שבוע עבודה מקוצר: פיטורים ליום אחד

בהתחלה זה נראה כמו קוריוז של ענף ההייטק - מעבר לשבוע עבודה מקוצר בן ארבעה ימים בלבד - אבל בשבועות האחרונים נראה שהמשק הישראלי מתחיל לאמץ את השיטה באופן גורף, וגם חברות מתחומים אחרים, כמו מלונאות ותעשייה, הצטרפו למגמה. במרבית המקרים המעבר לארבעה ימי עבודה גורר אחריו קיצוצי שכר של 10%–20% אחוז, או של ימי חופשה.

בין החברות שכבר הודיעו על שבוע עבודה מקוצר נכללות המ־לט, ישרוטל, סייפן, נומינקס, אופטיבייס, קמור, אפלייד מטריאלס, ישקר, טאור סמי קונדקטרס ומטות החברות אי.די. דיזיין וביתילי. גבי זליגסון, מנכ"ל חברת מכשירי המדידה המדויקים נובה, הבין שאם החברה שלו לא תבצע מהלך לקיצור שבוע העבודה, התוצאה הבלתי נמנעת תהיה פיטורי עובדים נוספים על 30 העובדים שכבר פוטרו באוקטובר האחרון. "ההחלטה לרדת ל־80% משרה התקבלה כדי לשמר את מקומות העבודה. החברה סגורה בימי ראשון, והשארנו צוות קריטי במחלקת הפיתוח שממשיך לעבוד כרגיל".

בנובה בחרו לבצע את המהלך בשיתוף פעולה עם העובדים, כדי לשמור על המורל שלהם. "חילקנו את העובדים לקבוצות והסברנו להם את התוכנית ליציאה מהמשבר וכמה חשוב לנו לשמור עליהם", אומר זליגסון, "אפשרנו להם לעבוד בימי ראשון במקומות עבודה אחרים, בתנאי שהם לא מתחרים בנו. את יום שני בבוקר אנחנו פותחים בהתכנסות, שבה כל צוות מתאר את המשימות השבועיות שלו ומדבר על היעדים. אני מרגיש שזה יצר אנרגיה מאוד חיובית בחברה".

זמן איכות: עובדים מספרים על היום החופשי שלהם בעקבות המשבר הכלכלי עברו חברות שונות בישראל לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים. מהי נקודת המבט של העובדים? צמרת פרנט לכתבה המלאה 

קיצוצים בהתאם לכמות העבודה

בחברות הייטק אחרות ניסו להימנע מפגיעה בתנאים הסוציאליים, ולהסתפק בחיסכון הכרוך בהשבתת המשרד ליום אחד. "את רעיון המעבר לשבוע עבודה מקוצר ייבאתי מארצות הברית", אומר סמנכ"ל כספים בחברת הייטק גדולה, "עבדתי שם חמש שנים, ונאלצנו לתקופה מסוימת לבצע את המהלך הזה. המשכורות של העובדים לא קוצצו, וגם לא ההפרשות לפנסיה. השבוע המקוצר אמנם העלה קצת את הלחץ בעבודה, אך רק בחטיבת הפיתוח, ולא בחטיבת הייצור, שגם ככה סובלת ממחסור בהזמנות".

מנכ"ל אפלייד מטיריאלס בישראל, רונן בנציון, הסביר את המעבר לשבוע עבודה מקוצר: "עברנו למודל זה כדי לשמר כישרונות. אין אתגרים שבאים ללא הזדמנויות, וההזדמנות במעבר הזה היא האפשרות לבלות זמן רב יותר עם המשפחה. האתגר הגדול ביותר הוא ניהול הזמן ותוכניות העבודה, כשהעובדים לא נמצאים בחלק גדול יותר בשבוע. אנחנו מתמודדים עם דרכים לנצל בצורה טובה יותר את הזמן, בלי לאחר בלוחות הזמנים. עד עכשיו הצלחנו בכך, אבל בטווח הארוך זה משהו שנצטרך להמשיך ולבדוק".

יש לכם תחזית מתי זה ייגמר?

"זה תלוי בתוצאות העסקיות. כשהתוצאות ישתפרו אנחנו נחזור לעבודה מלאה, אבל נמשיך לעקוב אחר המצב".

