• תפריט
בארץ

שני המדענים שמייצרים את כלכלני העתיד

תוכנית הלימודים של פרופ' אבנר דה־שליט וד"ר דני אטאס משקפת את התקווה לשינוי. הם רוקחים יחד כלכלה ומדעי המדינה, מתבלים בפילוסופיה ומוסיפים חשיבה חברתית. התוצאה: 40 בוגרים בשנה שמתברגים בצמרת הציבורית והעסקית ומעצבים את ישראל: "כלכלה היא לא מתמטיקה, היא ענף חברתי שעוסק בבני אדם"

הדס שפר 17:0701.01.11

מקימי תוכנית פכ"מ - מסלול משולב ללימודי פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה - יכולים לטפוח לעצמם על השכם. 12 שנה לאחר פתיחתה באוניברסיטה העברית, נתוני ההתברגות במשק של בוגרי התוכנית מעידים על ההצלחה - 40 מהם השתלבו במגזר הציבורי והם מהווים 15% מעובדי אגף התקציבים באוצר. יותר מ־40 בוגרים אחרים השתלבו בתפקידי מפתח במגזר הפרטי.

"פכ"מ זה פרח", מסביר דקאן הפקולטה למדעי החברה פרופ' אבנר דה־שליט, שנמנה עם מקימי התוכנית. לדבריו, באקלים התקציבי הנוכחי באוניברסיטאות, תוכנית כזו לא היתה קמה: "בגלל מגבלות כספיות אנחנו מפחדים להיכנס להרפתקאות".

 

פכ"מ היא תוכנית ללימודי תואר ראשון שהוקמה ב־1998 בידי דה־שליט, פרופ' למדעי המדינה, הפרופ' לכלכלה נתן זוסמן והד"ר לפילוסופיה דני אטאס, העומד בראשה. המודל נלקח מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, שם הוקמה התוכנית בראשית המאה ה־20. ב־2009 דורגה התוכנית של העברית בין שלוש תוכניות הפכ"מ הטובות בעולם. התוכנית מדגישה את הקשר שבין כלכלה לפוליטיקה, כשלימודי הפילוסופיה מכוונים לחידוד החשיבה האנליטית, להארת ההשלכות הערכיות בכלכלה ובפוליטיקה, ולבחינה ביקורתית של ההנחות המתודולוגיות בהן.

 

איך מחברים פילוסופיה וכלכלה?

אטאס: "פילוסופיה מתחברת כמעט לכל דבר, יש לה מה להגיד כמעט תמיד גם על הדיסציפלינה עצמה. בכלכלה ובמדעי המדינה יש יותר מתודולוגיות שבעזרתן בוחנים את המציאות, ופילוסופיה מסתכלת בעין ביקורתית ובוחנת את דרכי החקירה. המדעים בכלל ומדעי החברה בפרט מתיימרים להיות ניטרליים מבחינה ערכית. הפילוסופיה מעלה שאלות של צדק נורמטיבי בצורה מפורשת. היא משלימה את הכלכלה ומדעי המדינה".

 

לדברי אטאס, אחת ממטרות התוכנית היא ליצור כלכלנים שמעורבים יותר בהיבטים החברתיים. "אם נלך מאה שנה אחורה, הכלכלנים, הפילוסופים הגדולים והאנשים שכתבו על פוליטיקה היו אותם אנשים. היתה להם תמונה כוללת של המציאות החברתית. כשהאקדמיה התפתחה החלו התמחויות ספציפיות. במידה מסוימת זה הועיל לתחומים האלה, אך מצד שני זה פגע בהם והפך אותם לדלים יותר".

