$
חדשות טכנולוגיה

צרפת נושפת בעורפה של ישראל כסטארט־אפ ניישן

המדינה מקלה על הקמת חברות, בנק ממשלתי מספק ערבויות ומשקיע כמיליארד יורו בעידוד חדשנות ויזמות, וגיוסי ההון זינקו ב־50% בשנה האחרונה. כך דוהרת צרפת לעבר הפיכתה לאומת הייטק ומאיימת על מעמדה של ישראל כמדינה הצומחת בזירת הטכנולוגיה העולמית

רן אברמסון ואסף גלעד 06:5927.04.16

"פעם צרפת היתה מקום נהדר לטייל ולאכול בו, אבל לא מקום לעשות בו עסקים. אבל בזכות מדיניות ממשלתית נכונה היא הפכה בתוך שנה למדינה הצומחת ביותר באירופה בתחום ההייטק. הצרפתים מקדמים שינויים מהר מכם ומאתגרים אתכם", כך אמר יו"ר סיסקו ג'ון צ'יימברס בדברים שנשא בפני משתתפי הוועידה המוטסת של "כלכליסט" בתחילת החודש. צ'יימברס הזהיר את בכירי תעשיית ההייטק הישראלית מקפיאה על השמרים וציין את צרפת כמדינה שעשויה להשאיר את ישראל מאחור בזירה הטכנולוגית בעוד זמן מה.

 

איש ההייטק הוותיק לא הסתפק רק בדיבורים. בשנה שעברה, כשצ'יימברס עוד היה מנכ"ל סיסקו, השקיעה ענקית ציוד תקשורת המחשבים האמריקאית שאותה ניהל כ־200 מיליון דולר בחברות סטארט־אפ צרפתיות במסגרת הסכם שיתוף פעולה רחב היקף עם ממשלת צרפת. וסיסקו לא לבד. ענקיות טכנולוגיה אחרות שהשקיעו בצרפת בשנה האחרונה הן פייסבוק, שפתחה מעבדת בינה מלאכותית בפריז, ואינטל, שפתחה מעבדת מחקר ופיתוח באקס או פרובנס - השביעית במספר שהיא פותחת בצרפת.

 

וכך, חברות הסטארט־אפ הצרפתיות גייסו ב־2015 השקעות הון סיכון בהיקף של כ־1.8 מיליארד יורו (מעט יותר מ־2 מיליארד דולר), וזאת בהשוואה ל־897 מיליון יורו (כמיליארד דולר) ב-2014 עלייה של 100%. לשם השוואה, חברות הסטארט־אפ הישראליות גייסו כ־4.4 מיליארד דולר ב־2015 - עלייה של 30% בלבד בהשוואה ל־2014.

 

 

המדינה עודדה את המגמה

 

סצנת הטכנולוגיה בצרפת לא התפתחה כתוצאה מיוזמה ממשלתית, אלא מהשטח. אבל הממשלה זיהתה את המגמה וב־2013 הקימה את לה פרנץ' טק (La French Tech) - סוכנות ממשלתית עם תקציב שנתי של 200 מיליון יורו, שנועדה לתמוך בתעשייה המקומית.

 

"בשנתיים האחרונות, הואצה מגמת ההקמה של חברות סטארט־אפ ללא התערבות של הממשלה, שמצדה רוצה לתת לחברות האלה את התנאים הטובים ביותר להצלחה", כך מסביר מנכ"ל לה פרנץ' טק דוד מונטו את הצורך שזיהתה הממשלה בסיוע לסצנה המתפתחת. "המטרה של לה פרנץ' טק כפולה - לסייע לחברות סטארט־אפ צרפתיות לצמוח ולפתוח להן דלתות בשוק הבינלאומי, תוך שאנו מיידעים את העולם על מה שקורה בסצנת ההייטק בצרפת", אמר מונטו בפגישה עם עיתונאים ישראלים בפגישה שנערכה במשרד הכלכלה בפריז בנובמבר האחרון שבה נכח גם כתב "כלכליסט" כאורח של משרד החוץ הצרפתי.

