$
בארץ

מנכ"ל מכבי שירותי בריאות: "אנחנו נשחקים, כמו סוס שנגמר לו הקש"

פרופ' אהוד קוקיה לא ממהר למחוא כפיים למשרד שאחראי עליו לאור התוספת התקציבית לקופות החולים. "משרד הבריאות כל הזמן מדבר על מספר מיטות, אבל לא תוקף את הבעיה בשורש שלה". הפתרון העתידי, לדעתו, שייך דווקא לרפואה מרחוק

מיקי פלד 07:0727.07.10

שבוע לאחר אישור התוספות התקציביות למערכת הבריאות בשנתיים הקרובות, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות פרופ' אהוד קוקיה אינו ממהר לשמוח. "לא ברור לי כמה זמן נוכל להמשיך בצעדי ההתייעלות במערכת הבריאות. יש גבול עד כמה אפשר לצפות מהסוס להמשיך ולשעוט בדרך, כשכמות הקש הולכת ואוזלת", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט".

 

ב־1998, כאשר נראה שקופות החולים עומדות לפני קריסה כלכלית, עלו ראשיהן לירושלים וביקשו סיוע כלכלי דחוף. הסיוע התקבל אז, אולם היום קוקיה אינו רגוע. "לצערי, להרבה אנשים - כולל אלו שיושבים בכנסת - קשה לבין כמה מסובכת כלכלת מערכת הבריאות. כמו שזה נראה, קופות החולים הולכות בשנים הקרובות בחזרה לבור שנפער אז, עם גירעונות של מאות מיליוני שקלים. התקציב של מכבי מאוזן כבר כמה שנים, אז אני מרגיש שיש לי הזכות להתריע".

 

פרופ' אהוד קוקיה פרופ' אהוד קוקיה צילום: סיון שחור

בתקציב האחרון נוספו לקופות מאות מיליוני שקלים. זה לא מרגיע אותך?

"צריך לזכור שעדיין חסרים למערכת סכומים בסדר גודל של כמיליארד שקל לפחות מדי שנה, דבר המחייב המשך התייעלות קיצונית. השאלה הנשאלת היא עד כמה אפשר להמשיך בצעדים אלה. יש כאן פרדוקס: לכאורה, מערכת הבריאות היא מצוינת, בטח בהשוואה לחו"ל, ולכן כל הזמן אומרים באוצר שהמערכת בסדר - הבעיה התקציבית היא בביטחון, בחינוך וכדומה. אני אומר שאם נמשיך בתפיסה הזו, בעוד שנתיים־שלוש נהיה כמו מערכת החינוך. לצערי, האוצר עובד הרבה פעמים בתחזוקת משברים - מחכה להגיע למשבר ואז נכנס לפעולה".

 

איפה הבעיה?

"אנחנו כמו הסוס, נגמר לנו הקש. יש דברים פנימיים בתוך מערכת הבריאות שגורמים לך לשחיקה מתמדת. יש כאן שני דברים קריטיים - השחיקה בפיצוי הכספי על הגידול הדמוגרפי והפער הגדל והולך בין הפיצוי על התייקרות יום האשפוז לבין מדד יוקר הבריאות, שלפיו מתעדכנים כספי התקציבים שאנחנו מקבלים".

 

"תוספת של 300 מיליון שקל אינה מספיקה"

 

בשני נושאים אלו מתמקד הוויכוח הכספי בין קופות החולים, משרד הבריאות ומשרד האוצר. השנה הגיעו הצדדים לסיכום, אך הוא זמני בלבד, עד התקציב הבא. כמו פעמים רבות בנוגע לתקציב המדינה, הכסף הגדול נמצא בפרטים הקטנים. בניגוד לסל התרופות, שמקבל את עיקר החשיפה בתקשורת, הפרטים הקטנים הם שקובעים את התמריצים של קופות החולים להשקיע בפיתוח תשתיות, בניסיונות למנוע אשפוזים יקרים ומיותרים, ולמעשה כמעט בכל פן של צרכנות הבריאות.

 

לשם המחשה, סל התרופות כולו יעמוד על כ־500 מיליון שקל, בעוד התקציב המגיע אל קופות החולים יעמוד על כ־27 מיליארד שקל, מתוכם 12 מיליארד שקל מקורם בתקציב המדינה, והשאר באים מדמי מס הבריאות. בגלל גודלו של הסכום, כאשר הקופות דורשות פיצוי על שחיקה דמוגרפית או עלות של יום אשפוז הן אולי מדברות בשברירי אחוזים לשנה, אך באוצר שומעים סכומים של מיליארדי שקלים. לטענת קוקיה, שאליה מצטרפים גם ראשי הקופות האחרים, "האוכלוסייה בישראל גדלה בכל שנה בכ־2.2%, אבל באוצר אומרים שלא צריך לתת לקופות את הגידול המלא כדי שהן התייעלו, וכל שנה הורידו את האחוז. בשנים האחרונות אנחנו מקבלים 0.9% בלבד, וזה יצר פער של 4.5 מיליארד שקל. זה בור". הגדלת המקדם הדמוגרפי ל־1.2% ב־2011, כלומר תוספת שנתית של כ־300 מיליון שקל, אינה מספקת את קוקיה.