 

פרופ' אבנר דה שליט וד"ר דני אטאס פרופ' אבנר דה שליט וד"ר דני אטאס צילום: גיא אסיאג

 

המטרה: שילוב ערכים בקבלת החלטות

 

נראה כי משרד האוצר - שזוכה רבות לביקורת הטוענת לייבוש תקציבי, הפרטות אינסופיות וניסיון לרמוס את השירותים החברתיים - מסמל היטב את ניתוק הדיסציפלינות שעליו מקונן אטאס. אף שהאוצר נהפך בשנים האחרונות לאכסניה לבוגרי התוכנית שייסדו, ניתן לשער כי אטאס ודה־שליט נמנים עם מבקריו.

 

"יכול להיות שבעוד חמש שנים נאמר שכניסתם של בוגרים לאוצר שינתה את ההתבוננות החברתית־נורמטיבית והכניסה שיקולים אחרים", אומר דה־שליט. "אנחנו מוציאים בוגרים שהם בעלי צורת חשיבה מסוימת על העולם. יכול להיות שכשהם ילכו לפירמה מסוימת או לאוצר, יופעלו עליהם לחצים שישנו את דעתם. אני מאמין ויודע משיחות עם בוגרים שזה לא קורה, ושהם חושבים על העולם על סמך המטען שהם קיבלו פה.

 

"בכלכלה יש ממד אידיאולוגי, ואנשים שמאמינים בשוק החופשי מאמינים בו בגלל עדויות, מידע והשקפת עולם נורמטיבית. אנחנו לא מנסים למשטר את האידיאולוגיה של הבוגרים שלנו, יש מהם שמאמינים בכלכלה חופשית. אבל הם מבינים מהן הטענות נגד דעה זו, ומבינים למה הם דווקא בעדה".

 

המודל: השירות הציבורי באנגליה

 

בחוברת שהוציאה האוניברסיטה העברית במלאות עשור לתוכנית פכ"מ לפני כשנתיים, תיאר אטאס את מטרת התוכנית במילים הבאות: "בוגריה עתידים להיות פילוסופים שחשים בנוח עם נתונים אמפיריים, כלכלנים המודעים להקשר הפוליטי של ניתוחיהם, חוקרי ומעצבי מדיניות המבינים את ההשלכות הכלכליות של מרשמיהם, וערים לסוגיות האתיות הכרוכות במבנה המשטר והמשק".

 

"ניתן לומר שהתקנאנו באוקספורד", מסביר דה־שליט מה דחף להקמת התוכנית, "שם לומדים את התחומים האלה יחד, ואחר כך מתמחים באחד או שניים מהם. במשך שנים, הפקידות הבכירה והפוליטיקאים באנגליה למדו בתוכנית מסוג זה כתנאי קבלה לא רשמי לעמדות מפתח. כשמסתכלים על השירות הציבורי האנגלי רואים את התוצאות בצורת החשיבה. צריך להודות, חשבנו להצמיח פה לא רק עתודה אקדמית אלא אנשים שישתלבו בחברה האזרחית ובמשרדי הממשלה, ויובילו קו מורכב בהתייחסות לשאלות הפוליטיות".

 

דה־שליט ואטאס כבר מתכננים תוכניות לעתיד, שתלויות כמובן בתקציבים. "אנחנו רוצים לפתוח תוכנית מאסטר לפיתוח (Development), שתהיה הראשונה בישראל ותכשיר אנשים לעבוד במקומות כמו אונסק"ו, הבנק העולמי וקרן המטבע", אומר דה־שליט.

 

בפורומים העוסקים בתוכנית פכ"מ עולה לא פעם הטענה כי מדובר בתואר כללי מדי, שתלמידיו לומדים מעט מכל דבר ולא מתעמקים בשום תחום.

 

"זו טענה שבאה מתלמידים שלא עברו את התוכנית", מסנגר אטאס. "נכון שכל תחום נלמד פחות מבמסגרת חד־חוגית, אבל במקום מקבלים גיבוי בתחומים אחרים, ויוצרים תחום חדש. כל דבר שהתלמידים מחסירים בלימודי כלכלה, מדעי המדינה או פילוסופיה - הם מקבלים במקומו משהו שמחזק את ההבנה שלהם בכלכלה. הם יוצאים כלכלנים יותר טובים".