 

ואכן, חלק משמעותי מעבודת הסוכנות הוא מיתוג ושיווק, והיא דואגת לנוכחות צרפתית בכל הכנסים הגדולים של עולם ההייטק, כמו למשל SxSW שנערך בטקסס, Slush שמתקיים בהלסינקי ו־CES - תערוכת הטכנולגיה הגדולה בעולם שמתקיימת בלאס וגאס. ב־2015 השתתפו ב־CES כ־200 חברות צרפתיות, כשמתוכן 128 היו חברות סטארט־אפ. לשם השוואה, בשנה שעברה השתתפו בתערוכה 130 חברות צרפתיות שמתוכן 66 חברות סטארט־אפ.

 

מימין ראשת עיריית פריז אן הידלגו, יו"ר סיסקו ג'ון צ'יימברס ואיל התקשורת הצרפתי קסבייה ניאל מימין ראשת עיריית פריז אן הידלגו, יו"ר סיסקו ג'ון צ'יימברס ואיל התקשורת הצרפתי קסבייה ניאל צילומים: אם.סי.טי, עמית שעל, אי.פי.איי

 

אך כמובן שהעבודה אינה שיווקית בלבד. ממשלת צרפת עושה מאמץ לשמור על הסצנה ולפתח אותה. לכן היא מציעה ליזמי טכנולוגיה שורה של הטבות מס. הממשלה גם מקלה מאוד על הקמת חברות. משך הזמן שנדרש לשם הקמת חברה בצרפת עומד על 4.5 ימים בממוצע, בעוד בבריטניה וגרמניה - שתי המדינות שמהוות את מרכזי ההייטק העיקריים שבהם מתחרה צרפת באירופה - משך הזמן הזה עומד על 6 ימים ו־14.5 ימים בהתאמה.

 

השינוי שעובר על צרפת הוא גם שינוי תרבותי. בניגוד לסטריאוטיפ, השפה האנגלית הפכה לשכיחה במדינה, ולשכיחה במיוחד בענף הטכנולוגיה. כמו כן, לדברי מונטו, הצרפתים גם פיתחו סובלנות לכישלונות עסקיים. בעבר כישלון עסקי נחשב לאות קלון, ואילו כיום רבים מקבלים הזדמנות שנייה, מה שדוחף את התעשייה כולה קדימה. במסגרת השינוי התרבותי, שיעור הצעירים הצרפתים בגילי 18–24 ששואפים להיות יזמים נע כיום סביב 50% - הגבוה בתולדות צרפת.

 

זה לא השיא היחיד שנשבר השנה בצרפת. לממשלה אמנם אין נתונים מדויקים, אך מונטו מעריך על סמך גיוסי ההון סיכון בצרפת, שמספר חברות הסטארט־אפ שפעלו במדינה ב־2015 עמד על כ־8,000. "יש לנו קצב טוב של הקמת חברות סטארט־אפ, אבל אנחנו חדשים בתחום והן עדיין מתקשות להגיע לממדים שימשכו השקעות שיהפכו אותן לחדי־קרן - חברות ששוויין מוערך ביותר ממיליארד דולר", מודה מונטו. ואכן, בשנה שעברה היתה רק חברה צרפתית אחת ששווייה הוערך ביותר ממיליארד דולר - בלה בלה קאר (Bla Bla Car). החברה, שמגדירה את עצמה כאובר (Uber) של הנסיעה למרחקים ארוכים, גייסה בספטמבר האחרון 200 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

 

החברה פיתחה פלטפורמה שבה נהגים שנוסעים בין ערים שהמרחק ביניהן גדול מ־100 ק"מ מוזמנים להציע טרמפים למשתמשים שמעוניינים להגיע לאותו יעד תמורת השתתפות בהוצאות הנסיעה. החברה מפיקה את הכנסותיה מהתיווך בין הנהגים לנוסעים וגובה עמלה של 15% על כל נסיעה. כיום חברים בקהילת בלה בלה קאר כ־25 מיליון אנשים מ־22 מדינות, וחברות הרכבות האירופיות הגדולות, כמו למשל SNCF הצרפתית ודויטשה באן הגרמנית, רואות בה מתחרה של ממש.

