$
בארץ

נתניהו מבטיח בפורום קיסריה: נזרז את הרפורמות במשק

ראש הממשלה הדגיש בעיקר את הרפורמה בשוק הדיור: "המאמץ הכלכלי הפשוט ביותר, אבל הקשה ביותר, שעושה כל משפחה בישראל, הוא לקנות דירה. במדינת ישראל הפעולה הזו מאוד מאוד קשה"

שאול אמסטרדמסקי 20:0402.07.09

רפורמות, רפורמות, רפורמות - זה המסר העיקרי ששיגר הערב ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנאומו בכנס קיסריה.

 

"רפורמות מייצרות את התחרותיות במשק הישראלי. פירוש הרפורמות הוא הגדלת התחרותיות והתמורה למאמץ הכלכלי. המאמץ הכלכלי הפשוט ביותר אבל הקשה ביותר שעושה כל משפחה בישראל

הוא לקנות דירה. אין הוצאה כספית גדולה יותר. במדינת ישראל הפעולה הזו מאוד מאוד קשה. קשה לבנות, קשה לקנות, קשה לתכנן ואפילו לשפץ. לך תסגור פה מרפסת. לכן הרפורמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לפשט את תהליך הבניה ולהביא להוזלת מחירי הדירות. לקצץ בבירוקרטיה ולשחרר את האזרחים".

 

נתניהו הוסיף כי "הדבר הראשון הוא רפורמה היסטורית בבירוקרטיה הקרויה מינהל מקרקעי ישראל. אנחנו נעביר את הבעלות ל-800 אלף אזרחים שכיום רק חוכרים דירות. שנית, נעשה רפורמה בוועדות התכנון והבנייה. זהו דבר שהוא פשוט בלתי נסבל. זה לא נגמר, זה נמשך וזה לא שקוף. אנחנו נעשה רפורמה של שקיפות, פישוט וקיצור בוועדות התכנון והבנייה שכיום הן גיהינום. ושלישית, נפרוש כבישים ורכבות במדינה הזו, כדי שאפשר יהיה להגיע מהמרכז לפריפריה במהירות. הדבר הזה מייד מייצר תזוזה, כי מחירי הקרקעות מייצרים תזוזה. פריסה של צירי תנועה מהירים ביחד עם שחרור הקרקעות הם מנועי צמיחה מהירים מאןד. אלה דברים שאנחנו מחכים להם הרבה שנים".

 

"יש פה אצלנו מנוע צמיחה אדיר שאנחנו לא משתמשים בו", הוסיף ראש הממשלה, "אם נעלה מהמקום ה-120 בתכנון בנייה למקום ה-25 - הרי שמדובר במנוע צמיחה שהוא במידה רבה אינו מותנה במה שקורה בחוץ. אתה משתמש בחסמי השוק כמנוע צמיחה. אתה מסיר את המגף הכבד מהקפיץ. בתוך 15 שנה נקבל 2%-1% תוספת לצמיחה מדי שנה".

 

עוד אמר נתניהו: "אנחנו רוצים להשלים את הרפורמה בנמלים ולבצע סוף סוף את הרפורמה בחשמל. לגבי החשמל, אני רוצה להבהיר שכרגע תעריפי החשמל הם לא גבוהים במיוחד. אבל אם המבנה הפיננסי של החברה לאורך זמן לא יהיה יציב, העלויות העתידיות שנשלם תהיינה גבוהות מאוד. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהמערכת הזו אינה מתייעלת.

 

"בתחום ההיי-טק, צריך לטפל בסוגיית המימון. כיום, תעשיית ההון סיכון מתגמלת את הענף לבצע אקזיטים מהירים. אנחנו יכולים להשפיע על זה, על ידי יצירת בסיס מימוני שילווה את החברות הללו לאורך שלבי ההתפתחות של החברה. נוכל ליצור תמריץ למימון מתמשך של חברות ההייטק.

 

"המרכיב האחרון של התוכנית שלנו הוא ייעול הממשלה. יש לנו אפשרות לייעל חלק לא מבוטל של הממשלה. עלתה כאן השאלה מהי ההוצאה הממשלתית הראויה. אחרי שנעבור את המשבר הזה, אין שום מצב שבעולם הגלובלי אחוזי ההוצאות של הממשלות בעשור הקרוב יישארו ברמה הנוכחית. כי רמת התחרות הולכת וגדלה, ולכן ממשלות נדרשות להתחרות, ולשם כך עליהן להתייעל, בין היתר על ידי הפחתות מסים. החלק של ההוצאה הממשלתית בתוצר עלה מאז מלחמת העולם השנייה, אבל אני מעריך שהגלובליזציה תגרום לו להתחיל לרדת. לכן אם אנחנו רוצים להיות תחרותיים אנחנו צריכים להיות תחרותיים גם בזה. אי אפשר להישאר באותו גודל של הוצאה ממשלתית. עם כל זה, הוצאות הביטחון ימשיכו להוות גורם חשוב בתקציב הלאומי של ישראל. אנחנו עומדים מול אתגרים ואיומים ששום מדינה לא עומדת בפניהם והיכולת שלנו להמשיך ולהוריד את תקציב הביטחון כאחוז מהתוצר לא יכולה להתקיים ללא צמיחה משמעותית".

 

עוד אמר רה"מ, בהתייחסות מרומזת למאבק בין האוצר לבנק ישראל על חוק בנק ישראל "אנחנו עומדים לחוקק את חוק בנק ישראל. כשסטנלי פישר הגיע לפני ארבע שנים התחייבתי בפניו לאשר את החוק, אבל לא הספקתי. עכשיו אנחנו נשלים את זה, כתוצאה מזה שיש כאן שני אנשים מצוינים שכל אחד מהם נתן משהו. על ידי כך נביא לצמצום החיכוך המובנה בין בנק ישראל למשרד האוצר".

 

ההחלטה על סדר העדיפויות - לממשלה

 

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, התייחס היום בפורום קיסריה ליחסי הכוחות בין משרד ראש הממשלה לבין משרד האוצר. לדבריו, "ההחלטה על סדר עדיפויות חייבת להיות מוכרעת בממשלה, ולא על ידי פקידים מוכשרים - מוצלחים ככל שיהיו. אסור לנו להרשות שאמירה כמו 'הפוליטיקאים הכריעו' תיתפס כאמירה שלילית. בשביל זה הם נבחרו".

 

מוקדם יותר נשא גם נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, דברים בכנס ואמר כי "הדיווחים הצפויים של החברות במשק הישראלי לגבי תוצאות הרבעון השני, מעלים כי המצב טוב יותר מאשר ברבעון הראשון. חלקן אפילו חושבות שברבעון השלישי הן תחזורנה לצמוח. לכן, יכול להיות שנראה צמיחה עוד לפני סוף השנה". עם זאת, הוסיף פישר: "אין ספק שהאבטלה תמשיך לעלות. כך ייצא שאנחנו נגיד שיש צמיחה, אבל הציבור לא ירגיש אותה. זו תופעה שתמיד חוזרת על עצמה בסוף מיתון".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x