"או כלכלנים אחרים, לפחות", ממשיך דה־שליט.

 

הדרך: לחקור כלכלה מכיוונים אחרים

 

הכלכלה בישראל נוטה לכיוון של שוק חופשי וקידוש ההפרטה. נדמה שבחוגים לכלכלה מתיישרים לפי קו זה.

 

דה־שליט: "המחלקות לכלכלה נוטות להתעלם מדעות כמו של אמרטיה סן או קנת גלבריית, שנמצאים יותר בצד הנורמטיבי של הכלכלה, ובמקום זאת הולכות יותר למתמטיזציה ולמודלים מופשטים. תוכנית פכ"מ נותנת אלטרנטיבה".

 

"אנחנו אומרים שיש כאן משהו שראוי למחקר", מחזק אטאס. "זה יכול להיות המדיניות או המדינה, או התנהגות כלכלית בכלל - כל מה שקשור למרחב שבין כלכלה לפוליטיקה. המחשבה היא שכדי להבין את אובייקט המחקר בצורה מקיפה צריך להיבנות מכמה כיוונים".

 

"כתוצר לוואי התלמידים מפתחים נקודת מבט רחבה יותר, שמעלה תהיות ושאלות לגבי המסקנות שהם מגיעים אליהן", ממשיך דה־שליט. "ב־60–70 השנים האחרונות הכלכלה נהפכה לענף יישומי של המתמטיקה. העיסוק במודלים גורם לכך שמאבדים משהו מהאופן שבו תפסו את הכלכלה קודם, כענף חברתי שנוגע לבני אדם ולהתנהגותם. ענף הכלכלה היום מחנך לעמדה אידיאולוגית של כמה שפחות התערבות ממשלתית".

 

למה האוריינטציה נהייתה כזו?

דה־שליט: "זה תהליך מורכב, אבל בין היתר זה קורה כי המחלקות בארה"ב נותנות את הטון, ובארה"ב יש אוריינטציה פוליטית־כלכלית די ברורה. כשנכנסו הכלים המתמטיים והתחילו לעסוק במיקרו ולא במאקרו, נוצרה תחושה כאילו יש פה עיסוק במשהו שהוא ניטרלי לחלוטין. יש תחושה כאילו ההתנהגות האנושית מנוטרלת מערכים ומונעת מדברים אחרים. המדע מתקשה לעבוד עם ערכים. אני חושב שהדיסציפלינה הלכה שבי אחר העמדות הללו".

 

אטאס: "בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, כלכלה קיינסיאנית היתה הגישה השלטת באוניברסיטאות וגם במדיניות. אבל היא נקלעה למשבר בתחילת שנות השבעים, שקיבל ביטוי גם בחילופי שלטון בעולם המערבי וגם בשינוי הפרדיגמה הדומיננטית באוניברסיטאות. היום יכול להיות שהמטוטלת חוזרת לאחור בעקבות המשבר האחרון".

 

הכלכלה הקיינסיאנית תחזור?

דה־שליט: "כשקוראים עיתונות כלכלית רואים דברים שלא אמרו בעבר".

 

אטאס: "גם כשמקשיבים לנתניהו, פתאום שומעים דברים שהוא לא אמר בקדנציה הקודמת. אני שומע שמדברים אחרת מאיך שדיברו לפני המשבר. כבר לא שומעים את הדברים שנאמרו בביטחון, כמעט שחצני, שלפיהם כוחות השוק מרפאים הכל ולא צריך התערבות".

 

שר אוצר פילוסוף הוא טוב יותר?

אטאס: "אם הוא טוב, זה לא בזכות ההשכלה הפילוסופית שלו".

 

"מה שדני מנסה להגיד", מפרשן דה־שליט, "זה שגם אם אתה בוגר התוכנית הזאת, יש עוד דברים שיכולים לעשות אותך שר אוצר טוב יותר".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות