בדיקת "כלכליסט" - מסתמן: ייצור נגמ"ש צה"לי חדיש יעבור לארה"ב; אלפי עובדים בסכנת פיטורים

בשבוע שעבר פנה נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש במכתב לסגן ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק, וביקש ממנו לבדוק שנית את ההחלטה על העברת הייצור של הנגמ"ש הצה"לי החדש - נמ"ר - לארה"ב. משרד הביטחון אמור לקבל בתחילת מרץ הצעות משלוש חברות תעשייה ביטחונית בארה"ב לייצור הנגמ"ש החדש בארה"ב. מדובר בשלוש ענקיות תעשייה ביטחונית בארה"ב - BAE סיסטמס, ג'נרל דיינאמיקס וטקסטרון. אחת מהן תזכה במכרז לייצור הפרויקט הישראלי מחוץ לישראל בתמורה למאות מיליוני דולרים בשנה. העלות החלופית להשארת קווי הייצור בישראל נאמדת על ידי התעשיינים ב־600 מיליון שקל בשנה.

מדובר במימוש של החלטה שהתקבלה במשרד הביטחון כבר לפני חודשים אחדים, בהנהגת המנכ"ל היוצא פנחס בוכריס. המשמעות המיידית שלה, כך מאיימים בתעשייה, היא פיטורים של 3,000 עובדים. בוכריס החליט בצעד תקדימי על העברת פלטפורמת ייצור משמעותית של ישראל לארה"ב כדי להשתמש ביעילות רבה יותר בכספי הסיוע שמקבלת ישראל מדי שנה מהאמריקאים. בשנת 2010 תקבל ישראל 2.7 מיליארד דולר, והחל בשנת 2013 - 3 מיליארד דולר בשנה. חלק הארי מכספי הסיוע (75%) "מסומן" לרכישות שתבצע ישראל בתעשייה בארה"ב. בכספים האלה, הכריע משרד הביטחון, תרכוש ישראל את הרכיבים לייצור הנמ"ר. הייצור בישראל ייפסק.

פנחס בוכריס צילום: אוראל כוהן

פיתוח ישראלי חדשני

בסוף 2007 חשף צה"ל את הנמ"ר, כלי רכב כבד חדשני, פרי פיתוח התעשייה הישראלית על בסיס פרויקט טנק המרכבה שנמשך כשלוש שנים. הנמ"ר הוכרז ככלי העתיד של צה"ל, שהתעתד להשתמש בו לניוד כוחות חי"ר והנדסה אל תוך שטחי אויב. לפי הערכות בתעשייה, שאליהן מסרב משרד הביטחון להתייחס, עלות ייצורו של נמ"ר היא 3 מיליון דולר, לעומת 4 מיליון דולר שעולה ייצור טנק המרכבה סימן 4. עוד לפי הערכות, תוכנית ההצטיידות של צה"ל לחמש השנים הקרובות כוללת ייצור כ־800 נמ"רים בחו"ל; עד כה יוצרו כמה עשרות בלבד.

עבודות ייצור הנגמ"ש החדש הועברו ל־220 מפעלי תעשייה ביטחונית, כמה מהם מפעלים שייצרו עוד קודם לכן מכלולים לטנק המרכבה, ואחרים מפעלים חדשים. חלק מהמפעלים הרחיבו את קווי הייצור וביצעו השקעות גדולות בהסתמך על הזמנות משרד הביטחון. ההחלטה האסטרטגית על העברת הפרויקט לחו"ל ועל עצירת הייצור בישראל מעוררת אימה רבה בקרב המפעלים הללו, שהסתמכו על המשך ייצור של עשרות נגמ"שי נמ"ר בשנה - רבים מהם מפעלים בפריפריה, המעסיקים עשרות משפחות שאיום הפיטורים נהפך בעבורן לממשי. עבודות ההרכבה מבוצעות במש"א, מתקן ייצור הטנקים של משרד הביטחון; גם שם חוששים העובדים, חלקם אזרחים עובדי צה"ל, מפיטורים.

הנמ"ר יכול להכיל עד 12 לוחמים צילום: חיים הורנשטיין

חברת התעשייה הביטחונית הגדולה המרכזית שמייצרת מכלולים לנמ"ר היא התעשייה הצבאית. אולם דווקא המפעלים הקטנים יותר, המעסיקים עשרות עובדים בלבד, הם הראשונים המתריעים מפני איום הפיטורים בטענה שאת ההשקעות שביצעו בקווי הייצור שלהם ובהרחבת הפעילות לא יוכלו לממן ללא המשך הזרמת עבודה שוטפת ממשרד הביטחון, בפרויקט המרכבה אבל גם בפרויקט הנמ"ר.