ברשת ישרוטל עברו לשבוע עבודה מקוצר כבר בחודש ינואר. "החלטנו לשלוף מהמגירה תוכנית שכבר בוצעה בתקופת האינתיפאדה השנייה", אומר דוד בלום, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה, "גם אז סבלנו ממשבר בענף". בישרוטל הוחלט להחיל את המהלך רק על הדרג הבכיר ועל העובדים המינהליים. "לא נגענו בעובדי השירות במלונות, כי שם אין אלמנט של חיסכון. אי אפשר להוריד יום עבודה למלצר או לחדרנית", אומר בלום, "הדרג הבכיר אמנם עובד כרגיל גם ביום החופשי, אך בדרך כלל בדרג המינהלי קיימת הקפדה על כך שלא יעבדו. היום החופשי אפשר לנו לא לצמצם את המצבה ב־20%". ברור כי לא מדובר בפתרון קבוע, הוא אומר, "כבר החודש אנחנו מתכוונים לבצע התאמות לחזרה לשגרה".

לא ברור אם בבסיס המהלך לקיצור שבוע העבודה עומדת גם אופנה חדשה, אבל יש חברות שבוחרות בו אף על פי שלטענתן לא ספגו פגיעה בהכנסות. בקבוצת א.פ עיצובים, שמחזיקה את רשתות ביתילי ואי.די. דיזיין, ההחלטה לעבור לשבוע עבודה מקוצר מחודש מאי לא נבעה - לטענת מנכ"ל הקבוצה, אבי כהן - מפגיעה בהכנסות, אלא באה כחלק מהיערכות והתאמה למצב הכלכלי הקשה. "החלטנו להתאים את עצמנו לתקופה, ואנחנו לא רוצים להיפרד מאנשים טובים ששנים הולכים איתנו", אומר כהן, "אנחנו מעדיפים לקצץ 20% בשכר ולתת לעובדים יום חופש בתמורה, גם מתוך כוונה לאפשר לעובדים זמן פנוי משלהם".

המנהלים שהתראיינו לכתבה דיווחו כי המהלך התקבל בהבנה מצד העובדים. הידיעה שהבחירה בקיצור שבוע העבודה נועדה למנוע פיטורים גורמת להם לקבל את המהלך ביתר קלות. "חודש לפני ההכרזה פיטרנו אנשים", אומר סמנכ"ל הכספים, "הנשארים הבינו שאנחנו עושים את זה בלית ברירה".

מסביב לשעון כמו באמריקה

המעבר לשבוע עבודה מקוצר, המאומץ על ידי חברות שלאו דווקא סובלות מהפסדים, מעלה את התהייה אם מדובר בעצם ברעיון טוב, ולא רק לימים של משבר. מחקר שערך ה־OECD, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, שפורסם ב־2007 מלמד כי בעשור האחרון יש במדינות מערביות רבות מגמה של ירידה במספר שעות העבודה הממוצעות לעובד. ביפן ופורטוגל, למשל, הצמצום בשעות העבודה נבע מהחלטה שהתקבלה בחוק. בגרמניה והולנד הצמצום בשעות נבע מהסכמים בין האיגודים המקצועיים לממשלה. גם בישראל הונחה כמה וכמה פעמים על שולחן הכנסת הצעת חוק למעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים וחצי. יוזמי הצעות החוק היו בעיקר חברי כנסת מהמגזר הדתי, שביקשו לאפשר לציבור תומכיהם יום מנוחה וזמן פנוי לסידורים וקניות.

בעקבות ההצעות, מחלקת המחקר של הכנסת ערכה ב־2004 מחקר שבדק את ההשלכות החברתיות הצפויות משינוי שבוע העבודה. "מצאנו כי שבתון ביום ראשון יהפוך את המסחר עם ישראל לנוח יותר", אומרת ד"ר שירלי אברמי, מנהלת מחלקת המחקר. עוד מצא המחקר כי קיצור שבוע העבודה יגרום למעסיקים להגדיל את מספר המועסקים, כדי לפצות על שעות העבודה האבודות וכדי להגביר את התפוקה. לדברי אברמי, סוף שבוע ארוך ימנע שחיקה, ושעות הפנאי הנוספות יועילו להגדלת הצריכה הפרטית.

הצעות החוק לא התקבלו בסופו של דבר, ובפועל שעות העבודה במשק הישראלי רק הולכות ותופחות. "ישראל אימצה את תרבות העבודה האמריקאית", אומר פרופסור יעקב ויסברג מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר־אילן, "העלייה בשעות העבודה בשוק האמריקאי נובעת מעידוד הוורקוהוליזם, בעיקר בתחום ההייטק. אנחנו מבחינות מסוימות חיים בדפוסי תרבות אמריקאיים. עובדה שישראלים מעדיפים להגר לארצות הברית והרבה פחות לאירופה. החלום של הישראלים הוא להקים סטארט־אפ ולעשות אקזיט, ולכן קשה לנו יותר ליישם אורח חיים אירופי שכולל גם שעות פנאי. עובדים שעברו לארבעה ימי עבודה ומדווחים על שביעות רצון, עושים זאת רק מפני שמדובר במצב זמני ולא קבוע".