 

 

מנגד, באוצר אומרים כי קוקיה, כמו שאר ראשי המערכת, הם לא פחות מדמגוגים, שהרי כאשר מתווספים לקופה עוד 100 איש באזור מסוים, היא לא מיד פותחת מרפאה חדשה, אלא אולי מגדילה את מספר תקני הרופאים. ולכן, שיעור הגידול באוכלוסייה לא צריך להיות תואם לשיעור גידול המקדם הדמוגרפי.

 

"אני כעיקרון מסכים לטענה הזו. השאלה היא מה הרמה של השחיקה. אם הרמה נשמרת כל הזמן בגרף מקביל, אז התיאוריה הזו נכונה. יש התייעלות. אך מה שקורה כאן הוא שהפער נפתח. כלומר, מאז 1995 גדלנו ב־43% וקיבלנו רק 23% פיצוי".

 

"ההוצאה הגדולה ביותר היא על בתי החולים"

 

מה הבעיה עם תעריף יום האשפוז ומדד יוקר הבריאות?

"זו בעיה לא פחות קשה. ההוצאה הגדולה ביותר של הקופות היא על בתי החולים. כ־40% מהוצאות הקופות, כל הקופות, הם על תשלומים לבתי החולים, וזה לא נכנס למדד. המדינה, שמחזיקה ברוב בתי החולים, מעלה את מחירי יום האשפוז מעבר למדד יוקר הבריאות. מחיר יום אשפוז עלה מ־1996 ב־89% ומדד יוקר הבריאות עלה ב־66%. בפער הזה יש לכלל הקופות בור של 1.5 מיליארד שקל".

 

אבל מחיר יום אשפוז נקבע בהסכם ביניכם לבין בית החולים, לא על ידי המדינה.

"נכון. אנחנו מורידים את המספר הזה. עדיין, ההסכם של הקופות עם בתי החולים גבוה יותר ממדד יוקר הבריאות".

במאי האחרון נכנס לתפקידו מנכ"ל חדש למשרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, מי שהיה עד אז מנהל בית החולים ע"ש סוראסקי בתל אביב (איכילוב). בהתבטאות פומבית ראשונה, כשבוע לפני כניסתו למשרד, תקף גמזו את האוצר שמסרב להוסיף עוד תקני מיטות לבתי החולים הממשלתיים. באותה נשימה הוא הדגיש כי אף שהגיע מבית חולים, הוא רוצה לשתף פעולה עם כל המערכת, כולל קופות החולים. קוקיה לא מתרשם.

 

איפה משרד הבריאות בתמונה? הוא המשרד הממונה עליכם.

"בוא נאמר שיש דיסוננס בינינו לבין משרד הבריאות בשאלת סדר העדיפויות".

 

למה הכוונה?

"אחרי שהאוצר כבר הבין שצריכה להיות תוספת כסף למערכת, יש מחלוקת לאיפה הכסף ילך. על כל תוספת יש שלושה מתחרים - תוספת מיטות, סל הבריאות וקופות החולים. להשקפתי, משרד הבריאות מדבר כל הזמן על תוספת מיטות, זה הסלוגן שלו, אבל אני אומר שיש מיטות ויש מיטות. טיפול נמרץ, יולדות ופגים — אלו מיטות שאין להן תחליף בקהילה, אבל להוסיף מיטות במחלקות פנימיות כפי שרוצה משרד הבריאות זו טעות. בקהילה, באמצעות קופות החולים, ניתן ליצור אשפוז ביתי שיהיה טוב יותר מהאשפוז בבית החולים. במוקדים השונים של קופות החולים אפשר לתת טיפול מצוין, ואצלנו, לדוגמה, רק 6% מהחולים שמגיעים למוקדים מגיעים לבית החולים ומתאשפזים שם.

