חפשו את מקלט המס של הקרנות החייבות

רפורמת מיסוי שוק ההון מ־2002 הנהיגה שלושה סוגים של קרנות נאמנות בהיבט המיסויי שלהן: חייבות, מעורבות ופטורות. בתחילת 2006 בוטל הסיווג של קרנות מעורבות והן הפכו לפטורות, וכך נותרו בזירה רק שני סוגי קרנות - חייבות ופטורות.

מניעת בריחה משוק ההון

קרן נאמנות חייבת היא קרן החייבת בתשלום מס במקור, הן על רווח הון על רווחיה והן על ריביות ודיבידנדים מפקדונות, מאג"ח וממניות. הקרן עצמה משלמת את המס עבור בעלי היחידות בה, כך שהמשקיע פטור מתשלום מס. לעומת זאת, קרן פטורה אינה משלמת מס כלשהו, וחבות המס חלה על מחזיק יחידות ההשתתפות בקרן כאשר הוא מממש את היחידות שלו ברווח ריאלי, או כאשר הוא מקבל תשלום במזומן מהקרן.

הקרנות החייבות הוקמו כדי למנוע את הבריחה משוק ההון ומקרנות הנאמנות בפרט, בעקבות החלת המיסוי על השוק. הן נועדו לשמש פתרון נוח למי שלא רצה "להתעסק" עם רשויות המס והעדיף שמישהו אחר, במקרה זה הקרן, יעשה את העבודה עבורו. החיסרון בקרנות אלה הוא היעדר האפשרות לקזז את ההפסד ההוני מההשקעה בהן מרווחי הון שהשיג המשקיע מני"ע אחרים.

החיסרון הזה הוא בדיוק היתרון של הקרנות הפטורות - כל הפסד הון או רווח הון ניתן לקיזוז מול רווחי הון או הפסדי הון ממומשים אחרים. בנוסף, הקרן החייבת משלמת מס באופן שוטף, בעוד שהקרן הפטורה אינה משלמת מס כלל, כך שהמשקיע דוחה את תשלום המס שלו.

תיקון לפקודת מס הכנסה שנכנס לאחרונה לתוקף מאיים על המשך קיומן של הקרנות החייבות, שכן הוא מאפשר למנהל קרנות להסב אותן בתהליך מזורז לקרנות פטורות. חלק ממנהלי הקרנות, כמו כלל ופסגות, כבר הודיעו על כוונתם לעשות זאת.

כיום, מרבית קרנות הנאמנות הן קרנות פטורות. ישנן 68 קרנות חייבות שעדיין פעילות, והן מנהלות נכסים בשווי של כ־5.5 מיליארד שקל. יש להניח שבעקבות התיקון לפקודת מס הכנסה המאפשר לקרנות חייבות לעבור הסבה לפטורות, ילכו וייעלמו הקרנות החייבות, למעט אותן קרנות חייבות שלהן הפסדים צבורים, שמהם יהיה ניתן ליהנות גם בעתיד.

המיסוי פוגע בתשואה

הפיכת קרן חייבת לקרן פטורה היא אינטרס משותף של מנהל הקרן ושל המשקיע. קשה יותר לנהל קרן חייבת, ושיטת המס המורכבת שלה גרמה ללא מעט טעויות בשערי הקרנות, מה שגרר תשלום פיצוי בסכומים ניכרים לבעלי היחידות שנפגעו.

בנוסף, קרן חייבת תשיג תמיד תשואה חיובית נמוכה יותר מקרן פטורה זהה, בשל המס היורד ממנה באופן שוטף ופוגע בתשואה המוצגת. ההשוואה ביניהן איננה הוגנת, אבל אתרי האינטרנט, העיתונות, וגם - ולא פחות חשוב - מערכות הדירוג של הבנקים, אינן מתחשבות במיסוי השונה, וזה פועל כמובן לרעת הקרנות החייבות.

היתרונות של הקרנות הפטורות על החייבות מזווית הראייה של המשקיע, הן במישור של היכולת לקזז הפסדים או רווחי הון והן ביכולת לדחות את תשלום המס, הם ברורים ומכריעים ויוליכו להיעלמותן של הקרנות החייבות.

עם זאת, תישאר קבוצה של קרנות חייבות שיש להן הפסדים צבורים. למעשה, סביר להניח שרוב הקרנות שיישארו חייבות בראשית 2012 יהיו כאלה שיש להן הפסדים צבורים. במצב כזה, קרן חייבת לא אמורה לשלם מס עד אשר היא תכסה את כל הפסדיה. במילים אחרות, קרן כזו היא למעשה "מקלט מס", שכן היא איננה משלמת מס על רווחיה וגם המשקיע בה אינו משלם מס. המידע הזה על קרנות חייבות עם הפסדים צבורים שווה הרבה כסף, וכדאי למשקיעים לאתר אותו.

השורה התחתונה

היתרון של הקרנות הפטורות הוא ביכולתן לקזז הפסדים או רווחי הון, וכן ביכולתן לדחות את תשלום המס. עם זאת, קרנות חייבות, שמחזיקות הפסדים צבורים, מהוות בפועל "מקלט מס", שכן הן אינן משלמת מס על רווחיהן, וכך גם המשקיע בהן.

צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רפי ניב הוא מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות.