סטנלי פישר מציג: רגרסיה בשקיפות

"יקר הוא אפלטון, אך האמת יקרה ממנו", אמר אריסטו על מורהו לפני יותר מאלפיים שנה. בדילוג מהיר לישראל של ימינו האמירה שומרת על הרלבנטיות שלה, לפחות בכל הקשור לפועלו של נגיד בנק ישראל, היקר, סטנלי פישר. מצד אחד, מדובר בכישרון פיננסי שזוכה לשבחים מקיר לקיר, במיוחד על רקע צליחת המשבר הכלכלי ומינויו לכהונה שנייה בתפקיד. מצד שני, מעמד רם זה מאפשר לפישר לבצע מהלכים ש"האמת" רחוקה מהם. שקיפות, כפי שנראה מהמהלך האחרון של הנגיד, שנחשף כאן לראשונה, איננה מנת חלקו של הנגיד. רק חבל שאין בממשלה או בכנסת מי שיקום ויכריז כי "יקר הוא פישר, אך האמת יקרה ממנו".

קודם כל הקדמה

בדיבורים, פישר הוא אלוף השקיפות

פישר. מעמדו מאפשר לו לבצע מהלכים ש"האמת" רחוקה מהםצילום: אוראל כהן

ביום ראשון, 2 במאי, נערך במשכן הנשיא בירושלים טקס חגיגי במיוחד. כל ראשי המשק, לצד מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת, הצטופפו באוהל קבלת הפנים כדי לחלוק כבוד לנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שמונה באותו יום לתקופת כהונה שנייה. אחרי נאומי הנשיא, ראש הממשלה ושר האוצר, נשא גם חתן השמחה נאום חגיגי, שבו התייחס לשורה ארוכה של נושאים - מהצורך לשוב ולבחון את מערך הפיקוח על המגזר הפיננסי, ועד לדאגה מהתרחבות הפערים החברתיים. ואז הוא הגיע אל נושא חוק בנק ישראל החדש - התשתית החוקית העדכנית לעבודת הבנק - שאושר בכנסת חודש וחצי קודם לכן. פישר הסביר כי החוק החדש "נועד להגן על עצמאותו של הבנק, כחלק ממסגרת עבודה שתעשה מהפכה בהליכי קבלת ההחלטות, ותגביר את שקיפות הדיווחים לכנסת, לממשלה ולציבור.

"בחמש השנים האחרונות עברנו דרך ארוכה בהגברת השקיפות", אמר פישר באותו נאום, "בין היתר באמצעות פרסום הפרוטוקולים של דיוני הריבית". על הדרך שבה מציג בנק ישראל את מהלך דיוני הריבית ועל המרחק הרב בינה לבין מה שמתרחש במציאות, נכתב ב"כלכליסט" כבר בעבר. כדי לא לחזור על הדברים, אפשר רק לציין שהמסמך הלקוני שמפרסם הבנק המרכזי מדי חודש בוודאי אינו פרוטוקול. וגם המילה "שקיפות", אם היתה יכולה, הייתה מתנגדת לאזכור שמה בהקשר זה.

הנאום במשכן הנשיא לא היה הפעם הראשונה שבה התייחס פישר אל בשורת השקיפות שנושא איתו חוק בנק ישראל החדש. בתחילת הקיץ הקודם, כאשר הדיונים בין האוצר לבין בנק ישראל על גיבוש טיוטת החוק הגיעו אל הישורת האחרונה, קיים פישר מסיבת עיתונאים, שמה שזכור ממנה הוא בעיקר קריאת הקרב שהשמיע כלפי משרד האוצר, "מה שקורה עכשיו אינו מקובל; במקום שיתוף פעולה - יש מלחמה". גם באותה מסיבת עיתונאים התייחס פישר לנושא השקיפות, ואפילו בכתב. במצגת שחולקה אז לעיתונאים נכתב כי "המועצה המינהלית (גוף חדש שאמור לקום בעקבות החוק החדש ולתפקד כמועצת המנהלים של הבנק - א"א) תדווח באופן שוטף לציבור, לממשלה ולכנסת על הדו"חות הכספיים של בנק ישראל".

אז מה נשתנה?

אחת לשנה מספיקה לפישר

עכשיו, שנה לאחר אותה הבטחה מפורשת של בנק ישראל, ושלושה חודשים וחצי לאחר הנאום במשכן הנשיא, מתברר כי לא רק שהחוק החדש אינו נושא איתו שקיפות יתר, הוא למעשה מצמצם אותה ומאפשר לאנשיו של פישר לפעול במחשכים במשך תקופה הרבה יותר ארוכה. על מה המהומה? במשך שנים נהג בנק ישראל לפרסם מדי חודש את המאזן שלו, המפרט את היקף חובותיו ואת היקף הנכסים הפיננסיים שהוא מנהל. עם כניסת החוק החדש לתוקף, ב־1 ביוני, הפסיק לפתע בנק ישראל את פרסום המאזן החודשי.