"ההערכה הרשמית שלנו היא לפיטורי שליש מ־130 העובדים שלנו במפעל ישראלייזר בקיבוץ רעים, אבל לדעתי בפועל הפיטורים יהיו אגרסיביים בהרבה", העריך אתמול בשיחה עם "כלכליסט" שרגא ורטמן, מנהל המפעל. "משרד הביטחון הבטיח להעביר לנו הזמנות חלופיות, אבל מהניסיון שלנו ברגע שמוציאים פרויקט מישראל הוא כבר לא חוזר". הערכות דומות נשמעו גם בעשרות מפעלים נוספים המייצרים מכלולים לנגמ"ש: טופז, אחים סאינה, סימ"ת, אורדן ועגם מעלות, שבהם צופים פיטורים של רבע עד שליש מכוח האדם.

שרגא ברוש צילום: שאול גולן

"העלות בחו"ל כפולה"

לפי חישוב של התאחדות התעשיינים, עלות השארת קווי הייצור של הנמ"ר בישראל מגיעה ל־600 מיליון שקל בשנה. עלות יצירת הקווים בחו"ל, לעומת זאת, כפולה לפחות, ובתעשייה מקווים שכניסתו של מנכ"ל חדש למשרד הביטחון תוכל אולי לשנות את ההחלטה הקודמת.

"החשיבות הביטחונית והצבאית של הנמ"ר לצה"ל ידועה; נוסף על כך, לפרויקט גם משמעות כלכלית גדולה בהיותו ספק עבודה למאות מפעלים ואלפי עובדים מקצועיים, שיותר ממחציתם באזורי הפריפריה", כתב ברוש לברק. "הוצאת הנמ"ר ומערכותיו לייצור בארה"ב מהווה ויתור מיידי על כ־3,000 מקומות עבודה (מתוך 10,000 המועסקים בתעשייה זו בישראל), דווקא בשעה שהאבטלה בארץ גואה והממשלה שבה אתה שותף מחפשת פתרונות יקרים, במיליארדי שקלים, כדי לייצר מקומות עבודה חדשים.

"קיום תשתיות המרכבה והנמ"ר בישראל אפשרו עד היום לתעשיות הביטחוניות יצוא במאות מיליוני דולרים. גם המרכבה וגם הנמ"ר הינם מוצרים ייחודיים שפותחו 'בצורה אבולוציונית' בישראל כתוצאה מצורך, ומאוחר יותר החלו להעתיק את הדרישות המבצעיות גם בצבאות אחרים. אילולי הפיתוח בארץ היה צה"ל מצויד בפלטפורמות נחותות, דבר שקרה בעבר בתחום הטנקים, הארטילריה והנגמ"שים", כתב ברוש.

הלחצים גוברים

התעשיינים בראשות ברוש, עם נציגי ההסתדרות בראשות עופר עיני, כבר הציגו למשרד הביטחון בקיץ 2008 את הסתייגותם מהפרויקט. כעת, ככל שהוא צובר תאוצה גוברים הלחצים. לטענתם, ההחלטה על העברת הפרויקט לארה"ב התקבלה לפני המשבר הכלכלי, כאשר האווירה במשק היתה שונה לחלוטין. היום, הם טוענים, מדובר בגזירה חמורה ביותר.

לדברי עמרם שחר, מנהל מפעל סימ"ת בקריית שמונה, המעסיק 75 עובדים ומייצר חלקים בתחום המכניקה וההידראוליקה לנמ"ר, "אין ספק שבמהלך השנים משרד הביטחון נתן לנו הרבה מאוד עבודה, וגם אין חולק על העובדה שהוא לא חייב לנו כלום. עם זאת, משרד הביטחון העביר לנו עבודה ואנחנו בתמורה עשינו את כל מה שיכולנו. מאחר שנוצרה לנו בשנתיים האחרונות תלות אדירה בפרויקט הנמ"ר, אין שום ספק שרבים מהאנשים שלנו יצטרכו ללכת הביתה. מלבד זאת, יש עשרות מפעלים כמונו שמוחזקים על ידי משקיעים פרטיים; ברגע שלא נהיה רווחיים אין שום הבטחה שהבעלים שלנו ימשיכו להחזיק בנו. קיבלנו הרבה הבטחות שהוצאת הפרויקט מישראל לא תפגע בנו, אבל אין לנו שום ערבויות לכך והחשש גדול".