 

שמה של בלה בלה קאר, אגב, נולד מהאפשרות שהיא מספקת למשתמשים שלה לבחור את אופי השותף הרצוי להם לנסיעה. בנוסף לקטגוריות כמו מעשן/לא מעשן, ישנה קטגוריה שמגדירה עד כמה הנהג והנוסע מעוניינים לדבר זה עם זה, כשבלה אחד מתאים לשתקנים מביניהם ובלה בלה בלה לפטפטנים.

 

הבנק שמחלק מלגות

 

נוסף על סביבת העסקים, ממשלת צרפת תומכת ביוזמות הייטק באמצעות הבנק הממשלתי BpiFrance שמורכב למעשה משתי חטיבות. אחת מהן היא החטיבה הבנקאית, שמעניקה ליזמים הלוואות וערבויות כנגד מימון שהם מקבלים מבנקים מסחריים — צרפתיים ובינלאומיים כאחד.

 

אף שהבנק פועל כגוף פרטי, העובדה שמחצית ממניותיו נמצאת בידי ממשלת צרפת והמחצית השנייה בידי קרן השקעות ממשלתית בשם Caisse des dépôts et consignation מחייבת אותו לפעול בהתאם למגבלות המדינה על גופים פיננסיים ממשלתיים. לפיכך, הבנק לא מתחרה בבנקים של המגזר הפרטי על תוכניות מימון לעסקים, אלא מחויב לפעול בשיתוף עמם ועם קרנות סיוע אזוריות דרך 42 שלוחותיו במחוזות צרפת השונים.

 

החטיבה השנייה של הבנק עוסקת בהשקעות בעסקים קטנים ובינוניים, ובה פועלת גם מחלקת הון סיכון שמפעילה כמה קרנות שמשקיעות בחברות סטארט־אפ בשלבים שונים בחייהן - החל משלב הגיוס הראשוני (סיד), דרך סיוע בהשגת מימון להתרחבות ועד לחתימה על התקשרויות ושיתופי פעולה עם חברות ותיקות וגדולות יותר. דרך נוספת שבה הבנק מסייע לחברות סטארט־אפ היא באמצעות הענקת מלגות חדשנות ליזמים.

 

כמו כן, החטיבה הזו של הבנק פועלת גם כסוכנות לעידוד חדשנות של ממשלת צרפת, וזאת באמצעות תקציב של 1.1 מיליארד יורו, שמקורו ב־8 מיליארד יורו שמקצה הממשלה לקידום עסקים קטנים ובינוניים.

 

בנוסף, במטה הראשי של הבנק פועלת חממה טכנולוגית בשם Le Hub שמעוצבת לפי כל הקלישאות: חלק ענקי ומואר, ריהוט צבעוני, קיר גרפיטי ושולחן כדורגל. הבנק היחיד בעולם שמפעיל גם הוא חממה דומה במטה שלו הוא בנק הפיתוח הקנדי BDC. העבודה בחממה מעניקה ליזמים הזדמנות ליצור קשרים עם יזמים אחרים, לקבל מנטורניג מיזמים ותיקים ולחשוף את הסטארט־אפ שלהם למשקיעים פוטנציאליים, גם באמצעות שיתופי פעולה עם חממות סטארט־אפ במדינות אחרות. החממה עורכת גם תחרויות על מלגות, מרתונים של הרצאות בנושאים שונים, וכמובן האקתונים.

 

השנה גם נפתחה מדרום לפריז החממה הטכנולוגית הגדולה בעולם - הל פרייסינה (Halle Freyssinet) - בהשקעה פרטית של 200 מיליון יורו, כשעיריית פריז השקיעה כ־70 מיליון יורו בפיתוח האזור. החממה מאכלסת כ־1,000 יזמים מצרפת ומחוצה לה והיא הוקמה ביוזמתו של המיליארדר הצרפתי ואיל התקשורת קסבייה ניאל, שהוא גם בעל המניות העיקרי בגולן טלקום הישראלית.

 

זו לא היוזמה היחידה של ניאל בתחום הטכנולוגיה. ב־2013 הוא הקים את בית הספר לתכנות 42, שמפעיל תוכנית לימודים בת שלוש שנים במימון מלא, שכדי להתקבל אליה לא דרושה השכלה רשמית כלשהי, אלא השתתפות מוצלחת בשלושה ימים מרוכזים של מבחנים ומשימות שמכונים "בריכת השחייה". המבחנים הללו נועדו לבחון את הפוטנציאל של המועמד בתור מתכנת. שמו של בית הספר לקוח מספרו של דאגלס אדמס, "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", שבו המספר 42 הוא התשובה לשאלה הגדולה של "החיים, היקום וכל השאר".