בתשובה לשאלת "כלכליסט", הסבירו בבנק ישראל כי מעתה הם יסתפקו רק בפרסום מאזן שנתי, משום ש"חוק בנק ישראל החדש לא מחייב אותנו לפרסם מאזן בכל חודש, אלא רק פעם בשנה". בדיקה קצרה העלתה שהם צודקים. מתברר שלמרות ההבטחות החגיגיות, בכתב ובעל פה, של הנגיד פישר ושל אנשיו, על הגברת השקיפות עם אישור החוק החדש, קיבלנו בפועל תוצאה הפוכה. בחוק הקודם משנת 1954 נקבע כי "הבנק יערוך ויפרסם ברשומות לפחות אחת לחודש דין וחשבון המשקף את הרכבם ושוויים של נכסי הבנק ואת התחייבויותיו". בחוק החדש ניכרת רגרסיה במידת השקיפות שלה מחויב הבנק המרכזי, הסעיף המקביל קובע כי "הבנק יערוך בתוך שלושה חודשים לאחר תום כל שנה דו"ח כספי שנתי, המשקף את הרכבם ואת שוויים של נכסי הבנק ושל התחייבויותיו ליום העסקים האחרון של השנה".

הסתתרות בנק ישראל מאחורי הסעיף בחוק, המאפשר לו גם לדבר על יתר שקיפות וגם לפעול בדיוק בכיוון ההפוך, יותר מתמוהה, שלא לומר מקוממת. כל החברות הציבוריות במשק, ובהן כל הבנקים המסחריים שעליהם מפקח הבנק המרכזי, מפרסמות על פי חוק דו"חות כספיים מדי שלושה חודשים. החשב הכללי במשרד האוצר, המנהל את החוב הממשלתי, מפרסם אף הוא מדי רבעון דו"ח מפורט על הרכב החוב, הכולל את היקף גיוסי ההון והפדיונות ואת התפלגות החוב הסחיר והלא סחיר, בארץ ובחו"ל. רק בנק ישראל הצליח איכשהו להשתחל אל מחוץ לחובת הדיווח, ומי שרוצה לדעת מה בדיוק עושים אנשיו עם הכספים הרבים שעליהם הם מופקדים - ייאלץ לחכות לחודש מרץ בשנה הבאה.

השריד האחרון: מה למדנו ומה מעתה לא נדע מהדו"חות החודשיים של בנק ישראל

למה זה צריך להדאיג?

הימורי עתק על כסף ציבורי

לא סתם הפסיק בנק ישראל לפרסם את מאזנו החודשי. בסך הכל מדובר בעמוד אחד, עם לא יותר מדי מספרים. אבל בתחתית אותו עמוד מסתתר מדי חודש אחד הסודות שהבנק לא ממש רוצה שנדע. ואם כבר אין ברירה, לפחות שנדע אותו רק פעם בשנה. ואותו סוד הוא כמה עולה לנו הרפתקת הדולרים שאליה גרר אותנו לפני שנתיים וחצי הנגיד פישר.

מהנתונים שפורסמו לפני כניסת החוק החדש לתוקף מתברר כי מתחילת השנה משלם בנק ישראל מחיר כלכלי כבד על ההיקף העצום של יתרות מטבע החוץ שהוא מנהל. בחמשת החודשים הראשונים של השנה צבר הבנק הפסד "על הנייר" של כמעט 9 מיליארד שקל. זאת לעומת הפסד צנוע הרבה יותר, של כ־900 מיליון שקל, בכל השנה שעברה. בדו"חות הכספיים לשנת 2009 ציין בנק ישראל בהקשר זה כי "מדיניות ההשקעה של יתרות המט"ח והרכב היתרות נקבעים בהתאם לתועלת שיכולה לנבוע מהן ומהשימושים האפשריים של בנק ישראל ושל הממשלה ביתרות".

שתי הסיבות העיקריות להפסדים גדולים אלה הן ההיקף העצום של יתרות המט"ח, המסתכמות כיום בכ־64 מיליארד דולר, והתחזקות השקל בתקופה זו ביחס ליורו. בנק ישראל, החשוף עקב כך לסיכוני שער חליפין גדולים במיוחד, אינו מבצע הגנות על אחזקות המט"ח שלו, כי לדברי בכירים בבנק, "הגנות הן עסק למגזר העסקי".

חלק קטן מיתרות המט"ח מגיע מהפקדות של הממשלה ומהעברות של המגזר העסקי. אולם מרבית היתרות הן תוצאה של רכישות גדולות של מטבע חוץ שביצע ומבצע בנק ישראל - תחילה באמצע שנות התשעים, ובמיוחד בשנתיים וחצי האחרונות. מתחילת ההתערבות המחודשת שלו במסחר במטבע חוץ, בחודש מרץ 2008, רכש פישר כמות מצטברת של יותר מ־33 מיליארד דולר (יותר מ־120 מיליארד שקל, בערך פי אחד וחצי מהתקציב השנתי של משרדי הביטחון והחינוך ביחד).

יתרות המט"ח מוצגות אמנם בדו"חות הבנק בדולרים, אולם בפועל מחזיק אותן בנק ישראל גם בדולרים וגם ביורו (לצד כמות קטנה הרבה יותר המוחזקת גם בכמה מטבעות זרים נוספים). הרכב היתרות נחשב סודי והבנק לא פרסם אותו מעולם. סביר מאוד להניח שהניסוח המעורפל של הסעיף הדן בנושא זה בחוק החדש יאפשר לבנק להמשיך במדיניותו העמומה גם בעתיד. יחד עם זאת, ההערכה היא שיתרות מטבע החוץ של ישראל מורכבות בדומה להרכב "שער החליפין האפקטיבי" של השקל. מדובר בסל מטבעות המבטא את שער החליפין של המטבע המקומי מול 38 המדינות העיקריות שאיתן סוחרת ישראל. בפועל, שני המטבעות הדומיננטיים בסל, הם הדולר והיורו.

ציון 'לא משהו' לסיום

תעודת סמסטר א' של פישר

האמת היא שסירובו של בנק ישראל לפרסם את מאזנו לחודש יוני אינו משנה הרבה את הנתונים שכבר ידועים, שכן בחודש יוני נחלש השקל ביחס לשער החליפין האפקטיבי בכ־1% בלבד. בכל ששת החודשים הראשונים של השנה, לעומת זאת, התחזק השקל ביחס ליורו ב־12.6%. ביחס לשער החליפין האפקטיבי התחזק השקל בתקופה זו ב־3.7%. תעודת סמסטר א' שלוקח איתו סטנלי פישר הביתה, אם כן, אינה שונה בהרבה מהביצועים המאוד לא מחמיאים שרשם בנק ישראל בחמשת החודשים הראשונים של 2010.

ההפסדים הגדולים שבהם מדובר נובעים מהשינויים בשערי החליפין בלבד. לכך יש להוסיף גם את ההפסדים שככל הנראה ירשום השנה הבנק גם כתוצאה מהפער בין ריבית הזכות שהוא מקבל על השקעת כספי יתרות המט"ח לבין ריבית החובה שהוא משלם על השקלים שהוא סופג בחזרה באמצעות אגרות המק"מ. בשל הריביות הנמוכות במיוחד ששררו בארץ בשנה שעברה, נהנה בנק ישראל בשנת 2009 מפער חיובי בין הריבית שהוא קיבל על היתרות לבין הריבית שהיה עליו לשלם על המק"מ. אולם לאחר חמש העלאות הריבית שביצע בנק ישראל מאז חודש ספטמבר האחרון, בשיעור מצטבר של 1.25%, יחד עם השארת הריבית על הדולר בחו"ל ללא שינוי, השתנה המצב וכעת משלם בנק ישראל ריבית גבוהה יותר מזו שהוא מקבל.

בבנק ישראל יש אמנם כאלה הסבורים באמת ובתמים שאת מיליארדי הדולרים שנאגרים בחשבון הבנק הם מייצרים יש מאין. אבל לרוע המזל, האמת היא שונה לחלוטין. להפסדי בנק ישראל, הנגרמים כתוצאה מניהול יתרות המט"ח, יש משמעות מעשית רבה. על פי החוק, חייב בנק ישראל להעביר את רווחיו לממשלה, והם משמשים למימון הגירעון בתקציב. אולם את רווחיו השנתיים מעביר הבנק לממשלה רק כאשר יש לו רווח מצטבר. אם בסוף השנה חשבונות

השערוך של יתרות המט"ח, כתוצאה משינויים בשערי החליפין, הם ביתרת חובה, מועבר סכום זה לחשבון הרווח וההפסד של הבנק.

מאז הרפתקת הדולרים הקודמת שלו בשנים 1996 ו־1997 יש לבנק ישראל הפסד מצטבר עצום, שהסתכם בסוף 2009 בכ־20.1 מיליארד שקל. ההפסדים שנגרמו לבנק במחצית הראשונה של השנה הנוכחית מרחיקים לכן את המועד שבו יוכל הבנק המרכזי לתרום את חלקו במימון הגירעון הממשלתי.

מבנק ישראל נמסר כי "נושא פרסום המאזן נמצא בבדיקה. לכשתסתיים הבדיקה נעדכן בדבר תוצאותיה".