האוצר מאשים: כיל השתמשה ב"שיטות חישוב מעוותות" בתשלום התגמולים
המחלוקת בין המדינה לכיל בנושא תמלוגי האשלג והברום מגיעה לשלב כתבי האישום. הפער: כמיליארד שקל בעשר השנים האחרונות
קונצרן הענק כיל לא שילם למדינה את מלוא התמלוגים שלהם הוא מחויב על ניצול משאבי טבע מים המלח, כך עולה מכתב התביעה שהגישה המדינה שלשום לבוררות נגד החברה-הבת של כיל, מפעלי ים המלח. לטענת המדינה, כיל חייבת לה השלמה של יותר ממיליארד שקל (291 מיליון דולר) תמלוגים על העשור האחרון. במהלך השנים 2009-2000 שילמה החברה כ־300 מיליון דולר תמלוגים למדינה, כך שלטענתה לא הועברה אליה מחצית מהתמלוגים הנדרשים.
הגשת כתב התביעה לבוררות היא מהשלבים הראשונים לקידום פתרון המחלוקת בין הצדדים, שהתגלעה לפני כשמונה שנים. כיל כבר הודיעה כי בכוונתה להגיש תביעה נגדית. שני הצדדים יידרשו להמתין למינויו של בורר שלישי שיצטרף לבוררים אלקס הרטמן (מטעם האוצר) ורם כספי (מטעם כיל).
על רקע הגשת כתב התביעה ירדה אתמול מניית כיל ב־2.7% במסחר בבורסה בתל אביב, אשר הושפע גם מהמגמה השלילית במסחר בדשנים עקב אסון רעידת האדמה והצונאמי ביפן. בתוך כך, הודיעה אתמול החברה כי 17 בנקים מאירופה, מארצות הברית ומישראל יעמידו לה קו אשראי של 675 מיליון דולר לתקופה של חמש שנים.
היקף התביעה של המדינה לבוררות מבוסס על שישה גורמים מרכזיים והנו אומדן בלבד. המדינה מסבירה כי הסכום לא כולל הפרשי ריבית והצמדה, וכי הוא מבוסס על נתוני מכירות חסרים של כיל. כתב התביעה הוגש על ידי עורכי הדין גיל אוריון, עודד רביבו, עמית לוין, אביהו זפט ואורית קוטב ממשרד פישר, בכר חן, וול, אוריון ושות'.
היקף התביעה של המדינה: פירורים לחברה בסדר גודל של כיל
1. לא הכל כלול
הטענה: לא מוסו מוצרי המשך
הגורם הראשון שלפיו חושב סכום התביעה הוא אי־תשלום תמלוגים בהיקף של כ־500 מיליון שקל ( 142 מיליון דולר) בגין מכירות תרכובות ברום. על פי התביעה, כיל שילמה תמלוגים רק על מכירות ברום גולמי ולא על מוצרים מבוססי ברום (תרכובות), שמכירותיהם גדולות פי 4.3 מהמכירות של החומר הגולמי. לפי חישוב המדינה, אילו שילמה כיל תמלוגים גם על תרכובות ברום, המדינה היתה מקבלת ממנה תמלוגים של כ־195 מיליון דולר בעשור, ולא רק 53 מיליון דולר ששולמו בפועל.
לפי התביעה, בתחום האשלג כיל לא שילמה תמלוגים של 43 מיליון דולר על מוצרי המשך. על פי התביעה, חברות־בנות של כיל עוסקות בייצור מוצרים מבוססי אשלג, וחברות אלו אינן משלמות תמלוגים בגין מכירת מוצרי ההמשך. לטענת המדינה, אם החברה־הבת מפעלי ים המלח היתה גוזרת את שיעור התמלוגים ממכירות מוצרי ההמשך, היה שיעור התמלוגים עולה בעשרות מיליוני שקלים בעשור.