ואכן, יש טענות הגורסות כי העובדים צריכים לנצל את היום הפנוי שלהם דווקא לקריירה - ולא למשפחה או לתחביבים. "במציאות התעסוקתית הנוכחית, עובד חייב להתאים עצמו לתחרות האכזרית על מעמדו הכלכלי והתעסוקתי ולנצל את זמנו הפנוי להכשרה ולימוד", אומר פרופ' דן יעקבסון מאוניברסיטת תל אביב, שמתמחה בהתנהגות ארגונית ובהתמודדות עובדים במצבי משבר תעסוקתי. "לא מדובר עוד במותרות; שוק העבודה מראה על מחזור חיים רב שלבי, רב קריירות, רב מחזורי הכשרה ולימוד לצורך התעדכנות, 'מילוי מצברים'. הסבה מקצועית והחלפת קריירה יתרמו לשיווי משקל בין מספר מבקשי התעסוקה לבין ההיצע".

ויסברג טוען כי המעסיקים צריכים לסייע לעובדים להתמודד עם היום החופשי ולספק להם פתרונות יצירתיים שעבורם יקבלו תשואה בעתיד: "בין העובד למעביד קיימים שני חוזים: החוזה הכלכלי, שממסד את קשרי העבודה, ו'החוזה הפסיכולוגי', שמלמד על התקשרות נוספת למעביד. המעסיקים צריכים לעזור לעובדים למלא את היום הזה בדברים יצירתיים שבעתיד יקבלו עליהם תגמול כספי, כמו הצעות לשיפור תהליכי עבודה או כתיבת מדריכי עבודה. זה גם יעסיק את העובדים וגם ידרבן אותם להשקיע יותר".

פתרון לטווח קצר

אם כך, האם מדובר במצב שבו שני הצדדים מרוויחים? ויסברג סבור שכן: "העדפה של קיצור בשעות עבודה על פני פיטורים תסייע לחברה כאשר המשק יגיע להתאוששות. לחברות יהיה ההון האנושי כדי להפעיל חזרה את מערכות הייצור, ולא יהיה צורך לחפש עובדים בשוק העבודה. אמנם ההון האנושי נפגע, כי שכרו יורד, אבל עבור שני הצדדים מדובר בפתרון אופטימלי".

ד"ר מיכל פרנקל צילום: גיא אסיאג

בחלק מהחברות לא מכחישים כי אחת התופעות שבהן נתקלו בעקבות המעבר היא התייעלות מצד העובדים. "יש מחקרים שמלמדים ששבוע עבודה קצר יכול להגביר את התפוקה וההנעה לעבודה לטווח ארוך", אומרת ד"ר מיכל פרנקל מהאוניברסיטה העברית, שמתמחה בסוציולוגיה של ארגונים וניהול. לדבריה עבודה מסביב לשעון גורמת לשיעורי שחיקה גבוהים. "במחקר שערכתי בקרב נשות הייטק בישראל, התברר שהגמישות בשעות העבודה מאפשרת להן לאזן בין משפחה לעבודה.

במחקר נוסף שנערך לאחרונה התגלתה מגמה מעניינת בקרב גברים מעל גיל 40 שעובדים בתחום ההייטק. מתברר כי אלה שבחרו בקריירות אינטנסיביות במשך שנים רבות מתחילים לשאול את עצמם 'האם זה כל מה שעשיתי בחיים?' ובוחרים במעין חצי פרישה, מעבר לארבעה ימי עבודה לטובת עיסוק בתחביבים". לדבריה מדובר בשילוב של משבר גיל ה־40 ומגמת הניו אייג' שהתרחבה בשנים האחרונות בקרב אנשי קריירה משכילים, אבל לטענתה גם המשבר מסייע לרבים מהם להגיע להחלטה הזו. הסיבה שהתופעה לא נפוצה יותר בחברה הישראלית, כך לדברי פרנקל, היא התחרותיות המאפיינת את העובד הישראלי: "כאשר כל העובדים בחברה עובדים חמישה ימים בשבוע, ועובד אחד בוחר לעבוד ארבעה ימים, מדובר בסוג של אמירה", מסבירה פרנקל, "אם כולם יעברו לשבוע עבודה מקוצר, אין תחרות, ובמובן הזה יש סוג של הקלה".

