בלעדי ל"כלכליסט": הבנקים רוצים להשקיע במתכות, בנק ישראל מסרב

בנק ישראל עומד באיסורו על הבנקים להשקיע במתכות יקרות כחלק מתיקי הנוסטרו - כך עולה מטיוטת חוזר ששלח בשבוע שעבר סגן המפקח על הבנקים אור סופר לידי מנכ"לי הבנקים, והגיעה לידי "כלכליסט".

המתכות היקרות המוכרות ביותר הן זהב וכסף, ומתכות יקרות נוספות הן מקבוצת הפלטינה. אף שאפשר לרכוש את המתכות באופן ישיר, רוב המשקיעים קונים תעודות סל (ETF) המדמות את ביצועי המתכות. השקעה במתכות יקרות נחשבת להשקעה ספקולטיבית, ומחיריהן נסחרים בתנודתיות גבוה.

באחרונה פנו כמה בנקים לבנק ישראל וביקשו לבחון שוב את עמדתו בנושא הפעילות המותרת להם במתכות יקרות. ואולם, בנק ישראל מבהיר בטיוטת החוזר כי "לא חל כל שינוי בעמדות הפיקוח, וכדי להבטיח יישום אחיד במערכת הבנקאית ראינו לנכון לרענן את עמדתנו ולהבהירה". בבנק סירבו להסביר מדוע נשמר איסור ההשקעה במתכות או מה מקורו.

לפי בנק ישראל, פעילות במתכות יקרות נחשבת במהותה כפעילות בסחורות, למעט השקעה בזהב המיועד לצרכים מוניטריים (נזילות), המותרת לפי חוק הבנקאות. הבנקים אינם רשאים הבנקים אינם רשאים לרכוש או למכור מתכות יקרות ישירות או להשקיע במכשירים פיננסיים נגזרים שנכס הבסיס שלהם הוא המתכת.

עם זאת, הותר לבנקים לפעול במתכות יקרות עבור לקוחותיהם כשהם עושים זאת כתיווך שאינו חושפת אותם לשינויים במחיר המתכת. בנוסף, על התחשבנות הבנק עם צדדי העסקה להיות כספית בלבד, כך שלמעשה אינו מחזיק בשום שלב במתכת.

בנקים המבצעים פעילויות תיווך אלה נדרשים להגדיר נהלים המסדירים את הפעילות, כולל הגדרת הלקוחות שיוכלו לבצע אותה, המכשירים שבהם אפשר לפעול וכן קביעת מגבלות על היקפיה.