הרווח הנקי שגרפו החברות בוויסקונסין: 55 מיליון שקל
בעוד כחודש תחזור הכנסת מהפגרה, ואיתה יחזרו גם הלחצים לאישור הפריסה הארצית לתוכנית אורות לתעסוקה, אך הפעם הם צפויים להגיע מרה"מ בנימין נתניהו. המדינה השקיעה בתוכנית כ־500 מיליון שקל בארבע השנים האחרונות
מרוויחות ממובטלים: ארבע החברות המפעילות את תוכנית אורות לתעסוקה (או בשמה המוכר יותר: תוכנית ויסקונסין) רשמו יחד רווח נקי של 55 מיליון שקל בארבע שנות התוכנית - כ־11% מההכנסות שלהן, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". לשם השוואה, דנאל, אחת מחברות כוח האדם הגדולות במשק, רשמה ב־2008 שיעור רווח נקי של כ־2% מההכנסות. הרווח עמד על 2.11 מיליון שקל.
תוכנית אורות לתעסוקה נועדה להכשיר מקבלי הבטחת הכנסה לחזרה אל שוק העבודה. המדינה שכרה ארבע חברות פרטיות שמחליפות את שירות התעסוקה. המובטלים מתחייבים להגיע לתוכנית אישית בת כ־30 שעות בשבוע שבמהלכה הם אמורים לקבל כלים למציאת עבודה. החברות שמשתתפות בתוכנית הן אמין שפועלת בירושלים ונמצאת בבעלות A4E הבריטית ואמן (חברה בבעלות אמנת שבשליטת אברהם אסף, אילן שחם ושמואל בר־אור); חברת אג'נס ישראל הפועלת באזור חדרה־נתניה ונמצאת בבעלות תאגיד Agens Holding BV ההולנדי ו"יעוד משאבי אנוש בע"מ" הישראלית; חברת פתרונות תעסוקה ישראל שפועלת באזור אשקלון ונמצאת בבעלות מקסימוס (MAXIMUS) האמריקאית ו־ORS הישראלית (בשליטת דורון סבג) ואגם מהל"ב שפועלת באזור נצרת ונמצאת בבעלות חברת מרטנס-הופמן הישראלית ו־Tinguely ההולנדית.
התוכנית היתה אמורה להתרחב השנה לכל חלקי הארץ, אולם התנגדות ועדת העבודה בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד) דחתה את ביצוע הפריסה. בינתיים, כך על פי הערכות המתנגדים השונים, היחיד שיכול להניע בחזרה את תוכנית ההרחבה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה בין הדוחפים להחלתה בעת כהונתו כשר האוצר.
כיום לחברות יש רישיון לפעול עד סוף אפריל. התרחיש הסביר הוא שנתניהו, בשיתוף שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, יבקש בתחילת מושב הקיץ של הכנסת בסוף אפריל להאריך את הרישיון בכמה חודשים נוספים, כשבזמן הזה תדון שוב הוועדה בפריסה הארצית. במקביל, בתמ"ת מעוניינים לנצל את ההארכה הנוספת כדי לחזק את החברות הפעילות, באמצעות הרחבת הפריסה הגיאוגרפית שלהן. כך חברת פתרונות תעסוקה ישראל אמורה לקבל לידיה את קריית גת החל מ־1 במאי, חברת אג'נס ישראל תקבל את בנימינה ופורדיס וחברת אגם מהל"ב תקבל את משהד וכפר קנא. אמין לא תקבל יישובים נוספים.
הפגנה נגד תוכנית ויסקונסין צילום: אלכס קולומויסקי
בונוס על חיסכון בקצבאות
על פי משרד התמ"ת, השקעת המדינה מאז אוגוסט 2007 עמדה על 200 מיליון שקל, ובשנים 2005–2007 השקיעה המדינה כ־300 מיליון שקל. ההבדל הגדול בין התקופות הוא בשינוי המודל הכלכלי של החברות מתשלום על חיסכון בתשלום קצבאות מצד המדינה לרווחים שנובעים מבונוס על השמת עובדים. שליש מהתקציב, כלומר כ־166 מיליון שקל, הופנה להחזרי הוצאות לחברות המפעילות על "הסרת חסמים" - מימון מעונות לילדים, הסעות לעבודה, מענקי התמדה וכדומה. כ־57%, כלומר כ־285 מיליון שקל, הועברו לחברות בגין שכירת משרדים, מימון הכשרות ועוד. דו"ח מכון ברוקדייל, שנשכר על ידי המדינה ללוות את התוכנית, מגלה שעלות הטיפול הממוצעת במשתתף לאורך כל ארבע השנים עמדה על כ־13.5 אלף שקל, וכי עלות ההשמה הממוצעת עמדה על כ־28 אלף שקל.
מדיווחי החברות עולה כי במהלך שנות פעילות התוכנית כ־18 משתתפים מתוך 37 אלף הושמו בעבודה ששיפרה את מצבם הכלכלי, כלומר כ־48% מהם, אולם יש לציין כי על פי ניתוח של כמה ארגונים חברתיים, ובהם האגודה לזכויות האזרח, שיעור ההשמות עומד על כ־28%, ובחלק מהמקרים מדובר בעבודות זמניות בשכר נמוך.
חישוב על פי נתוני המינהלת מראה שרווחי החברות המפעילות עמד על כ־3,000 שקל לעובד שהושם בעבודה. על פי משרד התמ"ת, התוכנית הצליחה להקטין בארבע השנים האחרונות גמלאות של מקבלי הבטחת הכנסה בכ־500 מיליון שקל, כלומר נוצר איזון בין ההשקעה לחיסכון. מכון ברוקדייל קובע כי התוכנית שיפרה את ממוצע ההכנסה של משקי הבית המשתתפים בתוכנית בכ־1,000 שקל לחודש.
"התנהלות דורסנית"
המתנגדים לתוכנית טוענים שהפרטת שירותי התעסוקה אינה מצדיקה את התוצאה. "נתוני הרווחים של החברות הם רק חלק מהתמונה", נמסר מטעם עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח, וניצן תנעמי מ"שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם". "עלות השמת דורש עבודה במסגרת תוכנית ויסקונסין היא פי 14 בממוצע בהשוואה לעלות ההשמה דרך שירות התעסוקה. פרט לכך, במכון ברוקדייל מצאו כי התנאים הדרקוניים של התוכנית הובילו לכך ש־18% מהמשתתפים נותרו ללא כל מקור קיום.".
מנגד, במשרד התמ"ת טוענים שלתוכנית אולי יש חסרונות, אך היא נחוצה. "אין ספק שיש מה לשפר", טוען מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי. "לפני כמה ימים נקטנו צעד חריג כאשר קנסנו באופן חמור את אחת המפעילות, ואף נתנו לה התרעה בפני ביטול ההסכם. האם זהו צעד שעושה מדינה שרק רוצה את טובת בעלי ההון? ומה המתנגדים מציעים? מדוע הם אינם רואים שזו אחת הפעמים היחידות שבהן המדינה משקיעה הון עתק במתן חכה לשכבות החלשות, ולא במתן דגים?"
