ה-OECD: ההשקעה בחינוך בישראל דלה, נסיגה באקדמיה
נתוני ארגון המדינות המפותחות אינם מותירים מקום לספק: החינוך בישראל בבעיה קשה. ההשקעה לתלמיד עלתה בעשור רק ב-8%, לעומת ממוצע של 42% במערב. פחות צעירים פונים לאקדמיה, בניגוד למגמה במערב
15:47
07.09.10
מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל בנסיגה: דו"ח ארגון המדינות המפותחות (OECD) מצייר תמונה עגומה של מערכת החינוך בישראל ביחס למדינות המערב. מהדו"ח שמתייחס לשנים 2007-8 עולה כי ההשקעה הממוצעת לכל תלמיד בישראל עלתה ב-8% בלבד בין השנים 1995 ל-2007, בעוד שממוצע העלייה ביתר מדינות ה-OECD עומד על 42%. ישראל בולטת לחיוב בשיעור מסיימי כיתה י"ב: עשרה אחוזים יותר מהממוצע ביתר המדינות הנבדקות.
על פי הדו"ח, 44 אחוזים מקרב בני 25-64 הם בעלי השכלה גבוהה. בכך מדורגת ישראל בצמרת מדינות ה- OECD (יחד עם רוסיה, ארה"ב, קנדה ויפן). רוב האקדמאים מתרכזים בשכבת הגיל 34-64, ואילו בקרב האקדמאים הצעירים (25-34) חלה ירידה בהרשמה ללימודים להשכלה גבוהה. זו מגמה הפוכה למדינות העולם הנכללות בדו"ח, למעט גרמניה. המשמעות היא שישראל במגמת נסיגה בכל הנוגע להשכלה גבוהה.
הנתונים בדו"ח משקפים את העובדה שישראל קלטה בעבר עלייה עתירת השכלה, שנרכשה עוד קודם לכן בארצות המוצא, ושתרומתו של מרכיב זה פוחתת על פני הזמן. "מהנתונים עולה כי ישראל היא עתירת השכלה גבוהה, אולם יתרונה זה הולך ומצטמצם, מאחר שהוא נבנה במידה רבה על הרכב העלייה ועל שיעורה הגבוה בקרב האוכלוסייה המקומית".
פחות הוצאה לתלמיד, פחות שעות הוראה
כמו כן, על-פי הנתונים ישראל בולטת לחיוב בשיעור מסיימי כיתה י"ב (90% לעומת 80% בממוצע במדינות ה-OECD), אך במקביל ההוצאה לתלמיד בישראל בדולרים נמוכה מההוצאה לתלמיד כמעט בכל המדינות האחרות בכל שלב חינוך, לרבות מדינות בעלות תמ"ג לנפש דומה לשלה.
כמו כן קיים פער ביחס בין סך ההוצאה לחינוך לבין התמ"ג בישראל לעומת יתר מדינות ה- OECD. ב-2007 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך 4.1% מסך התוצר, שיעור העולה ב-3.6% על השיעור המקביל ב- OECD.
באשר למספר שעות ההוראה הפרונטאליות השנתי למורה עולה כי ישראל נופלת מרוב המדינות. כך בחינוך היסודי בישראל מספר שעות ההוראה בשנה הוא 755 לעומת 786 במדינות ה-OECD. בחטיבת הביניים - 598 לעומת 703, ובחטיבה העליונה הפער הכי גדול - 541 לעומת 661.
גודל כיתה ביסודי הוא 27.6 תלמידים, לעומת 21.6 ב-OECD, בחטיבות הביניים - 32.5 לעומת 23.9. בדו"ח אין מידע על גודל הכיתות בחטיבה העליונה. בנוסף, שכר המורים בישראל על-פי הדו"ח הוא מהנמוכים בעולם, הן במונחים מוחלטים, הן יחסית לתמ"ג לנפש. נתונים אלה מתייחסים לימי טרום רפורמת "אופק חדש" שכוללת גידול בשכר המורים. על פי הדו"ח, שכר מורה מתחיל לשנה בחטיבה העליונה בישראל הוא 18,199 (דולר), כמחצית לעומת 36,398 בארה"ב, כאשר הממוצע הוא 32,563 דולר במדינות ה-OECD.
עוד עולה מהדו"ח כי שכר המורים נמוך מאוד לא רק בהשוואה לעמיתיהם במדינות אחרות אלא גם ביחס לשכירים אחרים במשק. "הם משתכרים פחות משיכלו להשתכר אילו היו פונים לתעסוקה שאינה הוראה", נכתב בדו"ח, דבר שעשוי להסבי את הקושי בגיוס מורים איכותיים. כמו כן, עקב ריבוי מורים במשרה חלקית, השכר בפועל להיות עשוי להיות נמוך יותר מהשכר החוזי, המניח משרה מלאה.
