בדיקת כלכליסט: תוכנית ההקלות המדומות של בנימין נתניהו

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, ונשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, דנו אתמול בערב באיום ההשבתה מצד ההסתדרות בעקבות ההתייקרויות במשק. השלושה החליטו לקרוא לראש הממשלה בנימין נתניהו להיכנס עמם למשא ומתן באופן מיידי על ההקלות הדרושות לציבור נוכח הודעתו, שכונתה "מעורפלת". החלטתם אינה מסירה באופן רשמי את האיום בהשבתת המשק בעוד כשבועיים. בימים הקרובים עתידים אנשי ההסתדרות להיפגש עם אנשי משרד ראש הממשלה והאוצר כדי לנסות ולהגיע להבנות.

הפגישה נערכה על רקע שורת ההקלות עליהן הכריז נתניהו ביום חמישי בערב. הבשורה הגדולה של מסיבת העיתונאים שכינסו נתניהו ושטייניץ ביום חמישי היתה העלאת שכר המינימום ב־450 שקל, לסכום חודשי של 4,300 שקל. שאר הצעדים - הוזלת תעריפי התחבורה הציבורית, הקלה באופן חישוב צריכת המים וביטול העלאת המס על הדלק והוזלתו ב־23 אגורות - היו מינוריים ולא מפתיעים.

התוכנית של נתניהו מתהדרת גם בחורים רבים ובשאלות שנותרו ללא מענה: לא ברור מה יעלה בגורל התוכנית להעלות שוב את המס על הדלק ב־2012, הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית לא תיעשה ברמה הארצית, ואופן חישוב תעריפי המים ישתנה, אך חשבון המים עדיין יישאר גבוה.

נתניהו במסיבת העיתונאים ביום חמישי. תוכנית בלי חידושים צילום: עמית שעל

שכר המינימום: רק 1,000 עובדים בהסכם

נתניהו ושטייניץ הסכימו חלקית להסכם שעליו חתמו ברוש ועיני בתחילת השנה, להעלות את שכר המינימום במגזר הציבורי ל־4,300 שקל בחודש, במקום 3,850 שקל כיום. עם זאת, ביום חמישי הודיעו השניים כי העלאת השכר תתבצע רק לעובדים המשתכרים פחות מ־5,000 שקל ברוטו לחודש - פחות מ־1,000 עובדים בשירות המדינה, מתוך 17.6 אלף עובדים המקבלים השלמת הכנסה. בשל מבנה השכר במגזר הציבורי, עובדים רבים מקבלים שכר בסיס מתחת לשכר המינימום, ואליו מצטרפת השלמת הכנסה לשכר המינימום. מעליה מקבלים העובדים תוספות שונות, דוגמת שעות נוספות, תוספות שכר שניתנו בהסכמים בין ההסתדרות לאוצר בשנים קודמות ועוד. השכר הממוצע של העובדים עומד על 8,500 שקל.

על פי ההסכם הקיבוצי שנחתם בתחילת השנה בין עיני לבין ברוש, שכר המינימום יועלה בשתי פעימות - 250 שקל ביולי הקרוב ועוד 200 שקל באוקטובר 2012. עם זאת, צריך לזכור כי על פי החוק, שכר המינימום מתעדכן בתחילת חודש אפריל, כך שיעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק.

בנובמבר האחרון עמד השכר הממוצע במשק על 8,340 שקל בחודש, וההנחה המקובלת היא כי עד אפריל הוא יעלה בכ־1.5%. בעקבות זאת, שכר המינימום יתעדכן ל־4,020 שקל לחודש ברוטו - 80 שקל בלבד פחות מהפעימה המובטחת הראשונה. לפי חישוב ראשוני של האוצר, הפער בין העלות של שכר המינימום לפי ההסכם לעלות כתוצאה מהעלייה הטבעית בגובה שכר המינימום הוא כמילארד שקל בשנה.

