• תפריט
הייטק והון סיכון

מייתר את המיקרו: תנור הפלא של שלמה בן חיים בהצצה ראשונה

היזם הסדרתי שמכר חברות במאות מיליוני דולרים פיתח תנור שמשלב טכנולוגיה מעולם האנטנות הסלולריות ושמבשל מזון ביעילות כפולה משל מיקרוגל. כלכליסט בדק את התנור של חברת Goji, שמבחין בין סוגי מזון בצלחת ועשוי להביא למהפכה

אסף גלעד 07:1026.01.15

לאחר שנים של מכשולים טכניים ומאבקים משפטיים, תנור הפלא של היזם הסדרתי שלמה בן חיים וחברת Goji שבבעלותו נחשף. בהשקה הצפויה של התנור למסעדות ורשתות מזון ב־2016, החברה מבקשת לשנות את ענף המזון מקצה לקצה, ולייתר את הצורך בתנורים ובמכשירי מיקרוגל ‑ בשלב הראשון ברשתות מזון ובמטבחים מסחריים. בשלב השני, שיחול במחצית השניה של השנה הבאה, מתכוונים בחברה להגיע גם אל המטבח הביתי. מהחברה נמסר ל"כלכליסט" כי בשנה הבאה יחלו בניסויים במטבחים פרטיים לקראת השקתו גם לשוק הביתי. החברה סירבה למסור מיהם לקוחותיה, אך מדובר ביצרניות תנורים גדולות בעולם ורשתות מזון גדולות.

כעת חושפת החברה לראשונה בפני "כלכליסט" את "תנור הפלא", תנור ממוחשב שמיוחד בכך שביכולתו לחמם רק אובייקטים נבחרים שעל הצלחת, ולהותיר את השאר בטמפרטורה קרה יותר. אם ברצונכם לחמם על צלחת אחת נתח בשר יחד עם סלט ירקות, תוכלו להכניס את הצלחת במלואה, והתנור יחמם את רק נתח הבשר. סלט הירקות יישאר קר. שלמה בן חיים, יזם סדרתי מהעולם הרפואי שמכר מספר חברות בתחום מדעי החיים בהן ביוסנס ודיסק־או־טק במאות מיליוני דולרים, שאל טכנולוגיה דומה מתחום הקפאת והפשרת איברים להשתלה לצורך פיתוח התנור.

 


 

בפיתוח התנור הושקעו 50 מיליון דולר לפחות שהוזרמו לחברה על ידי תאגיד ציוד המטבח ITW, ששיקף לה שווי של 311 מיליון דולר ב־2011. ITW התחייבה להעביר לקופת החברה עוד 450 מיליון דולר במשך שבע שנים.

 

הדג הוכן, הקרח נשאר קפוא

 

מהצצה ראשונה בתנור עולה כי המדובר בתנור המבצע שתי פעולות עיקריות: הפעולה הראשונה היא בישול המבוסס על גלי רדיו, הרעיון המרכזי שעליו הוקמה החברה. התנור של Goji מכיל אנטנות המרכזות גלי רדיו בתוך המאכל ובצורה זו מחממת אותו מבפנים. האנטנות בוחרות נקודות במרחב של התנור ומחממות ממנו והלאה. בדרך זו מתפשט החום מתוך דבר המאכל החוצה, במקום מהחוץ פנימה, כפי שקורה בתנור רגיל. ובניגוד למיקרוגל, היא לא נדרשת לחמם טיפות מים, אלא מתמקדת במרכז המסה של דבר המאכל.

 

 צילום: אוראל כהן

ההדגמה שקיבלנו כללה מגש מלא במים קפואים שבמרכזו דג דניס שלם. לאחר שמונה דקות בלבד ב'תנור הפלא', הוציא השף של החברה, אייל טורס, את המגש: הדג חומם לחלוטין, ואילו הקרח שסביבו נותר במקום. צלחת אחרת שהוגשה לנו כללה תערובת חיטה עם ירקות, לצד תפוחי אדמה, ולצידם פילה דג שנמשח בחמאה. הצלחת הוצאה מהפריזר לאחר הקפאה למינוס 18 מעלות, והוכנסה לתנור לשבע דקות ויצאה ממנו לאחר מכן כאשר כל אחד מדברי המזון מבושל במידה אחרת.

 

התנור ייחשף לראשונה לציבור רק מחר במסגרת הדגמה שתתקיים בכנס הלקוחות השנתי של פריסקייל בישראל.

