כיצד נשמור על אימפריית השכל?

רבות דובר על העובדה כי לישראל אין משאבי טבע, אך היא התברכה בהון אנושי יצירתי ובעל רמת אינטליגנציה גבוהה. המשאב האנושי הזה אפשר לנו לבנות תעשיית היי-טק מפוארת המתבססת על פיתוחים טכנולוגיים חדשניים וייחודיים, שהשפיעו על העולם בתחומים מגוונים. ואכן קמו לנו בשנים האחרונות

גם חברות הייטק רב־לאומיות, ובהן יבמ, אינטל, HP, ומיקרוסופט, הקימו בארץ מרכזי פיתוח כדי ליהנות מאיכות משאבי האנוש בישראל.

ממשלות רבות, ובראשן אלה של סין והודו, מגדילות כיום באופן משמעותי את השקעתן במחקר ובהשכלה. זאת כדי לאפשר הכשרת מאגר עובדים גדול ועתיר כישורים טכניים, החיוני לתעשיית הטכנולוגיות המתקדמות. האם אנחנו, כתעשייה וכמדינה, דואגים לטפח את המשאב יקר הערך שברשותנו? ובכן, מתברר שלא ממש.

דיון בנושא חשוב זה יתקיים במושב "אתגרי מערכת החינוך לתמיכה בתעשיות המתקדמות בישראל" במסגרת כנס רעננה הראשון למדיניות הייטק לאומית שיתקיים ב-26 ביוני.

מורים זקנים וציוד מיושן

הדרך להבטיח את המשך קיומה והתפתחותה של תעשית ההייטק בישראל היא באמצעות הכשרת עובדים במקצועות הטכנולוגיים. ההכשרה מתחילה כבר בתיכון בלימוד המקצועות הריאליים. אלא שבשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת במספר התלמידים הניגשים לבגרות במקצועות הריאליים ברמה של 5 יחידות.

כיום, רק 20% ממקבלי תעודת הבגרות בישראל למדו מקצוע ריאלי ברמת 5 יחידות - כעשרת אלפים בוגרים בשנה בלבד. זהו ממוצע הנמוך במחצית מהמקובל במדינות מפותחות. כיצד הגענו לכך?

ובכן, מעבר לירידה בהישגי התלמידים, קיים מחסור במורים למקצועות כגון פיזיקה, מתימטיקה וכימיה בבתי הספר העל־יסודיים. הגיל הממוצע של מורים לפיזיקה בתיכונים עומד על 50-55, ומדי שנה עוברים הכשרה רק 30-40 מורים נוספים. כלומר, בתוך שנים ספורות יגדל המחסור במורים בצורה דרמטית.

בעבר שימשו בתי הספר לטכנאים ולהנדסאים מסלול נוסף להכשרת כוח אדם טכנולוגי, אלא שגם כאן אנו חווים צמצום בהיקף ההכשרה המקצועית, דבר שפוגע בחברות ההייטק וביחידות הטכנולוגיות בצבא. מאגר ההנדסאים והטכנאים שהגיע לתעשייה בעקבות העלייה ממדינות חבר העמים מתחיל להתדלדל, רבים מהם יוצאים לפנסיה ואין דור חדש המוכשר למלא את מקומם.

גם באוניברסיטאות המצב לא טוב. מספר הסטודנטים וסגל ההוראה במחלקות למדעים וטכנולוגיה אינו גדל בהתאם לצורכי התעשייה. הציוד במעבדות המחקר מיושן, וגילו, 13-16 שנה, גבוה מהממוצע המקובל בעולם. חוקרים טובים עוזבים את ישראל לטובת אוניברסיטאות בעולם המעמידות לרשותם ציוד מתקדם ומשכורות ותנאי מחיה משופרים.

שיתוף פעולה עם הממשלה

אנו מאמינים כי נושא החינוך צריך להימצא בראש סולם העדיפויות של ממשלת ישראל, בהיותו מרכיב מכריע ביכולותיה של המדינה לשמור על כושר תחרות בעולם הגלובלי. אנו קוראים ליתר שיתוף פעולה בין תעשיית ההייטק לממשלה וליצירת דיאלוג קבוע בין גופי החינוך וההכשרה הטכנולוגית לתיאום ציפיות וצרכים.

כדי להתמודד עם המצב החמור שתואר לעיל יש לבצע כמה פעולות:

לימוד המקצועות הריאליים: יש להפנות משאבים להכשרת מורים למקצועות הריאליים בתיכונים ולגבש תוכנית שתעודד את בני הנוער ללמוד את המקצועות הללו ברמה של 5 יחידות.

הוראה: על ממשלת ישראל לדאוג לפיתוח תוכנית שתעודד מצוינות בהוראה, ותתגמל מורים מצטיינים לפי הישגי תלמידיהם.

מחקר אקדמי: מדינת ישראל חייבת להגדיל את תקציבי המחקר בתחומים הטכנולוגיים ובייחוד בתחומים שבהם יש לישראל יתרון יחסי, כגון תקשורת, אבטחת מידע וביוטכנולגיה.

עידוד חשיבה יצירתית ויזמות: על משרד החינוך לכלול בתוכניות ההוראה גם שיעורים ופרויקטים המקדמים יזמות ויצירתיות. יש לעודד את הסטודנטים לבחור במסלולים אקדמיים בתחומי המדע והטכנולוגיה ולתמרץ את המצטיינים להמשיך ללימודים גבוהים במוסדות המובילים.

הכותב הוא יו"ר כנס רעננה, מנכ"ל ASG ויו"ר פורום מנכ"לי ההייטק