למרות המחקרים, בחברות עצמן מדגישים כי התפוקה המוגברת רק זמנית. "יש עלייה ביעילות", אומר בלום, "אין לי כל ספק שבעקבות קיצור השבוע, העבודה נעשתה יותר מחודדת. זו תקופה משברית, והחשש של האנשים מביא לביצועים טובים יותר. אבל לא מדובר בפטנט קסם של הפחתת עלויות, כי אי אפשר להמשיך ברמת המתח הזו להרבה זמן. זה לא בריא ולא נכון, ושאף אחד לא יחשוב שאפשר לחסוך כסף בדרך הזו. בסופו של דבר אנשים חוזרים לשגרה ומרשים לעצמם להיות פחות דרוכים ויעילים. לכן בקרוב אנחנו כארגון נצטרך לקבל החלטות, לאן פנינו מועדות. אם השוק יתאושש נבצע הקלות, ואם לא, ניאלץ לבצע קיצוצים".

לדברי זליגסון, בחברת נובה בוצע המהלך בהתאם לכמות העבודה בכל מחלקה, ולכן כמעט אי אפשר לדווח על השפעה כלשהי על יעילות העובדים או על שינוי ברמת התפוקה. "המחלקות הראשונות שנפגעות בעת משבר הן הייצור, הרכש והמכירות, ולכן הירידה לארבעה ימים אמנם הפכה אותן לקצת יותר יעילות וממוקדות, ובהחלט ניכרת השקעה גבוהה של העובדים, אבל הירידה בהזמנות הובילה בהכרח גם לירידה בשעות הנוספות. במחלקת הפיתוח עדיין יש דרישה טכנולוגית, ואחת היחידות שאחראיות על פרויקט קריטי נשארה בשבוע עבודה רגיל".

סמנכ"ל הכספים בחברת ההייטק הגדולה מדווח על תופעה דומה. "במחלקות השיווק והמכירות יש פחות עבודה", הוא אומר, "מה שנותר זה הפיתוח. כאן יש לנו מחלקה שעובדת בשוק שבו כמות העבודה לא ירדה, וככל הנראה במחלקה הזו נחזור לשבוע עבודה רגיל. ב־%90 מהמקרים הטענה כי על התייעלות לא נכונה, כי ההאטה משפיעה על כולם".

בסופו של דבר השורה התחתונה קובעת: לשבוע עבודה מקוצר השפעה כלכלית שמתבטאת בירידה בשכר הריאלי.

בעניין זה פרנקל טוענת שיש הבדל גדול בין המעמד הבינוני־הגבוה למעמד הנמוך. "למעמד הנמוך אין כסף פנוי, ודאי לא לצאת להצגות או לקניות, וההפחתה בשכר אינה משנה את מעמדו באופן רדיקלי". ויסברג לעומתה סבור שההשפעה הכלכלית זהה לכולם: "מי שמשתכר יותר לרוב גם מוציא יותר כסף. אם גם בת הזוג משתכרת כעת פחות בגלל מעבר לשבוע עבודה מקוצר, ההרעה היא בהתאם".  

רק בהסכמת העובד

קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים גורר בעקבותיו הפחתה בימי החופשה או קיצוץ בשכר. בשני המקרים מבחינה חוקית אי אפשר לכפות צעדים אלה על העובד, אלא רק בהסכמת שני הצדדים. הקיצוץ בשכר עלול להשפיע גם על ההפרשות לחיסכון הפנסיוני, שמצטמצמות לפי צמצום היקף המשרה, אלא אם כן הודיע המעביד במפורש כי לקיצוץ לא תהיה השפעה כזו.

אם המעביד בכל זאת יחליט לפטר את העובד לאחר הקיצוץ בשכרו, צפויה פגיעה גם בדמי האבטלה, שחישובם ייעשה לפי שלושת החודשים האחרונים. עובד שלא יסכים לגזרות שנובעות ממעבר לשבוע עבודה מקוצר יוכל להגיש התפטרות, וזו תיחשב מבחינה חוקית כאילו פוטר, כלומר העובד יהיה זכאי לקבל את מלוא זכויותיו בהתאם לשכר המלא.

עובד ששכרו הופחת והוא חושש כי יפוטר בתוך זמן קצר, מומלץ לו לשקול שלא להסכים לקיצוץ ולעזוב את מקום העבודה. כך לפחות לא ייפגעו דמי האבטלה שיקבל. בכל מקרה, אם עובד מתנגד לקיצוץ בשכרו עליו ליידע את המעביד, מאחר שאי הבעת עמדה בעניין תיחשב כהסכמה מצדו.