• תפריט
  • דואר אדום
בארץ

יום לימודים ארוך: החוק עבר ב־97, היישום נדחה ל־2015

ועדת החינוך של הכנסת הצביעה אתמול בעד דחיית היישום המלא של חוק יום חינוך ארוך ל־2015. הסיבה: עלות של 1.1 מיליארד שקל בשנה. 13 שנים לאחר שהחוק אושר בכנסת הוא יושם ב־106 יישובים בלבד

תומר אביטל 11:5014.12.10

ועדת החינוך של הכנסת דחתה אתמול (ב') בפעם החמישית את המשך היישום של חוק "יום חינוך ארוך". שני חברי ועדה התנגדו לסעיף בחוק ההסדרים הדוחה את יישום החוק (הח"כים רונית תירוש ומוחמד ברכה), אך שישה חברים הצביעו בעד אישור הסעיף (נסים זאב, אלכס מילר, זבולון אורלב, זאב אלקין, מנחם אליעזר מוזס ומשה מטלון). משמעות ההחלטה היא כי החוק ייושם במלואו רק בשנת 2015. הסיבה לדחייה היא עלות יישום החוק במלואו, המוערכת בכ־1.1 מיליארד שקל בשנה.

חוק יום חינוך ארוך נחקק ב־1997, כדי "להרחיב ולהעמיק את הידע ולתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל". בחוק צוין כי הוא "יוחל בהדרגה החל בשנת הלימודים תשנ"ח ביישובים, בשכונות, במוסדות חינוך או בשכבות גיל שיקבע שר החינוך באמצעות צווים, תוך מתן עדיפות לאלה אשר זקוקים לסיוע נוסף בחינוך, ובלבד שיושלם עד לשנת הלימודים תשס"א". החוק מתייחס לילדים מגיל 5, כשהם עוד בגן, ועד בני 18 המסיימים את לימודי התיכון.

 

בחוק נקבע כי במוסדות החינוך שבהם מונהג יום חינוך ארוך שבוע הלימודים לא יהיה קצר מ־41 שעות לימוד. מספר התלמידים הנהנים בפועל מיום חינוך ארוך מתקרב ל־241 אלף מתוך כ־1.5 מיליון תלמידים בישראל. החוק פועל ב־106 יישובים שבהם 1,871 גני ילדים ובתי ספר יסודיים.

 

 

"אי אפשר להאריך את יום הלימודים מבלי לתת תנאים נאותים למורים", אמר בדיון אתמול נציג הסתדרות המורים שלמה ישי, שנתן כדוגמה את הערים לוד ורמלה. "התלמידים יישבו באותן כיתות צפופות עד 16:00 במקום עד 13:00", אמר ישי, "ואפילו נייר שכפול נוסף לא סופק, כך שלמורים לא היה עם מה לעבוד". בעיה נוספת מתעוררת כאשר מורים שמלמדים ביישובים שצורפו ליום הלימודים הארוך ומסיימים לעבוד ב־16:00, הם גם הורים לילדים שמסיימים ללמוד ב־13:00.

 

סמנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן הודיעה כי המשרד תומך בדחיית יישום החוק, משום ש"היריעה התקציבית קצרה וסדרי העדיפויות מרובים". נציגי הקואליציה בוועדה מתחו ביקורת על המהלך, אך הצביעו בעדו בגלל המשמעת הקואליציונית.

 

יו"ר ועדת החינוך ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) אמר: "במשך 12 השנים האחרונות צורפו רק 106 יישובים, כאשר משנת 2004 ועד היום נוספו רק שישה יישובים. אני מבקש ממשרד האוצר וממשרד החינוך לתת תקווה ולהוסיף בשנים הבאות יישובים נוספים לתחולת החוק, בהתאם לנוסחה מסוימת. המסר הזה של דחייה בלתי פוסקת של החוק אינו בריא".

 

ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) ציין כי אף שהחוק חשוב, "לא הייתי עושה מהפכות בגין אי־השלמת החלתו בזמן שנקבע. ההידברות עם האוצר מוכיחה את עצמה הפעם, ומשרד החינוך מקבל תקציבים סבירים יחסית".

 

ח"כ רונית תירוש (קדימה) אמרה: "הדחייה הזאת מבזה את הכנסת, ולכן אני מציעה לבטל היום את החוק". על נציגי ש"ס בוועדה אמרה: "הם מעוניינים לשמור על הערך המוסף של תנועתם, ולהמשיך להיות היחידים שמספקים יום חינוך ארוך לבוחריהם".

 

ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) אמר: "אני מבקש להוסיף לשמו של החוק את השם 'סדרת דרמה בהמשכים'".

2תגובות
בטל שלח
  • אין טעם לכך כבר עכשיו ישנם תלמידים שבאים עם מערכת מפוצצת שכוללת 46 שעות, עם או בלי החוק הזה משרד החינוך כבר גרם לחוק לפעול.
    אני רק לא מבין מה הטעם לגרום לתלמידים לשקוע תחת עוד לחץ ועוד שעות כשכבר יש להם 15 בגרויות לעשות במהלך כל תקופת התיכון, מי שתמיד נפגעים הם התלמידים.
    גרים, (21.02.13)
  • נגד יום לימודים ארוך לילדים קשה מאוד ללמוד ברצף עד השעה 16:00, וברור שאין סיכוי שימצא הכסף לתת תנאים נאותים לשהות ארוכה למורים ולתלמידים.
    הפתרון הנוכחי לפיו ברוב בתי הספר יש צהרוניות הוא ספיק טוב, ומקסימום אפשר להרחיב את העזרה לחלשים כדי לממן את הצהרוניות.
    תומר, (14.12.10)