עוד טוענת המדינה כי איבדה תמלוגים של 76 מיליון דולר מאחר שמוצרי אשלג בסיסי תומחרו שלא בהתאם למחירי המכירה לצדדים שלישיים בלתי קשורים. על פי התביעה, יש לחשב את התמלוגים בגין מכירות אשלג בצורתו הבסיסית, המהווה את עיקר מכירותיה. מכירות אלו נעשות במרבית המקרים באמצעות חברות שיווק הקשורות לכיל. הממשלה טוענת כי על כיל לשלם תמלוגים בגין מכירות אלה, כנגזרת ממחירי המכירה של האשלג לצדדים שלישיים בלתי קשורים.
2. שיטה מעוותת
הטענה: ניכוי הוצאות מופרז
שיקול רביעי שלפיו הגיעה המדינה לחישוב התמלוגים החסרים מעלה טענה של המדינה שלפיה כיל השתמשה בשיטת חישוב מעוותת שגרמה לחסר של 2 מיליון דולר. לטענת המדינה, במסגרת המסמכים שהגיעו לידיה, התברר כי חברת הבת הברום של כיל מכלילה את תשלום התמלוגים עצמם כחלק מההוצאות שיש להפחית ממחיר הברום לצורך חישוב התמלוגים שעליה לשלם.
המדינה איבדה, לטענתה, 2 מיליון דולר נוספים על אי־תשלום תמלוגים בעד מענקים. לפי כתב התביעה, לאורך השנים קיבלו חברות־בנות מקבוצת כיל מענקים של מאות מיליוני דולרים מהמדינה, ואלו לא התווספו, כפי שנדרש, לסכום המכירות שממנו חושבו התמלוגים.
3. תמלוגים נמוכים
הטענה: יש בסיס להעלאה
בסעיף האחרון בכתב תביעה מוסבר כי המדינה תובעת 26 מיליון דולר מכיל בגין העלאת תמלוגים באשלג מ־5% ל־10%. לצורך העלאת התמלוגים אף מגייסת המדינה את נושא תמלוגי הגז ומסקנות ועדת ששינסקי. המדינה מציינת כי מסקנות הוועדה תומכות בהעלאת חלקו של הציבור באוצרות הטבע. על פי התביעה, מסקנות ועדת ששינסקי קבעו באופן חד־משמעי כי יש לעלות באופן ניכר את חלקו של הציבור ברווחי חברות המנצלות את אוצרות הטבע.
כיל בתגובה: מכחישה המחלוקת תמתין לבורר שלישי
בכתב התביעה מעבירה המדינה ביקורת על התנהלותה של כיל במהלך בדיקת המחלוקת בין הצדדים. המדינה מציינת כי חברת ים המלח וחברות הברום נמנעו באופן עקבי מלמסור לה את כל המידע והמסמכים הנחוצים לה לשם חישוב סכום התמלוגים, תוך הפרת חובתן לעשות כך מתוקף שטר הזיכיון. בשל כך שומרת המדינה על זכותה לעדכן את הסכום התביעה בשלב מאוחר יותר במסגרת הבוררות.
על פי חוק זיכיון ים המלח, במקרה של מחלוקת בין המדינה לזכיינית המנצלת את משאבי הטבע מים המלח, יש לפנות להליך בוררות כאשר כל אחד מן הצדדים מציע בורר משלו ושני אלה בוחרים בורר מוסכם. הבוררים עו"ד הרטמן ועו"ד כספי טרם הכריעו בזהותו של הבורר השלישי, וככל הנראה יחליטו בנושא לאחר קבלת כל כתבי התביעה וההגנה ההדדיים כדי לבדוק אם הבורר השלישי יזדקק למומחיות מיוחדת.
כיל מצדה מכחישה כי היא חייבת למדינה כספים. לטענתה, "בהתבסס, בין היתר, על חוות הדעת המשפטית שבידינו, לא נרשמה הפרשה בדו"חות הכספיים לגבי סכומי תמלוגים שלטענת המדינה שולמו בחסר".
בראיון שנתן ל"כלכליסט" בנובמבר האחרון, אמר ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, שבאמצעותה מחזיקה משפחת עופר בכיל: "יש טענה של הסתרה, של מניפולציה בנתונים ורישום כוזב. אלה לא טענות קשות, אלה טענות שערורייתיות. רישום כוזב זה האשמה פלילית".
