מדד מצב הרוח של כלכליסט: מריחים את סוף המשבר

בחר שלוש תחושות המתארות את מצב הרוח שלך בתקופה האחרונה

מצב הרוח וסקאלת התחושות: יותר ממחצית נותנים ציון חיובי גבוה

החגיגות של הבורסה והתחזקות הסימנים לסיומו של המיתון באים לראשונה באוגוסט לידי ביטוי גם במצב הרוח של הישראלים. יותר ממחצית הציבור (כ־53%) נתנו ציון חיובי של בין 7 ל־10 למצב הרוח הכללי שלהם.

שיעור זה הוא הגבוה ביותר שנרשם מאז פברואר. הדאגה, שהיא התחושה המרכזית שבה משתמש הציבור בתיאור מצב רוחו מתחילת השנה, מקיפה לראשונה פחות מ־40%. תחושות חיוביות כגון אופטימיות (39%) ויציבות (28%) מדורגות מיד אחריה.

גם מצב הרוח הכלכלי עולה: הציון הממוצע שנרשם החודש, 5.6, הוא הגבוה ביותר בחצי השנה האחרונה. נוסף על כך, שיעור הישראלים שנתנו ציון חיובי למצבם הכלכלי (ציון של בין 7 ל־10) עומד החודש על כ־39% - הגבוה ביותר מתחילת השנה.

פילוח לפי גילים מגלה שצעירים בני 21–30 מדווחים על מצב רוח כלכלי ממוצע של 5.0. ציון זה נמוך באופן ניכר מזה שמדווח על ידי משיבים בני 41 ומעלה (5.9) ומשיבים בני 40-31 (5.4).

איך אתה מגדיר את המצב הכלכלי שלך כרגע? (מ-1 עד 10)

המשבר הכלכלי: 65% סבורים שהמיתון הסתיים או יסתיים בקרוב

האם החסכונות הפנסיוניים שלך החזירו את הפסדי המשבר?

רוב הישראלים אופטימיים לגבי סיומו של המשבר הכלכלי:

כ־56% מהם מאמינים שהמיתון בישראל עתיד להסתיים בחודשים הקרובים או שכבר הסתיים. לעומתם, כשליש (33%) סבורים שהמיתון לא קרוב להסתיים, לפחות לא בשנה הקרובה. כ־11% פסימיים אף יותר וסבורים שהמיתון לא רק שלא יסתיים בקרוב, אלא אף יחמיר, שכן טרם עברנו את שיאו של השפל הכלכלי.

הסברות על סיומו או אי־סיומו של המיתון הכלכלי מתבססות בעיקר על כותרות העיתונים (כ־35%); מקום העבודה והשכר האישי משמשים אף הם אינדיקציה למשכו של המיתון (כ־15%).

מעניין לראות שמי שסבורים שהמיתון עתיד להסתיים בחודשים הקרובים או שכבר הסתיים נסמכים על כותרות העיתונים ועל מצב הבורסה (65% ו־78%, בהתאמה) - שיעורים גבוהים באופן ניכר מאלה שסבורים שהמיתון לא קרוב להסתיים ואף עשוי להחמיר (35% ו־22%, בהתאמה).

נוסף על כך, הם נסמכים הרבה פחות על מקום עבודתם ושכרם (33%) לעומת אלה שאינם אופטימיים בנוגע למיתון (67%).

לתחושתך, האם המיתון בישראל הסתיים?

בנוגע לחסכונות הפנסיוניים, כ־43% מהציבור (שהם כ־60% מבעלי החסכונות הפנסיוניים) מדווחים שחסכונותיהם הפנסיוניים לא החזירו את ההפסדים שספגו במהלך המשבר הכלכלי, אם כי כשני שלישים מתוכם מציינים שההפסדים שנותרו קטנים למדי.

לעומתם, כ־12% (שהם כ־16% מבעלי החסכונות הפנסיוניים) מדווחים שחסכונותיהם הפנסיוניים החזירו את ההפסדים. היתר אינם מעודכנים במצב החסכונות הפנסיוניים (כ־18%) או שאין להם חסכונות כאלה (28%).

מנהיגי המשק: הפרש קטן בין נתניהו לשטייניץ

על רקע האינדיקטוריים החיוביים שהתפרסמו לאחרונה, ביקשנו לבדוק מי מאנשי הציבור זוכה לקרדיט הגדול ביותר.

מהי מידת האמון שלך באישים הבאים בהתייחס לטיפולם בנושאים הכלכליים? (מ-1 עד 10)

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר זוכה לאמון גבוה עם ציון ממוצע של 7.3, לעומת אישים אחרים שמנהיגים את המשק: שר האוצר יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו.

מה שאולי מפתיע יותר הוא הפער הנמוך שנמצא בין הציון שקיבל נתניהו (5.0), שנחשב "מר כלכלה", לבין שטייניץ (4.9), שמינויו לתפקיד ספג ביקורת רבה.

העתיד, הפרנסה וההוצאות: אופטימיים יותר, בטוחים יותר ומקצצים פחות

האם בחודש האחרון צמצמת את ההוצאות שלך?

הציבור ממשיך להאמין שהעתיד הכלכלי ורוד הרבה יותר מההווה. שיעור הישראלים שהעניקו ציון חיובי (בין 7 ל־10) למצב הכלכלי העתידי נוסק החודש ל־53% - הגבוה ביותר שנרשם השנה. גם הציון הממוצע במדד זה, שהתקבע בחצי השנה האחרונה על כ־6.0, מטפס החודש ל־6.3.

גם הביטחון במקום העבודה מטפס (ציון ממוצע של 6.2 באוגוסט לעומת ציונים של 6.1 ו־6.0 בחודשים שקדמו לו), וכך גם שיעור הישראלים שמאמינים שהכנסתם תעלה בשנה הקרובה (32% לעומת כ־30% ביולי) - כלומר, שיא חדש.

לתחושות החיוביות האלו יש גם ביטוי בהתנהגות בפועל. החודש שיעור המצמצמים בהוצאות החודשיות (כ־52%) נמוך משמעותית לעומת שיעור המצמצמים שנרשם במהלך החודשיים הקודמים (59%) ובמהלך השנה כולה (59%-65%). לעומת זאת, שיעור המגדילים בהוצאות החודשיות נותר דומה לזה שנמצא בחודשיים הקודמים (כ־9%).

נראה, אם כך, שהישראלים שהפסיקו להקטין את הוצאותיהם החודש עברו בעיקר לשמירה על יציבות בהיקף הוצאותיהם, כלומר לא צמצמו ולא הגדילו אותן. היקפם של אלה נעמד החודש על כ־39% וגבוה משמעותית מזה שנמצא בחודשיים הקודמים (כ־32%) ומזה שנמצא לאורך כלל החודשים מתחילת השנה (29%-36%). 

מה אתה צופה שיהיה מצבך הכלכלי בעוד שנה?

טעות הדגימה המרבית היא ±4.3%

מצב הרוח הכלכליסטי הוא מדד מיוחד שמתפרסם מדי חודש. המדד נועד לבחון הלכי רוח כלכליים וכלליים בקרב הציבור הישראלי, הן בהיבטים רגשיים והן בסוגיות התנהגות. המדד מבוסס על סקר שהתקיים בתאריכים

17–22 באוגוסט 2009 בקרב 525 נשאלים המשמשים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נערך על ידי מכון המחקר פאנלס, המתמחה במחקרי שוק, באמצעות פאנל המשיבים באינטרנט Panel4all. טעות הדגימה המרבית היא ±4.3%.