 

מאפיינים חשמליים באוכל

 

כיצד מזהה התנור את המאכלים שבצלחת? התנור אינו מזהה מאכלים בצורתם, אלא בוחן את המאפינים החשמליים של כל אחת מהנקודות בתוך חלל התנור ומחמם אותן בהתאם. המחשב של התנור מכיל מבעוד מועד בנק של סוגי החומרים השונים שמרכיבים דברי מזון, כך שהחימום נעשה בהתאם לניתוח התכונות החשמליות שבכל נקודה ונקודה בפנים התנור. לאחר הזיהוי מתבייתת אנטנה מיוחדת הממוקמת בפנים התנור על דברי המזון ומחממת אותם באמצעות גלי רדיו הממוקדים בחלק הפנימי שלהם. למעשה, הטכנולוגיה לכך יובאה מעולם הסלולר: המגבר של פריסקייל ישראל, המשובץ בלב התנור, ממוקם בגרסה דומה באנטנות סלולריות שאחראיות על העברת מידע מהאנטנה למכשיר הקצה. את האנרגיה, המשמשת בדרך כלל תקשורת סלולרית, אוגרים כעת בחברה בתוך פילה של דג או נתח בשר, בבישול שאורך כמחצית מהזמן. התנור נחשב ליעיל יותר ממיקרוגל: ההספק שלו מגיע עד ל־500 וואט, זאת בהשוואה למיקרוגל שהדגמים הפשוטים שלו צורכים 900־1,200 וואט. הקרינה אינה משודרת החוצה כמו טלפון, אלא אגורה בגוף התנור ונבלעת בדלתות שלו, כמו במיקרו.

 

שלמה בן חיים שלמה בן חיים צילום: גיא רייביץ

 

הרכיב הנוסף בתנור הוא זה שמקנה למאכלים את ה'לוק' המבושל, השחמה או צלייה קלה. לפני כשלוש שנים נתקלה החברה בבעיה: דברי המזון יצאו חמים ומבושלים, אך המראה שלהם היה רך ולא אסתטי. לכן החליטו לשלב בתנור גוף חימום רגיל, כזה המשולב בחלקו האחורי של כל תנור בישול, בכדי לתת למאכל את המראה המבושל. אלא שבניגוד לתנור רגיל, כן מדובר בשלב אחרון וקצר שמטרתו רק להשחים את מוצר.

 

התנור של גוג'י מבוסס על כרטיס אלקטרוני שפותח בחברה, המהווה את המוח החושב שלה. בליבתו מצוי מגבר מתוצרת פריסקייל, הממיר חשמל לאנרגיה. הרכיבים מיוצרים עבור החברה במפעל פלקסטרוניקס שבמגדל העמק.

 

התנור לומד מחימום לחימום

 

האחראי על הפיתוח הקולינרי בחברה, השף אייל טורס לשעבר ממסעדת אודיאון שגם שימש כסו־שף באורקה מספר ל"כלכליסט" כי התנור הוא גם מערכת לומדת.

 

לדבריו, הוא ידע לכייל את עצמו לטמפרטורה הרצויה כשייתקל בחימום של אותו אובייקט בפעם הבאה שזה ייכנס אל התנור. רשת של תנורים יכולה לשמש כרשת חברתית, תוך שהיא משדרת לאפליקציות מובייל מידע על האוכל שחומם בתנור. בצורה זו, יכולים הורים לפקח על האוכל שחיממו ילדיהם.

 

התנור של Goji מיועד קודם כל לרשתות של מסעדות, בתי קפה ורשתות מזון מהיר בזכות יכולות המשוב וניתוח הנתונים שלו. המחשב שבכל תנור והקישוריות בין התנורים מאפשרים לשף של הרשת להוריד הוראות חימום מדויקות למנות קפואות עבור עובדי המטבח בכל אחד מסניפי הרשתות.

 

כל חימום שכזה מייצר לרשת מידע נוסף: מנהלי הרשת יכולים לדעת כמה מנות בושלו ובאיזו מידת הצלחה. 

 

תביעות הדדיות בין השותפים לשעבר

 

תנור הפלא מצוי בליבה של מחלוקת משפטית מאוקטובר 2011. יריית הפתיחה החלה עם התביעה שהגישו יזמי החברה שנקראה אז RF Dynamics ערן בן־שמואל ואלכס בילצ'ינסקי נגד המייסד השלישי, שלמה בן חיים, בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. לטענתם, בן חיים נישל אותם מהקניין הרוחני שלהם ולקח אותו לחברה אחרת. בן שמואל ובילצ'ינסקי דורשים הן זכויות על הקניין הרוחני, והן מניות בחברה שבה כבר אינם מועסקים. שווי תביעת הענק של השניים מגיע ל־152 מיליון שקל.

 

במקביל, תבעו השניים את בן חיים גם בבית הדין לעבודה על סכום של 5 מיליון שקלים, שם טענו כי נשללו פיצויי הפיטורים שלהם וזכויותיהם לתחרות עם החברה. בן חיים לא נשאר חייב: בכתב ההגנה שלו טען כי השניים הסתירו עובדות והציגו לבית המשפט מצגים כוזבים. לטענתו, הם עובדים שכירים של החברה שנשכרו כדי לפתור בעיה טכנולוגית. לאחר מכן תבעה Goji בבית המשפט המחוזי בתל אביב את השניים בטענה כי פיתחו פטנט ששייך לחברה. בן שמואל ובילצ'ינסקי עתרו לבית המשפט העליון בכדי לאחד התביעות, שאוחדו לתביעה אחת.

 

בטל שלח
    לכל התגובות