 

התאגידים הגדולים עוד כאן

 

את קצב הצמיחה הגבוה של תעשיית ההייטק בצרפת יש לייחס לעובדה שהתעשייה הזו כמעט ולא התקיימה במדינה עד לאחרונה. אמנם ישנן כמה הצלחות מקומיות, כמו בלה בלה קאר, אתר הווידיאו Daily Motion שזכה לכינוי היוטיוב הצרפתי, ענקית הפרסום אונליין קריטאו (Criteo) שהונפקה בנאסד"ק ואתר ההיכרויות Meetic, אך ההצלחות האלו מעידות על היוצא מן הכלל.

 

"תעשיית הטכנולוגיה הצרפתית עדיין נשענת על התאגידים הגדולים, כמו חברת הרכב רנו", אמר ל"כלכליסט" יזם הייטק צרפתי שעלה לישראל לפני כעשור. "הצרפתים הם אנשי תאגידים, ורק עכשיו הם מוציאים את הראש מהראייה הצרפתית על העולם", אמר משקיע הון סיכון שמתמחה בשוק האירופי והוסיף כי "עד לפני כמה שנים היית הולך לישיבת דירקטוריון של חברת סטארט־אפ שהתנהלה כולה בצרפתית. זה עניין של תרבות ושפה".

 

"את ההצלחה של ההייטק הישראלי אפשר לאמוד לפי כמות המשקיעים הזרים, קרנות ההון סיכון והגופים המוסדיים הזרים שבאים להשקיע כאן", אומר המשקיע הבכיר ושואל: "כמה מהם מגיעים גם לצרפת? לא הרבה. אמנם קמות בצרפת הרבה קרנות השקעה בטכנולוגיות חדשות, אבל גם הן שייכות לתאגידים הצרפתיים הוותיקים. כמשקיע אירופי, הסצנה בלונדון וגרמניה מעניינת גם היום פי כמה מזו של צרפת. ועד היום היזמים הצרפתים המעניינים חוצים את התעלה ללונדון השכנה או לעמק הסיליקון בגלל שיקולי מס, והם מנהלים שם קריירות מוצלחות".

 

עם זאת, תוכנית התמריצים החדשה שכוללת מענקים והקלות במיסוי מתחילה לתת את אותותיה. "התנאים שמקבלים יזמים צרפתים מהמדינה הם כאלה שניתן רק לחלום עליהם למי שחי כאן", אמר נסים לחיאני, יזם הייטק שעלה מצרפת לישראל, והוסיף כי "אתה כיזם לא צריך להחזיר למדינה פי שישה ממה שקיבלת ממנה כשאתה עושה אקזיט. גם היכולת להקים במהירות פעילות יזמית - כמו למשל האפשרות לפתוח תיק פרילנסר בשלוש דקות באינטרנט - מסייעת לעניין".

 

לחיאני מספר כי "התרבות היזמית הצרפתית היא תרבות של בוטסטראפ - הקמת חברה מהיסוד, כשהיא עובדת זמן רב ללא הכנסות. ככה רגילים לחשוב בצרפת על הקמת חברות".

 

לדבריו, האקלים התרבותי השתנה לטובת היזמים והוא מוסיף הרבה לפיתוח הסביבה העסקית: "בצרפת כבר לא מוכנים להוציא מישהו לגלות בגלל שהוא נכשל. כישלון הוא לא גאווה כמו הגאווה של האם היהודייה שבנה הקים סטארט־אפ, אבל היום זה גם לא אות קלון. המילה יזם באנגלית - Entrepreneur - אמנם באה מצרפתית, אבל אני לא רואה את צרפת כאיום אסטרטגי על התעשייה הישראלית, אלא כקריאה ליציאה מתרדמת. עם זאת, שאננות היא דבר מסוכן ולכן מוטב להייטק הישראלי שלא יאכלו אותו בבגט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x