$
בארץ

כשהגבירים נגמרים: המשבר מטלטל את החרדים

מאז שהחרדים העשירים בארה"ב מפסידים בבורסה ואצל מאדוף - ברחובות ירושלים ובני ברק אין משכורות, אין חשמל, אין אוכל. הרבנים הוגים פתרונות יצירתיים, אבל ייתכן שבתוך כמה שבועות כבר לא תהיה להם ברירה - והדרך שלהם לקואליציה תהיה קצרה וברורה מתמיד

שאול אמסטרדמסקי ושלהבת חסדיאל 08:0607.01.09

בחדר האוכל של ישיבת כנסת יחזקאל בעיר אלעד צמצמו כמעט בחצי את מספר המנות, והאברכים יושבים זה ליד זה, חולקים ביניהם את המזון. בחדר האוכל של משכנות התורה, ישיבה בבני ברק, מגישים בבוקר ובערב רק לחם ומים. בישיבת ארחות תורה בעיר כבר לא מגישים ארוחות בשריות. בישיבת סלבודקא עברו לאכול בכלים חד־פעמיים, כדי לחסוך בעובדי הניקיון של חדר האוכל.

 

הרב אהרון שטיינמן. פגישת חירום עם תורמים מחו"ל הרב אהרון שטיינמן. פגישת חירום עם תורמים מחו"ל

כך נראה היומיום של האברכים בצל המשבר: יש פחות אוכל על הצלחת. אלו אינם ההיבטים היחידים שבהם משלמים החרדים את מחיר הקריסה הכלכלית הכלל־עולמית. אחרי הקיצוץ בקצבאות הילדים, נסמכו קהילות חרדיות רבות בעיקר על תרומות של יהודים עשירים מרחבי העולם, שהתגלגלו למלגות לתלמידי הישיבות והכוללים, ומשם למשקי הבית ולמשפחות מרובות הילדים. באופן טבעי, המשבר הפיננסי והונאת הענק של ברנרד מאדוף צמצמו מאוד את היקפי התרומות; חרדים רבים נקלעו למצוקה חריפה, והרבנים מחפשים כעת פתרונות חלופיים.

 

הימים הקשים של מיר ופוניבז'

 

בינתיים, ברחובות בני ברק וירושלים הקשיים רק גוברים, בצל פיטורים מישיבות, אי־תשלום לעובדים, קיצוצי שכר וגזרות נוספות. "מצבו של העולם החרדי נעשה קשה מיום ליום", אומר גורם בכיר בזרם הליטאי. בישיבת מיר, למשל - אחת הגדולות בעולם, שבה 2,500 אברכים - מקבלים התלמידים 300 שקל בחודש, רק חמישית מהסכום שהובטח להם כשהתקבלו לישיבה היוקרתית. "הישיבה נמצאת במצב הקשה ביותר שידעה", אמר גורם בהנהלה שלה ל"כלכליסט". "תלמידי הישיבה מרגישים שתקציב חדר האוכל ירד עד מאוד, ומבינים שהמצב קשה". ברשת הכוללים עטרת שלמה, שבראשות הרב שלום סורוצקין, קיצצו את התשלומים ב־10%, ואפילו אברכי פוניבז' היוקרתית מתמודדים עם צמצום התשלומים ונאלצים לפנות בעצמם לקרנות חיצוניות כדי לגמור את החודש.

 

גיוס כספים עצמאי הוא דרך אחת להתמודד עם המצב; דרך אחרת היא המאמצים האדירים שמשקיעים ראשי הישיבות בגיוס תרומות נוספות, קטנות ככל שיהיו. חלק ממסעות הגיוס מקומיים מאוד: בישיבת ברכת יצחק מאור יהודה החליטו לפתוח חשבון מיוחד לתשלום משכורות לרבנים, שלא קיבלו שכר כבר כמה חודשים. תלמידי הישיבה נשלחו באחרונה לאיסוף תרומות בשכונות שבהן הם מתגוררים.

 

במקרים אחרים, בעיקר בישיבות גדולות, ההנהלה עדיין מחזרת על פתחי נדבנים בחו"ל. הרב נתן פינקל, למשל, ראש ישיבת מיר, הצליח לגייס כ־2 מיליון דולר ממשה גרטנר, איש עסקים חרדי המתגורר בלונדון; מדובר בסכום נכבד, אבל הוא עדיין לא אפשר לישיבה לשלם את המשכורות לעובדים החודש. גם בישיבת עטרת ישראל לא משלמים משכורות כבר כמה חודשים, החשמל בדירות התלמידים נותק והלחם כבר לא מגיע, כי אין כסף לשלם לספקים. מסע התרומות האחרון של ראש הישיבה, הרב ברוך אזרחי, לא נחל הצלחה, ובהנהלה שוקלים כעת לעזוב את משכנם בירושלים כדי לחסוך את דמי השכירות, ולהתארח באופן זמני במדרשת פרדס חנה.