בהעלאת שכר המינימום בהסכם ולא לפי הקבוע בחוק יש נקודה נוספת שעתידה להוות בעיה משפטית למדינה, השוכרת את שירותיהם של עשרות אלפי עובדי קבלן - בין אם בשמירה, בניקיון, בסיעוד ועוד. חברות הקבלן ידרשו מהמדינה לפצות אותן על עלויות השכר שגדלו במיליוני שקלים בשנה.

תחנת דלק. חיסכון של 340 שקל בשנה צילום: אירית קוטונה

המס על הדלק: תעריף החשמל עתיד לעלות

הוזלת מס הבלו שמתכננת הממשלה תוריד מיד את מחירי הבנזין בשיעור של כ־20 אגורות לליטר: רשות המסים תחבר את הצו שמבטל את התייקרות הבלו, שר האוצר יחתום וועדת הכספים תאשר בשבועיים הקרובים - ולא בכדי הוזמן יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) למסיבת העיתונאים של ראש הממשלה.

בעקבות זאת, מחיר הבנזין החדש יהיה 7.06 שקלים לליטר במקום 7.26 שקלים לליטר. בתדלוק מכל דלק בנפח 50 ליטר יהיה ההפרש 10 שקלים בדיוק, או כ־340 שקל לשנה בלבד, בחישוב תדלוק לפי ממוצע הנסיעה השנתי לרכב פרטי, העומד על 17 אלף ק"מ - לא סכום שיקפיץ את משקי הבית עשירון אחד במעלה הסולם החברתי.

האוצר קיווה לשלשל לכיסו כ־2.5 מיליארד שקל במהלך 2012–2011 מהעלאת המס על הבלו. ההתייקרות במס הוכנסה במקור בדלת האחורית וכחלק מחוק ההסדרים. כעת בוטל המס על בנזין בלבד, וההפסד לאוצר עומד על 760 מיליון שקל לשנתיים. אולם העלאת המס על הסולר, הפחם ושאר הדלקים נותרה בעינה, כך שנהגי המשאיות, בעלי המוניות ועוד עדיין ישלמו מחיר גבוה יותר משמעותית.

אחד הגופים שעתיד לגלגל את ההתייקרות לכיסו של הצרכן היא חברת החשמל, שמשתמשת בפחם (50% מכלל הייצור) ובסולר (5% מכלל הייצור) כדי לעמוד בביקוש לחשמל בישראל. העלאת הוצאות הדלקים תגיע אוטומטית לכיסו של הצרכן, כך שבטווח הארוך יעלה תעריף החשמל של כלל האזרחים - אבל רק לעשירונים התחתונים זה יכאב בכיס. התייקרות הסולר לתעשייה עלולה להוביל לעלייה במחירי המוצרים, ששוב תגולגל לכיסו של הצרכן.

עופר עיני ושרגא ברוש. המחאה תימשך? צילום: עמית שעל

אפשרות נוספת שציין נתניהו היא צמצום מרווח השיווק של חברות הדלק - אותו מרווח שמהווה את מקור ההכנסה שלהן. הבעיה בצעד זה היא שמרווח השיווק של חברות הדלק נמוך בחלק מהמקרים מזה של אירופה: מחלקת המחקר של הכנסת פרסמה מחקר שמשווה את מרווח השיווק בישראל לזה שנהוג באירופה. המחקר משמש כעוגן לוועדת הכלכלה שדנה בימים אלו בנושא.

לאחרונה עודכן המסמך, ומהטיוטה האחרונה עולה כי בחלק מהמקרים, מרווח השיווק בישראל הוא 10.7% מהמחיר הסופי (לעומת 9.7% במחקר המקורי), בהשוואה למחיר בשירות עצמי. מרווח השיווק במערב אירופה, לעומת זאת, עומד על 8.7%. במילים אחרות, לא ברור שיש היכן להוריד מרווחי חברות הדלק, כך שההבטחה לטפל בפן הזה עשויה להישאר כתובה על הקרח.

התחבורה הציבורית: הנוסעים המזדמנים יפסידו

אחד הצעדים שבהם התגאה נתניהו הוא הוזלת תעריפי התחבורה הציבורית בשיעור של כ־10%. מהות ההטבה אינה ברורה, כיוון שההוזלה אינה במחירי כרטיסי הנסיעה היומיים של האזרחים אלא רק בתעריף החופשי־חודשי. כלומר, כל הנוסעים שנוהגים לרכוש כרטיס בודד או לנסוע רק פעם בשבוע באוטובוס וברכבת יישארו עם ההעלאה האחרונה בשיעור של כ־3% בתעריפי הנסיעה.