"הנמ"ר יישאר בישראל"

אחת ההבטחות שניתנו לתעשיינים היא כי משרד הביטחון יחייב את החברה שתזכה במכרז לבצע רכש גומלין של מערכות בישראל. כלומר, במקום לייצר את המערכות בארץ, תוציא המדינה בצורה יזומה את קווי הייצור החוצה אבל תחייב את החברה הזוכה לחזור ולרכוש חלק קטן (עד 25%) מהמערכות שהיא מייצרת בישראל. לטענת התעשיינים, מדובר בעסקה סיבובית - האמריקאים ירכשו בישראל רכיבים וירכיבו אותם בתוך המערכות בארה"ב, ואלה יחזרו לישראל להרכבה סופית באתר צה"ל שבתל השומר. בסופו של דבר, טוענים בתעשייה, המסלול הזה ייקר בעבור משרד הביטחון את העלות של כלי רכב אחד.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אין למשרד הביטחון כוונה להעביר את ייצור נגמ"ש הנמ"ר לארה"ב. תעשיות המעורבות בייצור הנמ"ר ברובן הינן אותן התעשיות המייצרות גם עבור טנק המרכבה. בשל הרצון לייצר כמות גדולה של נמ"רים יש כוונה להעביר רק חלקים ממערכות הנמ"ר לארה"ב, תוך שימור האינטרסים של התעשיות הישראליות הביטחוניות והאחרות, מבלי שייפגעו היקפי הייצור. ההרכבה הסופית של הנמ"ר תהיה בארץ בלבד. שמירה על היקפי הייצור הנוכחיים תמנע את הסיכון של פיטורי עובדים בתעשיות המשולבות בייצור המרכבה והנמ"ר".

החשש לא הופג

המסר התקיף של התעשיינים נגד הפרויקט מבוסס בין השאר על חשש גדול שהעברת ייצור הנמ"ר לחו"ל היא רק שלב בדרך להוצאת הייצור של כל פרויקט המרכבה מישראל. במשרד הביטחון אמנם מבטיחים שייצור הנמ"ר יישאר בישראל, אולם בתעשייה מסרבים לקבל את ההבטחות כאמת מוגמרת. התעשיינים מצביעים על כך כי בעבר כבר בדקה מערכת הביטחון גם את האפשרות לייצר חלק מטנק המרכבה בחו"ל, אולם האפשרות ירדה מהפרק מטעמים אסטרטגיים. במשרד הביטחון גם הודפים את הטענות שלפיהן העתקת קווי הייצור תפגע בכושר ההרתעה של ישראל, מכיוון שהנמ"ר הוא למעשה נגזרת של המרכבה ונבנה בצלמה.

יש לציין כי בכל מקרה התקשרות ישראל עם חברה אמריקאית לייצור הנמ"ר באמצעות כספי סיוע טעונה הסכמה של משרד ההגנה האמריקאי.

גורמים ביטחוניים שתומכים בהעתקת קווי הייצור של הנמ"ר לחו"ל השוו לאחרונה בינו לבין הפסקת פרויקט מטוס קרב כחול־לבן - פרויקט הלביא - שהוביל גם הוא לפיטורי אלפים. עם זאת, בתעשייה טוענים כי אין שום מקום להשוואה בין הפרויקטים - לא בעלות הייצור (עלות נגמ"ש אחד היא כמה מיליוני שקלים) ולא בהיקף המשאבים הקטן יחסית שהשקיעה ישראל כמדינה עד כה בפרויקט, שהוא ברובו הרחבה של פרויקט קיים.

במשרד הביטחון, לעומת זאת, טוענים כי יבטיחו תעסוקה מלאה לכל המפעלים שהסתמכו על פרויקט הנמ"ר, וכי במקום לייצר את הנגמ"שים הללו בישראל, ייצר משרד הביטחון יותר טנקי מרכבה בארץ, באותם מפעלים. לטענתם, מכיוון שכושר הייצור בישראל היה מוגבל בשנת 2008 גרע ייצור הנמ"ר מייצור המרכבה, והתוכנית כעת היא להאיץ את ייצור המרכבה בישראל.