 

התורמים יכולים, רק לא רוצים

 

בפתרון יצירתי אחר נולדה לפני כשלושה שבועות קרן חדשה, "להצלת עולם התורה", שנועדה לתמוך בכוללים ברחבי הארץ. סיפור הקרן הזאת הוא דוגמה מובהקת למכות הקשות שסופג העולם החרדי בעקבות המשבר. אחד מהוגי הקרן הוא הרב שלום סורוצקין, ראש רשת הכוללים עטרת שלמה, שבה יותר מ־2,000 אברכים, בעלי משפחות המתפרנסים ממלגות הכולל. סורוצקין צבר בשנים האחרונות כוח רב, עם התקרבותו לרב אהרון שטינמן; שטינמן קישר אותו לחרדים עשירים בארצות הברית, שתרומותיהם אפשרו את התרחבות והתבססות רשת הכוללים. אחד התורמים הגדולים לסורוצקין הוא יואל (טומי) ליברמן, איל נדל"ן אמריקאי - שלפי הערכות, הפסיד במשבר הנוכחי מאות מיליוני דולרים, בין השאר בקריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. ליברמן הקפיא את תרומותיו, אבל בשיחה עם "כלכליסט" הוא הבטיח שמדובר במשבר זמני: "אני מקווה שבתוך זמן לא רב יחזרו רבים לתמוך בעולם התורה. רבים מהתורמים לא הפסידו כסף רב, אולם בתקופה זו הם נמצאים בלחץ ובאי־ודאות, ולכן התרומות מוקפאות. כשהמצב יירגע מעט, אני מאמין שנשוב ונראה את האור".

 

חרדים. 1,400 מוסדות נתמכים בידי המדינה חרדים. 1,400 מוסדות נתמכים בידי המדינה צילום: אלכס קולומויסקי

 

הרב סורוצקין ועמיתיו כבר זיהו את הפער הזה: כמה מהתורמים עדיין יכולים להעביר כסף, אך חוששים לעשות זאת. להערכת הרבנים, הנדבנים חוששים שהכסף יועבר לכיסוי החובות של הכוללים, שנאמד בכמה עשרות מיליוני דולרים. לפיכך, הקרן החדשה שהקימו הכוללים תאפשר לתרום ישירות לחשבונות הבנק של האברכים. היוזמה הזאת עוררה תקוות ברחוב החרדי, עם ציפיות למלגות של 1,500 שקל לחודש לכל אחד מעשרת אלפים האברכים הקשורים בה. אבל בדיוק עם השקת הקרן התברר כי מי שאמור היה להיות אחד התורמים המרכזיים והראשונים שלה, איש הנדל"ן החרדי־אמריקאי איירה רנרט, היה חשוף להונאת הענק של ברנרד מאדוף; על פי הערכות, הוא איבד כ־200 מיליון דולר. והנה עוד ערוץ מימון שקרס, ככל הנראה.

 

במהלך אחר זימן הרב סורוצקין לישראל קבוצה של נדבנים אמריקאים גדולים. בביקור בזק הם פגשו את הרבנים אהרון שטיינמן, משה ליפקוביץ, חיים קנייבסקי ויעקב אדלשטיין, שמייצגים בעיקר את הזרם הליטאי, ואת הרב ברוך אבוחצירא. הרבנים ביקשו תרומות, התורמים הזמינו את הרבנים לחו"ל. ביקור שלכם אצלנו, אמרו להם, יעורר רעש גדול ויגרום לאנשים לפתוח את הכיס. ואם העשירים יחששו לעשות זאת, אולי האחרים ייעתרו: ראש ועד הנאמנים של אגודת ישראל, הרב גדליה וינברגר, הגה תוכנית שלפיה משפחות חרדיות בארצות הברית, גם אם אינן אמידות במיוחד, יתרמו 180 דולר בחודש לאברכים בישראל` קמפיין ברוח הזאת יעלה בקרוב בארצות הברית.

 

כל המאמצים האלה, מקווים החרדים, יוכלו להקל על המצוקות בישיבות, אבל לכולם ברור שהמצב ימשיך להיות קשה, ושכמה מהמוסדות לא יחזיקו מעמד. כל ראשי העולם החרדי מספרים שחזרו בידיים ריקות מרוב מסעות ההתרמה בחו"ל בחודשים האחרונים, והכולל בהר נוף כבר משלם את המחיר: בקרוב הוא ייסגר, ומאות אברכים יישלחו הביתה.

 

מה יהיה המחיר הפוליטי?

 

באיזה אופן ישנה המצב החמור הזה את פני החברה החרדית ואת אורחות חייה? כרגע אין כוונה מאורגנת של הרבנים המובילים לעודד אברכים להצטרף לשוק העבודה, בלית ברירה. ואולם הוא בהחלט עשוי לשנות את המהלכים החרדים במגרש הפוליטי, כבר בשבועות הקרובים, עם בוא הבחירות.

 

שאלת המפתח היא אם הסיעות החרדיות ייאלצו, לנוכח המצב, להגמיש את דרישותיהן הכספיות בעת הרכבת הקואליציה. "ההיסטוריה הפוליטית מוכיחה כי לא ניתן לקנות את התמיכה של הסיעות החרדיות בכל סכום", אומר גורם פוליטי בכיר באחת הסיעות, "התביעות שלנו נותרו בעינן". החרדים הורגלו שהם קובעים את תג המחיר, לא הממשלה; כרגע כולל תג המחיר את ביטול הקיצוץ בתקציב הישיבות והגדלת תקציב קצבאות הילדים ב-1־1.5 מיליארד שקל.

 

עם זאת, במציאות החדשה החרדים עשויים לוותר על מפגן עשיית השרירים עם הרכבת הממשלה. הם אולי לא יבקשו פחות, אבל יסכימו לתת יותר; ההבנות שיאפשרו את כניסתם לקואליציה עשויות להיות נוחות יותר למי שירכיב אותה. הם עשויים לוותר על תיקים מסוימים, לשבת עם שותפים מפתיעים ולתמוך בהצעות חוק שבימים אחרים היו מזדרזים להפיל. כי כשהמלגות המקוצצות, המשכורות המוקפאות והבשר חסר, אין להם ברירה אלא להתפשר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x