזרח התיכון: "אחד הסיכונים המשמעותיים שנובעים מחוסר היציבות במזרח התיכון הוא עליית מחירי הנפט וכתוצאה מכך הגברת הלחצים האינפלציונים במשקים המתפתחים ובמפותחים, פגיעה בתנאי הסחר ובהכנסה הפנויה של יבואנית הנפט, פגיעה בהשקעה, בצריכה ובצמיחה".
לדבריו, "הממשלה בישראל שמה לה למטרה למצוא אלטרנטיבה לנפט בתחום האנרגיה, ישנה השקעה של הממשלה במו"פ בתחום האנרגיה , ואנו מקווים כי נוכל לתת מענה כלשהו לישראל ולעולם בתחום זה".
