$
בארץ

"בהחלט מתעורר חשש מהומוגניות של דעות"

פרופ' עומר מואב מצא את עצמו לאחרונה מזדהה עם חלק מהטיעונים שמעלים ארגוני ימין כנגד האקדמיה בישראל, בנוגע למספר הגבוה של מרצים מהשמאל הקיצוני בחוגים מסוימים

הדס שפר 06:5513.09.10

אף שפרופ' עומר מואב מגדיר את עצמו כמי שמשתייך לצד השמאלי של המפה הפוליטית, אפשר לומר שהוא מצא את עצמו לאחרונה מזדהה דווקא עם חלק מהטיעונים שמעלים ארגוני ימין כמו עמותת "אם תרצו". לפני כחודש איימה העמותה להבריח תורמים מאוניברסיטת בן־גוריון בעקבות מה שהם מכנים "דיקטטורה

אקדמית", שבמסגרתה יש רוב כמעט מוחלט למרצים מן השמאל הקיצוני, להגדרתם, במחלקה לפוליטיקה וממשל.

 

"עולה טענה שבמדעי החברה יש בעיה שאנשים מקודמים על ידי האג'נדה הפוליטית שלהם וחוסמים קידום על אותה אג'נדה", הוא אומר, "האם הטענה הזו מופרכת? אני לא יודע. אני מניח שבמידה כזו או אחרת כולנו חברים של כולם. האם בוועדות שדנות בקידומים אין שיקולי חברות? ודאי שיש", אומר מואב.

 

אתה מכיר מקרים כאלה באופן אישי?

"יש מסמך של האוניברסיטה העברית שלפיו מינויים עשויים להיות מושפעים משיקולי חברות. לא אני אומר את זה אלא האוניברסיטה העברית. חברות לא מושפעת מעמדות פוליטיות? בוודאי שכן. אני לא יכול להצביע על מקרה ספציפי, אבל בהחלט מתעורר חשש מהומוגניות של דעות. זה לא שהאינטליגנציה שמורה לשמאלנים, כי בתחומי מחקר אחרים זה לא קיים באותה מידה. בתחומים החלשים יותר של חברה ורוח זה קיים. מדעי החברה בישראל מדורגים מאוד נמוך בהשוואה בינלאומית. בשונה מתחומים אחרים יש שם נטייה לשמאל חברתי כלכלי ופוליטי. ההתקוממות נגד הצגת הנתונים הללו בשם החופש האקדמי הראתה עד כמה אנשים היו במגננה על האינטרס. מה הקשר בין זה לבין חופש אקדמי? אם אני מתריע ואומר שיש הומוגניות של המחשבה, זה נגד החופש האקדמי? בדיוק להפך".

 

לדעתו, "אם תרצו" פספסו את הנקודה המרכזית והיא הרמה הירודה של הסגל. "הבעיה היא שאם יסתכלו על המחלקה הזו בבן־גוריון ויבדקו אותה יגלו שרמת המחקר שם מאוד נמוכה כי הם עוסקים בהבעת דעה במקום במחקר, או שהמחקר הוא הבעת הדעה. והם עושים זאת כי הם נהנים מכספי ציבור".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x