נוסף על כך, עיקר העומס בתחבורה הציבורית הוא במטרופולינים הגדולים בכלל ובאזור תל אביב בפרט. הפחתת תעריף הנסיעה במרכז היתה מעודדת יותר אנשים לזנוח את הרכב, לצמצם במידה מסוימת את העומס בכבישים ובכך גם את הזיהום באוויר.

מה עשה ראש הממשלה? הוזיל את תעריפי הנסיעה ב־10% בפריפריה - היכן שמעולם לא היתה בעיה של זיהום אוויר או גודש תחבורתי. זו גם הסיבה שכלל צעדי ההטבה עלו לקופת האוצר 300 מיליון שקל בלבד, סכום זניח שאינו משפיע בצורה גורפת על קופת המדינה.

עוד הובטחה הגדלת תדירות הקווים, מהלך שתוכנן בכל מקרה בתוכנית העבודה של משרד התחבורה כחלק מהפרטת קווי התחבורה. בשורה התחתונה, נראה כאילו מישהו רצה לכלול פוליטית את שר התחבורה ישראל כץ במסיבת העיתונאים, ורק חיפש איך לעשות את זה.

תעריפי המים חדשה ישנה והטבה מינורית

ראש הממשלה נתניהו הבטיח כי כמות המים בתעריף הנמוך תגדל, בעוד שהתעריף השני המיועד לבזבזני מים יעלה. ההטבה הזו היא בגדר חדשה ישנה: זהו צעד שנבחן זה חודשים ארוכים ברשות המים - גוף שנתניהו כלל לא התייעץ איתו בנוגע להטבה המוצעת. ברשות המים דווקא המליצו לבטל את המע"מ, אבל נתניהו בחר בהטבה מינורית ביותר, שאינה הופכת סדרי עולם בחשבון המים של הצרכנים.

על פי הצעת נתניהו, מכסת המים לנפש שעבורה משלמים הצרכנים מחיר נמוך יותר, המוגדרת כצריכה מינימלית, תגדל מ־2.5 ל־3.5 מ"ק לנפש בחודש. תעריפי המים לצרכנים הביתיים כיום הם מדורגים: המדרגה הראשונה כוללת כמות מים בסיסית של עד 2.5 מ"ק לנפש בכל חודש ולא פחות מ־5 מ"ק ליחידת דיור, בתעריף של 8.63 שקלים למ"ק. כל כמות מעל כמות זו מחויבת בתעריף גבוה יותר של 12.48 שקל למ"ק.

לפי הצעת נתניהו, התעריף הגבוה יעלה בכ־2 שקלים, והכמות הבסיסית ליחידת דיור תעלה ל־7 מ"ק בחודש. אולם המלכודת מסתתרת במספרים שנתניהו הותיר בחוץ. הצריכה הממוצעת בישראל עומדת כיום על 4.5 מ"ק לנפש לחודש. בכפר שמריהו היא עומדת על 10 מ"ק, ובירושלים ובבני ברק על 3.5 מ"ק.

משמעות הדבר היא שהצרכן אמנם ישלם תעריף נמוך יותר על רוב כמות המים שיצרוך, אולם בפועל, עדיין יידרש לשלם מים בתעריף גבוה במיוחד, שיעמוד על 14 שקל למ"ק. נתניהו מעריך כי צעד זה יוביל להוזלת חשבון המים בכ־10%, אולם נראה כי עבור מעמד הביניים חשבון המים יישאר על כנו.

צעד נוסף שעליו הכריז נתניהו הוא הגדלת מכסת המים לנכים ובעלי מוגבלויות - צעד שניסה לקדם בחודשים האחרונים יו"ר ועדת הכספים משה גפני ולגביו לא היתה מחלוקת, ועל כן לא היה בו שינוי של ממש.