מרכז טאוב: למרות הצמיחה - שיעור המובטלים הכרונים הוכפל
בתחילת העשור רק 12% מהמובטלים חיפשו עבודה מעל 53 שבועות, בעוד ב-2008 שיעור זה הגיע ל-23%. ההוצאה החברתית הכוללת בממוצע לנפש הגיעה לרמתה הנמוכה זה כשני עשורים - 15-14 אלף שקל
למרות שנים של צמיחה וירידה באבטלה, שיעורם של המובטלים מעל שנה הוכפל מראשית העשור. כך עולה מדו"ח של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית. כך, בתחילת העשור רק 12% מהמובטלים חיפשו עבודה מעל 53 שבועות, בעוד ב-2008 שיעור זה הגיע ל-23.1%.
מחברי דוח מרכז טאוב, בראשו עומד פרופ' דן בן-דוד, כותבים כי מדובר בגרעין קשה של מובטלים כרוניים, שבתוכו שיעור גבוה יחסית של בעלי השכלה נמוכה ושל ערבים ישראלים, שאינם מצליחים להשתלב במעגל העבודה, בין היתר, בשל התרחבות העסקת עובדים זרים.
הדו"ח מגלה, כי מספר העובדים הלא-ישראלים (זרים ועובדים מן השטחים), המועסק בארץ, שירד מאז 2002, ל-175 אלף ב-2005, שב ועלה ב-2007 ל-200 אלף. לדבריהם, הדבר מבטא התרופפות של המדיניות לצמצום העסקתם בכלל והתרופפותה של האכיפה ביחס לעובדים זרים ללא היתר בפרט. סוגיה זו צפויה לקבל משנה תוקף במהלך המשבר הכלכלי, שהחל להחריף בחודשים האחרונים.
מהדו"ח עולה עוד, כי נמשכת הירידה בהשתתפות הממשלה בהוצאות החברתיות בהמשך למגמה של השנים האחרונות – ההוצאות החברתיות כאחוז מכלל הוצאות הממשלה (אחרי ניכוי החזר חוב) ירד לכדי פחות מ-51%. זאת, למרות הצמיחה הכלכלית בשנים אלה ולמרות שהוצבו בישראל לראשונה יעדים חברתיים מדידים (לשנים 2010-2008), המעידים, לכאורה, על עליית המודעות לחשיבותם של התחומים החברתיים בעיני מקבלי ההחלטות.
ההוצאה החברתית הכוללת בממוצע לנפש הגיעה לרמתה הנמוכה זה כשני עשורים - 15-14 אלף שקל, לעומת רמה של 17-16 אלף שקל בממוצע מאז שנות התשעים ועד ראשית שנות האלפיים (במחירים קבועים של 2007).
לדברי מחברי הדו"ח, הירידה בשירותים הישירים (ובעיקר בחינוך ובבריאות) משמעותית ביותר, מרמה של כ-10,500 שקל לנפש בראשית העשור לכדי כ-8,800 שקל ב-2007 (במחירי 2007). גם ההוצאה לנפש על סך התשלומים על הגמלאות בתחום הביטחון הסוציאלי נפגעה לעומת ראשית העשור וירדה עד פחות מששת אלפים שקל באותם מונחי מחירים (2007).