 

"התפיסה שצריך עכשיו 1,000 מיטות בגלל הזקנה במסדרון היא שגויה. בעוד שלוש שנים, גם אם יהיו 1,000 מיטות, יהיו זקנים במסדרון, כי לא תקפנו את שורש הבעיה, שהוא לא תוספת המיטות, אלא איך ליצור מערכת שתמנע מאנשים שלא מוכרחים להגיע לאשפוז מלכתחילה. להערכתי, התשובה היא הגדלת האשפוז בקהילה. בתקציב האחרון הוחלט על תוספת לסעיף זה, אבל לדעתי היה מקום לתקציב הרבה יותר נרחב. לכן, בחלוקה הפנימית בין מיטות וקופות הכסף צריך להגיע בעיקרו לקופות".

 

אז אתה אומר שקבלת ההחלטות במשרד הבריאות נשלטת על ידי בתי החולים?

"בוא נגיד שהעובדה שמנכ"ל משרד הבריאות, כמו רוב אלה שקדמו לו, מגיע מבית חולים ממשלתי, אף שבהצהרותיו הוא אומר שהוא מנכ"ל של כל המערכת, והעובדה שתפיסת עולמו עוצבה בבית החולים ולא בקהילה, מביאות אותו למסקנה שהקטסטרופה היא בבתי החולים.

 

"אני אומר שסדר העדיפות הנכון הוא לתת את המיטות הנחוצות, אך זה רק חלק קטן מהמיטות שהם דורשים. צריך לחשוב קודם כל מה נכון רפואית ואחר כך מה נכון מבחינת הכסף. ברוב המקרים הרפואה הנכונה היא גם הזולה יותר".

 

נקודה רגישה אצל קוקיה היא התפיסה של מכבי כקופה אליטיסטית. חלק מהנתונים גם מראים שאולי יש משהו בתפיסה זו, שכן מדובר בקופה שממוצע ההכנסה של חבריה גדול ביותר מ־20% מזה של המבוטחים בקופות החולים האחרות ונקודות החוזק שלה היא במרכז הארץ (כ־45% מתושבי תל אביב אך רק כ־11% מתושבי צפון הארץ). "יש מתאם בין רמת השכלה לרמת הכנסה ורמת בריאות, אבל המשמעות היא גם שהמבוטחים במרכז מנצלים יותר זכויות בביטוח המשלים שלהם. בתל אביב ובשרון אנחנו בגירעון, כי השימוש של המבוטחים בזכויות הביטוח המשלים גדול יותר מאשר של תושבי הנגב", אומר קוקיה.

 

לפני כשנה פרסם מבקר המדינה כי יש פערים גדולים בזמינות שירותי בריאות בין הפריפריה למרכז. המשמעות היא, לדוגמה, שחולה סוכרת במצפה רמון שצריך להיבדק על ידי רופא מומחה יחכה עד שאותו רופא יגיע מפעם לפעם מבאר שבע. הפתרון למצוקה הזו, אומר קוקיה, נמצאת בטכנולוגיה שנקראת "טל־רפואה".

 

"זה העתיד. לא צריך להגיע לרופא בשביל מרשם. אם יש לך שאלה לא צריך לקבוע תור, אפשר לעשות את זה בדואר אלקטרוני או בשיחת וידיאו. העולם נהיה יותר ויותר מתוחכם, וצריך לחשוב איך תיראה בעתיד התקשורת בין מטפל ומטופל. הטכנולוגיה תשנה את האופן שבו הקשר הזה יתקיים בעוד חמש שנים".

 

"הדברים לא מוכתבים מלמעלה, אלא מלמטה"

 

מי שצריך להוביל את המהלך מבחינה רגולטורית, אומר קוקיה, הוא משרד הבריאות, אך הוא לא עושה זאת. "במקום להתעסק בניהול השוטף, למה שמשרד הבריאות לא ייקח את זה על עצמו ואני בטוח שכל הקופות ישמחו להצטרף. לצערי, כמו פעמים רבות בישראל, הדברים לא מוכתבים מלמעלה אלא מלמטה. אם משרד הבריאות רוצה להוביל, הוא צריך לעשות את זה עם הטכנולוגיה. יש כאן דבר מרתק, אבל אם אף אחד לא ירים את הכפפה, אנחנו בקופות נרים אותה".

 

מה עם כסף?

"זה לא חוסך לי גרוש. מה שיכול לחסוך כסף זו רפואה מונעת. אם אני צריך להשקיע היום 20 מיליון שקל ברפואה מונעת, אני עושה את זה כי אני רוצה לחסוך כסף בטווח הארוך, אבל אני לא יודע איך אני גומר את השנה".

 

מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, מסר בתגובה כי "פרופ' קוקיה הוא מנכ"ל מצוין לקופה מצויינת. וכן, דרושות מיטות במערכת הבריאות וכן, גם במחלקות הפנימיות וכן, בעיקר בפריפריה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x